ברוך השם· רבי משה רוטמן
הקדמה · טז
דהנה בש"ס שבת דף י"ט ת"ר אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת ופירש האלפס וסייעתו הטעם משום דג"י הראשונים הנוסע בספינה מצטער טובא ומתבטל מעונג שבת. אבל הרז"ה במאור הקטן שעל הגליון פ"ק דשבת פי' משום דיצטרך לחלל שבת מפני פיקוח נפש. ובתוך ג"י קודם שבת הוי קמי שבתא ע"ש והנפקא מינה דלהרי"ף ההולך לדבר מצוה מותר. אבל להרז"ה אסור גם לדבר מצוה ועיין ברמב"ם נמי כהרי"ף ס"ל ועיין בר"ן פ"ק דשבת משמע דהרמב"ן ז"ל נמי כשיטת הרי"ף והגם דלכאורה מש"ס מפורש בנדה ד' ל"ח משמע קצת כהרז"ה דאמרו שם חסידים הראשונים לא היו מש"מ אלא מרביעי ואילך ולא בליל א' ב' ג'. דשמא תתעבר ותלד בשבת ותתחלל שבת על ידה אע"ג דאז יהי' מותר משום פק"נ. אפ"ה אין לגרום כלל חילול שבת והיינו כהרז"ה וכן העיר הגאון ר' צבי חיות מש"ס זה להרז"ה. אבל באמת אדרבה מכאן גופא סתירה להרז"ה. וראי' עצומה לשיטת הרי"ף וסייעתו. דאין לאדם לראות המצוה אלא לפי מקומה ושעתה דאם כהרז"ה למה אמרו חסידים דייקא אם מהדין הוא לא שייך לשון חסידות בלבד א"ו דרק מחמת שהיו חסידים גדולים הם החמירו על עצמם ע"ד קדש עצמך במותר לך. אבל לכל ישראל כולם אין לדבר אלא מקומו ושעתו. ועיין בש"ך יו"ד סוף סימן רס"ו שהביא דהב"ה בשם הרשב"ץ רצה לאסור למול מילה שלא בזמנה ביום ה' משום סברת הרז"ה הנ"ל ודחה הש"ך ז"ל ופסק להלכה דימולו גם מילה שלא בזמנה ביום ה' בשבת דהרי קיי"ל דמפליגין בספינה לדבר מצוה גם ביום ה' ע"ש וכן פוסק המג"א בסי' של"א ס"ק ט' דמותר למול שלא בזמנה ג"כ ביום ה' או ו' בשבת. וכן בפמ"ג שם בא"א סי' של"א ס"ק ט' וכן נוהגין כל אחב"י לעולם ולא חוששין להנ"ל להרז"ה לפיכך קרא רבינו הקדוש מועד ללמד דרק זמן א' מה שאתה עומד בו ולא נחוש מה שיתחדש בזמן אחר וזהו מועד ולא מועדים. לפי דהלכה כהרי"ף וסייעתו ולא עוד דאפילו להרז"ה ודאי כן נמי דלא נדקדק רק על זמן שהוא עתה והראי' דאם איתא דהרז"ה חושש לזמן העתיד לבא. למה מתיר להפליג בספינה ביום א' ב' ג'. דהרי לדידי' משום דיבא לידי חילול שבת במלאכות גמורות. מאי טעמא שרי לדידי' ג"כ קמי שבתא. א"ו דהרז"ה ג"כ מודה להאלפס בעצם הסברא. דאין לאדם לחוש. רק זמן הנמצא. ולא על זמן אחר. רק הרז"ה ז"ל תפס דמיום ד' ואילך הוי לו כמו שבת ממש. ויומא אריכתא מארבעה ימים הוא. וכשם שבשבת קודש ממש לא מפליגין. כן להרז"ה ד' ה' ו' הוי כיום הקדוש ממש. ובזה לא הודו לו. אבל להשורש והעיקר דאין לך אלא שעתו כ"ע מודים. ולזאת ודאי מועד ולא מועדים ודו"ק: