פרק צט · אות י
י יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם (בראשית מט, יד), יִשָׂשׂכָר מֵבִיא בַּחֲמוֹר וּזְבוּלוּן בָּאֳנִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יג): וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת. דָּבָר אַחֵר, יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם, חֲמוֹר גָּרַם אוֹתוֹ, וְכִי מִנַּיִן הָיְתָה לֵאָה יוֹדַעַת שֶׁבָּא יַעֲקֹב, אֶלָּא נָהַק הַחֲמוֹר וְשָׁמְעָה קוֹלוֹ וְיָצָאת לִקְרָאתוֹ. דָּבָר אַחֵר, יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם, כְּשֵׁם שֶׁהַחֲמוֹר טוֹעֵן אֶת הַמַּשָּׂא כָּךְ יִשָׂשׂכָר טוֹעֵן אֶת הַתּוֹרָה. רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ לִפְנֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יד): אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם. (בראשית מט, טו): וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם. וַיְהִי לְמַס עֹבֵד, מַהוּ מַס, זוֹ הֲלָכָה שֶׁהָיוּ טוֹעִים בָּהּ הָיוּ מְבַקְּשִׁים מִיָּדָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ה, טו): בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו, בְּעֻמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה.