אור ברסלב
ברוך השם חידושי אורח חיים › סימן סב

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי אורח חיים · סימן סב

סימן סא

בשנת תר"ן אזדמן שהי' פדיון הבן יום ל"א בט' באב שחל בא' בשבת. ושאל האב להרב דשם שיורה לו מתי יעשה הפדיון אם בט' באב ביום התענית או ימתין עד הלילה והורה לו שיפדהו ביום התענית עצמו בעבור שאינו יודע מה שאלה כלל בזה. וכן הורה לו עוד יותר מזה שאחר שפדה בנו ביום וגם בירך הברכות ונתן החמשה שקלים להכהן כד"ת וגם חלק לכל המסובין שהיו בעת הפדיון הליקאחליך שנוהגין כב"י לחלק בכל פדה"ב. שוב במוצאי ט"ב נתאספו בעבור שיאכלו בשר שם וישתו יין והרב המורה ג"כ הי' שם באותו הלילה ואכלו ושתו. ואמרתי שלא כדין עשו בשניהם. לא זה בלבד שלא הי' להם לעשות הפדיון אבל יותר מזה ודאי שעשו שלא כדין במה שאכלו בשר ושתו יין שלא כדת. והיינו דהוא שכח או שמא לא למד כלל הא דהביא הש"ך ביו"ד סי' ש"ה ס"ק י"ב דאם חל יום ל"א ביום תענית צבור אז יש לפדותו בלילה ליל שקודם התענית אבל אין לפדותו ביום התענית ולעשות הסעודה בלילה שאחר התענית דליכא פרסומי כה"ג כשאין רואין הפדיון בעת הסעודה. הרי בהדיא לדעת הש"ך שלא לפדותו ביום התענית ולעשות הסעודה אח"כ בלילה שאחריה ואך התם בש"ך דהוא מיירי משאר ת"צ שאין מתענין בלילה שלפניו מצא עצה לעשות הפדיון בלילה שלפני התענית אבל בט"ב שמפסיקין מבעוד יום דליכא עצה ודאי דלדידי' אין לפדותו ביום ולעשות הסעודה אח"כ בלילה אלא יפדוהו בלילה שאה"ת. והנה אח"כ מסיים הש"ך שם מיהו שמעתי שנוהגין לפדות ביום התענית ולעשות הסעודה בלילה שאחר התענית עכ"ל. הנה ראשית כותב בלשון מיהו שמעתי ש"מ מדלא כתב סתם מיהו נוהגין ש"מ דלא הוי מנהג ברור ופשוט ורק שמע שנוהגין כן אבל לדידי' לא מוחלט הדבר. וגם עוד דכל זה לא אמר לדוקא דודאי אם ירצו לאחר קצת הפדיון כדי לסומכו להסעודה שפיר רשאין והראי' דהרי הגאון יעב"ץ בספרו הנחמד מגדל עוז פלג ג' ס"ק י"ג כתב להלכה להדיא בתענית צבור דעלמא אפילו אינו ט"ב רשאין לעשות כמו שירצו או לפדותו בלילה שלפני התענית או לאחר הפדיון ולפדותו אחר כך בלילה שאחר התענית כדי לסמוך המצוה להסעודה. וכן בפשיטות בסידורו של יעב"ץ ז"ל ובפרט די"ל דבר מתקבל דבכה"ג דהת"צ הוי תשעה באב דבו כל ישראל אבלים ר"ל על חורבן בית מקדשינו מה ספק כלל דודאי גם הש"ך יודה דיותר טוב לאחר קצת הפדיון כדי לקיים לעשות מצות ה' בשמחה ולא בשעת אבילות ר"ל. ומה לך יותר מקידוש הלבנה שהיא מצות קבלת פני אביהם שבשמים דוחין המצוה עד מוצאי ט"ב כדי לקיימה בשמחה. וביותר הרי מצות תפילין שכל הקורא ק"ש בלי תפילין ידוע ונדחה תפילין בבוקר מפני האבלות ומה שיש לומר דאבל פטור מתפילין ה"נ י"ל דאבל אסור בשמחה וכשיש לומר לאחר השמחה של מצוה הזאת עד מוצאי ט"ב שפיר נכון כן. וכן עוד יותר מזה נמצא כתוב על רבינו הרוקח שהביא הש"ך יו"ד סי' שצ"ד שאבל בתוך ל' לא יעשה משתה ביום ברית מילה של בנו יעו"ש אמת שהש"ך כתב שם שלא נהגו כן ועיין יד שאול שם שאסור לנהוג כן אבל זה באבילות שלשים וגם באבילות דיחיד אבל באבילות דרבים כט"ב שכל ישראל כולם מתאבלים ר"ל. היש ספק כלל דודאי יש לנו לנהוג עכ"פ בט"ב כהגאון יעב"ץ לעשות הפדיון בלילה שאחר התענית. וז"ב:

וגם עוד שנית מה שאכלו בשר ושתו יין בסעודה כזו שלא הי' הפדיון בשעת הסעודה הנה ברור שצריכין כפרה ע"ז. שהרי אם אפילו היו מאחרין והיו עושין גם הפדיון בלילה שאחריה יחד עם הסעודה הא גם ע"ז כתב הרבינו המגן אברהם סי' תקס"ח ס"ק י' להלכה דפדיון הבן שעבר זמנו שוב לא הוי הסעודה סעודת מצוה יעו"ש בהדיא וכן החליט האליהו רבא שם ואין חולק עליו בזה. אך אם עכ"פ היו עושין גם הפדיון אז מחמת שלא יעשוהו בעת אבילות י"ל דלא עבר זמנו כלל כיון שדחוהו רק מחמת האבילות הרי לא הגיע זמנה עדיין אבל כיון שלא עשו כן א"כ פשיטא ופשיטא דהסעודה שאחר שעבר זמנה וגם לא הוי בשעת הפדיון כלל מה שייכת לה להיות נקרא סעודת מצוה כלל. והרי עינינו רואות מש"כ הש"ך הנ"ל סי' ש"ה דליכא פרסומי מצוה כשאין רואין הפדיון בשעת הסעודה. וידעתי שיש מקום לטעות עפ"י דברי המג"א סי' תקנ"ט ס"ק י"א דעכשיו נתפשט המנהג שרוב הסעודות עושין בלילה. ואפשר דימו הם דה"נ בפה"ב אבל טעו במאוד דהרי השע"ת כאן סי' תקנ"ט עמד על דברי המג"א ההם וכתב דלא נהגו כלל לעשות סעודה בלילה שאחר המצוה רק בשמחת נשואין אבל במילה ופדה"ב לא נהגו מעולם וכן אנו כל ישראל יודעין ומעידין שמעולם לא עושין סעודת ברית וסעודת פה"ב רק ביום קיום המצוה א"כ ברור כשמש דלא שייך כלל לכנות לסעודה כזאת סעודת מצוה אדרבה להיפך ח"ו שהתכוונו אך לעבור בפרהסיא לאכול בשר בזמן שאסור עדיין עפ"י דין. וה' יסלח להם והדין כמו. שנתבאר. ולענין אם בת"ב וכן בהג"צ היה ברית מילה אם יש היתר להסנדק ואבי הבן לבלי להתענות הנה מפורש בסי' תקנ"ט בבאה"ט ובשע"ת שם דבכל ת"צ שנדחה יש היתר להם:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה