ברוך השם· רבי משה רוטמן
הקדמה · לב
אבל יש לי ת"ל לומר דיבור נחמד בזה ובו אסיים לטובה. דבש"ס ב"מ ד' קי"ד ע"א איבעי' להו אם מסדרין בבע"ח אי גמרינן מיכה מיכה מערכין או לא. ופליגי בזה האמוראים ובמסקנא איתא דאשכחי' רבה בר אבוה לאליהו ושאל לו זה וא"ל מהו שיסדרו בבע"ח והשיב אליהו דגמר מיכה מיכה מערכין. ופסק הר"ם פ"א מהלכות מלוה ולוה כאליהו דמסדרין לבע"ח וכן נפסק להלכה בטוש"ע חו"מ סי' צ"ז סעי' כ"ג כאליהו ולא כר"ת בספר הישר דהביאו התוס' שם ונמצא לפ"ז דמניחין לו כסותו. והגם דהר"ת ז"ל הביא ראי' דלא מסדרין. מהש"ס דב"ק ד' י"א ע"ב מיני' אפילו מגלימא דעל כתפי'. דחו שם התוספת בב"ק י"א ותירצו די"ל שם מיירי דיש לו שנים אבל אם אין לו אלא אחד מניחין לו כסותו ע"ש. (ואגב אורחן יש להעיר דהלא לכאורה יש סתירה לתירוץ התוספת ואדרבה ראיה להר"ת דאיתא בש"ס שבועות מ"א ע"א הלשון הזה דאמרו שם בנוסח קושייתם האי נקטי' לכובסי' דנשבקי' לגלימא. משמע דמניחין אותו ערום. ועוד שם בנוסח אחר אטו ת"ת משלחי גלימי דאינשי הן הרי נמי משמע דמפשיטין אותו ערום לגמרי וע"ש אבל תירצתי זה דהלא איתא בבית יוסף אה"ע סי' ס"ו על נוסח הכתובה מנאי ואפילו מן גלימא דעל כתפאי דקשה לכאורה והסביר הב"י דאפילו אם מסדרין לא קשה דיש לומר דהיא רק לשון שופרא דשטרי ע"ש ולפיכך י"ל זו הסברא גם כאן דכאשר הוקשו בהש"ס דשבועות בלשון תמיהא ובדרך הפלגה פרכי שם לחזק התמיהא חטפו גם שם לישנא דשופרא דשטרא וד"ל ויהי' בזה די השב גם על לשון הש"ס דב"ק י"א ודו"ק) נחזור לההלכה הפסוקה דודאי מניחין לו כסותו וקיי"ל שם דאם הוא אומן מניחין לו גם כלי אומנותו דמרויח בהן פרנסתו והיא ג"כ הלכה פסיקה:
והנה איתא בנמוקי יוסף ס"פ המקבל שם דאם הוא ת"ת ולומד תורה מניחין לו כל הספרים שלומד התורה על ידם אם כי בש"ע לא פסק כן אבל הוא דעה גדולה וכן בספר התרומות פוסק כהנ"י והובא בב"י שם וכן החינוך הרא"ה ז"ל בפ' בחוקותי מצוה ש"נ הסכים להלכה כהנ"י דמניחין לו כל הספרים שלומד משום כבוד התורה והוי לו כמו כלי אומנות אצל האומן כן התורה אצל ת"ח. א"כ מה נמלצו לחכינו לשונם הזהב "תורתן "אומנתן דהוי כאומנים והתורה כלי מחזיק ברכה שלהן וז"נ ב"ה: