אור ברסלב
ברוך השם חידושי אורח חיים › סימן מט

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי אורח חיים · סימן מט

סימן מח

נשאלתי מהאופים מצות קודם הפסח ונמצאת חטה באחת מהטייגליך כדרך שחותכין העיסה שקורין מיירע לעיסות קטנות. ומצאו חטה באחת מעיסות הקטנות. וקרוב לודאי שהחטה נלקחה מהשק שהקמח בתוכו. יש ליזהר לפענ"ד לאסור את כל המצות מהמיירע הזאת. לפי שלדעתי אין סברא לומר בכה"ג כאן נמצא כאן הי'. דמנין באה החטה לפול תוך הטייגיל ובודאי שהיתה החטה תתלה תוך המיירע כולה. וא"כ נאסרה כולה (עיין סימן תס"ז). ואם בעת שבא לשאול אפו האופים המיירע הזאת ונתערבו המצות האפויות בתוך שאר הרבה מצות יש להתיישב היטב בזה אף אם השאירו את הטייגיל שנמצאה החטה בתוכו בפני עצמו. אפ"ה כיון די"ל דכל המיירע כולה נאסרה. והרי תערובות זה הוי יבש ביבש דקיי"ל (בסי' תמ"ז) דחוזר וניעור ורק עד הלילה מותרין אבל בתוך הפסח חוזר וניעור והנה לבאר דבר זה ל דזה תלוי בפלוגתא שבין האחרונים. דבס' מקור חיים פירש דעת המג"א (סימן תנ"א ס"ק ל"ז) דהא דכתב אם נתערבה באחרות בטלה ברוב אפילו בתוך הפסח דהוי רק כמו טעם דאין חוזר וניעור. אמנם הרב בשו"ע שלו (סימן תנ"א סעיף נ"ו) וכן החק יעקב (סי' זה ס"ק נ"ד) סוברין דבכהאי גוונא חוזר וניעור. עיי"ש. ובחיי אדם (כלל ק"כ סימן כ"ב) מ"מ בחטים הנמצאים יש לחקור תחלה אם לא נתרככה החטה אז ודאי יש להתיר המיירע כולה ואותן הטייגליך רק כדי נטילה. ואפילו אם נתרככה החטה וכבר אפו מהמיירע ונתערבה באחרות אפ"ה לפענ"ד י"ל דאע"ג דאין מחזיקין בודאי שהחטה היתה מתחלה בהמיירע אפ"ה י"ל כאן נמצא בהטייגיל הזה ובמקום הזה וכאן היתה ולא היתה החטה במקום אחר מהמיירע אף בשעה שלשו את המיירע. א"כ כיון שאין החטה אוסרת רק כדי נטילה קודם פסח א"כ סגי במה שנוטלין מהטייגיל הזה:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה