ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי אורח חיים · סימן לט
על מה שנשאלתי מאיש אחד אשר אביו של"ח וצוה ליתן אלף ושמנה מאות ר"כ לצורך בנין המרחץ. ועתה רוצה בנו לבנות את המרחץ כמצווה עליו מפי אביו. ובני העיר רוצים להשתתף עמו וליתן לו משל צבור ג"כ כדי שיהי' המרחץ יותר טוב ומתוקן. והאיש הנ"ל טוען שאין רוצה בזה. כי רצונו שיהי' לאביו ולזרעו אחריו שם וזכר לעולם שזיכה הוא את הרבים. והשבתי דהדין מבואר במג"א (סוף סי' קנ"ד) בשם הספר חסידים (סי' תק"ג) באחד שבנה בית הכנסת. ורצו הקהל להשתתף עמו במעות. ולא רצה לקבל כדי שיהי' לזרעו שם. וכלה זרעו ר"ל. א"כ כיון שאנו רואין עונש המר שנענש ר"ל האיש הזה על שעכב את הצבור מלהשתתף עמו. א"כ ע"פ ד"ת מחויב הוא לקבל המעות מהצבור. ולבנות כרצונם ולא שיתכוין לתפארת ולהנאת עצמו. והצנע לכת עם ה' אלהיך: