אור ברסלב
ברוך השם חידושי אורח חיים › סימן כב

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי אורח חיים · סימן כב

סימן כא

ע"ד השאלה אם נמשכה סעודת ברית מילה בימי החורף עד קרוב לשעת מנחה. וכל העם שנקראו על הסעודה מחמת חבה וריעות. עם הסנדק והמוהל והבעל ברית ואבי הבן ביחד כולם עדיין שם ובירכו ברהמ"ז. ותיכף עמדו להתפלל תפלת מנחה. אבל חבילת שמחת קיבוצם עדיין לא נתפרדה כלל. אם יאמרו תחנה. או לא. הנה לפענ"ד אין ספק בדבר שלא יאמרו נפ"א. דהנה מקור הדין הוא ברמ"א (סימן קל"א סעי' ד') בשם ההגמי"י. וכבר השיג עליו הרש"ל. הובא שם במג"א ס"ק י"ב. והורה דאפילו במנחה אין נפ"א כשמתפללין אצל התינוק. וכן הוא דעת הב"ח. וכן נוהגין בבריסק דליטא. עיי"ש. ובפרט הט"ז בס"ק י"א פה קדוש אמר בלי פקפוק דלא כהרמ"א. ומסיק דמלבד שמו"ח ז"ל כתב כן בב"ח. וכן הרש"ל. וכן המנהג בבריסק דליטא. מסיק הוא בעצמו דעתו דנראה להקל. מחמת שנפ"א הוי רשות. פי' ושומעין לעולם בכגון זה להקל. ומסיק דכן נוהגין גם בקראקא. ואך הא"ר כתב דאם ברכו ברהמ"ז. אפשר לומר דיש לסמוך על הרמ"א בזה. אבל רק אפשר. אבל מי שמיקל ודאי בידו להקל כהט"ז. וגם על האפשר הזה כתב הפמ"ג במ"ז ס"ק י"א דאינו יודע מנ"ל להא"ר לחלק בכך. וכ"כ בא"א שם. וא"כ הרי להפמ"ג ג"כ ברור שלא יאמרו תחנה גם אחר ברהמ"ז. ועוד נראה לי לומר דהא כל עיקר הטעם דאין נפ"א בשחרית במילה. מחמת שאין מעוררין דין בשעת שמחה. וא"כ י"ל דהסברא של הא"ר הוא. דכיון שכבר ברכו ברהמ"ז א"כ כבר כלה ונשלם שמחתם. מש"ה יכולים לומר נפ"א. ולפ"ז הרי כל זה לא שייך רק אם כבר נתפרדו והלכו להם בני השמחה. ורק נתקבצו מחדש להתפלל מנחה. הרי אז אינו ניכר שום סימן שמחה. אבל באם עדיין לא נתפרדו כלל. ועודם בשמחה במסבת המשתה. רק שברכו ברהמ"ז. כדי שיתפללו מנחה. ולא יהיה הפסק של התפלה באמצע הסעודה. אבל כולם עדיין עוסקים במשתה ושמחה. אין ספק כלל בדבר. שאין שום חילוק בין קודם ברהמ"ז לאחר ברהמ"ז גם להא"ר וזה ברור. ועוד נ"ל דהנה המג"א מסיק שם דתלוי במנהג מקומות והיכא דנהוג נהוג. א"כ ניחזי אנן דמדינותינו הלא המה מהמקילים מאוד. דהא אנו נוהגים שא"א נפ"א בכל העיר. גם בביהמ"ד אחר שאין הבע"ב והמוהל שם כלל. א"כ חזינן דאנחנו מהמקומות המקילין פשיטא דראוי לנו להקל גם בזה וד"ל ולענין התחנה ונפ"א במנחה של ערב פסח שני. הנה המקור הוא בפר"ח. והפמ"ג באו"ח סימן קל"א השיג עליו ופוסק לומר תחנון בי"ד. ונהי דאנן קה שלא לומר עכ"פ כדאי הוא הרב בסידור שלו שפוסק להדיא לומר תחנון במנחה ורק ביום י"ד אייר לא יאמרו. אבל אחרי כן נתיישבתי כפי שיש שורש בש"ס חולין קכ"ט ע"ב דהוי פסחא זעירא ע"ש וכן בילקוט שמעוני סוף פ' פינחס דהקב"ה רצה ליתן בכל חודש יו"ט לישראל בניסן נתן להם פסח באייר נתן להם פסח קטן. בסיון נתן להם וכו' א"כ מדמה זה הפסח שני לכל יו"ט. ולכן לא יאמרו תחנון גם במנחה של יום י"ג אייר. וכן אין להתענות בו בה"ב וד"ל. וכן מצאתי בס' זכר דוד מחכם ספרדי. שלא להתענות בה"ב בפסח שני:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה