ברוך השם· רבי משה רוטמן
הקדמה · ט
והנה ידעתי דלכאורה יש לבעה"ד לבא ולסתור סברתי זאת מש"ס מפורש והלכה פסוקה דלפום רהיטא מבואר ההיפך דגם בתורה אתמר דלאו להנות ניתנה והיינו דהרי בנדרים ד' ל"ה ע"ב במשנה ומלמדו מדרש הלכות ואגדות וכו' ופירש הר"ן בפה מלא דלכן מותר ללמדו משום דמצות לאו להנות ניתנו וכן בפי' הרע"ב על משנה זאת כתוב כן ועיין שם גם בתוסיו"ט. ועיין בש"ך יו"ד סי' רכ"א ס"ק י"ד בשם הלבוש דהוא נמי אחז אך הטעם דמצות לאו להנות ניתנו הרי נסתרו לכאורה כל הדברים הנ"ל. דכאן חזינן דגם מה שמלמד תורה לא הוי הנאה וגם ללימוד תורה סמכו לשון זה דמלל"נ והוי סתירה מיני' ובי'.