ברוך השם· רבי משה רוטמן
הקדמה · כ
ועוד יש אופן שלישי להסביר הטעם דקרא רבי הסדר מועד ולא מועדים עד"ז. דהנה נבין נא למה נקראת המסכת מועד קטן הלא נהי דזה ודאי אמת נכון הדבר דחול המועד קיל באיסור מלאכה מיו"ט עצמו ואשר השם עצמו שלהן מכריז ואומר כך חול המועד. דהוא גם חול ומועד ביחד. אבל גם זה מן התורה עצמה. דהכתוב מסרן לחכמים כידוע בש"ס חגיגה ד' י"ח ובאלפס ריש מוע"ק. וכאשר הפסוק עצמו אומר גם עליהן. אלה מועדי ה' שגם חוה"מ בכלל מועדי ה'. ובלשון המשנה גופא באבות המבזה את המועדות דפירש"י והרע"ב שקאי על חוה"מ. הרי דנקראין מועד ואיך זה כינה רבי להמסכת כולה בשם מועד קטן שתיבת קטן לא הוי לכבוד כל כך. אבל נכון לומר דה"ט דהלא ידוע לנו דבזו המסכת לבד נזכרו הדינים דאבילות ר"ל. ואיננה מיוסדת על חוה"מ בלבד אלא גם דיני אבילות ר"ל מפורשים שם. וידוע דכמה וכמה דינים שוין חוה"מ לאבילות באיסור המלאכה וכל שורש האיסור מלאכה דאבילות נלמד במ"ק ט"ו ע"ב מהפסוק והפכתי חגיכם לאבל. מה חג אסור במלאכה אף אבל אסור במלאכה דבזה פרשתי הכונה של הפסוק מועדיכם שנאה נפשי דקאי על המועד ר"ל של האבילות וזה נמי הכונה קרא עלי מועד לשבור בחורי דהרי אבילות הוי מועד דנהפך חג לאבל ח"ו. וכפי שהשי"ת הוא מלך חפץ בחיים ולא יחפוץ במות המת ר"ל הוי זה המועד ר"ל שלא לרצונו ודאי לכן ניתן לו שם מועד קטן פי' מועד בזוי והלואי שלא יהי' לעולם ויבולע המות לנצח רק מחמת זה השם קטן וזה ברור וכיון שכן שפיר נכון מאוד שקרא רבי גם כל הסדר בשם מועד לשון יחיד ולא מועדים למען לאפוקי מכללא דאם הי' קוראו מועדים הי' משמע דגם למועד אבילות ר"ל לכן רק מועד שהוא אך לשמחה ודו"ק. וכשם דהש"י חפץ חסד ורחמים וחיים ושלום ומרחיק הרע כ"כ שאפילו שמו המבורך מעתה ועד עולם לא יתייחס לעולם על הקללה וכידוע בתוספת מפורש בתענית ד' ג' סוף ע"א דעל שום צרה שלא תבא לא יזכירו שמו של הקב"ה ולכן מלא תרצח ואילך בחמשה הדברות האחרונות לא נזכר כלל גם פ"א שם השי"ת ע"ש ומשום הכי לא רצה רבינו הקדוש שיהי' זכר כלל של מועד המר בשם הקודש שלו ואם הי' קורא הסדר בשם מועדים כמו קדשים ואינך הי' משמע שכולל גם מועד זה לכן הוציאו לגמרי במפורש שאין לישראל רק מועד החיים והטוב וז"נ: