ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי אורח חיים · סימן כח
עיין ש"ס סוף מגילה ובשו"ע או"ח (סימן תכ"ח) שבשבתות שמן י"ז בתמוז עד ת"ב שיש שלש שבתות מפטירין ג' דפורענותא וסימנן דש"ח. דברי ירמיהו. שמעו. חזון. ואח"כ מן ת"ב עד ר"ה שיש שבע שבתות. מפטירין שבעה דנחמתא. וסימנן נו"ע ארק"ש. נחמו. ותאמר ציון. עניה סוערה. אנכי מנחמכם. רני עקרה. קומו אורי. שוש אשיש. ובשנה שחל ערב פסח בשבת דאז ר"ח אב ביום השבת. דבמקום שמעו מפטירין השמים כסאי. כידוע שהיא הפטורת שבת ר"ח. ומיקרי תדירה נגד הפטרת דש"ח. וקיי"ל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. א"כ איך יתנהגו בהפטורת שמעו אם היא נדחית ממקומה לגמרי או שיש לה איזה מקום. וראיתי באיזה ספר שכתב שיפטירו בשבת הראשון שמפטירין דברי ירמיהו. יאמרו אז גם שמעו. ונפלאתי מאוד. הא אנן קיי"ל במשנה (מגילה דף ה') באלו אמרו מאחרין ולא מקדימין בתשעה באב וכו' ובש"ס שם אקדומי פורענותא לא מקדמינן. א"כ לפ"ז אסור להקדים ח"ו הפטורה דפורעניות. וז"ב. וידעתי שטעות זה הספר הוא מפני שראה במג"א (סימן תכ"ח ס"ק ט') בשם הצ"צ דיש סברא כיון שהמוכות זה לזה. אבל טעה מאוד דהתם איירי שטעה בשבת הראשון ולא אמר דברי ירמיהו. יאמרנה אח"כ בשבת עם שמעו. דסמוכות זה לזה. א"כ רק התם דוקא דהוי מאחר אבל להקדים פורענותא אסור ולא יאמרו כלל בשנה זו הפטורת שמעו כנלפע"ד ברור: