פרק צט · אות יא
יא דָּן יָדִין עַמּוֹ (בראשית מט, טז), כַּמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים זֶה יְהוּדָה. דָּבָר אַחֵר, כְּאַחַד, כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ סִיּוּעַ בַּמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי, כָּךְ שִׁמְשׁוֹן הָעוֹמֵד מִדָּן אֵינוֹ צָרִיךְ אֲחֵרִים שֶׁיְסַיְּעוּ אוֹתוֹ, בְּלֹא חֶרֶב אֶלָּא בִּלְחִי חֲמוֹר. (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן, כָּל הַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת זוּגוֹת זוּגוֹת וְהַנָּחָשׁ אֵינוֹ מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אֶלָּא יְחִידִי. דָּבָר אַחֵר, יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, כְּשֵׁם שֶׁהַנָּחָשׁ נַקְמָן, כָּךְ הָיָה שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טז, כח): וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ יַעֲקֹב אָמַר (בראשית מט, יח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה', אֵין זֶה מֵבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה אֶלָּא מִגָּד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב, לְאוֹתוֹ שֶׁהוּא בָּא בְּעָקֵב (מלאכי ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט גָּד, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהוּא יָגֻד עָקֵב.