פרק צח · אות יג
יג דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (בראשית מט, טז), כַּמְּיֻחָד שֶׁל שְׁבָטִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אִלּוּלֵי שֶׁנִּדְבַּק לַמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים אֲפִלּוּ שׁוֹפֵט אֶחָד שֶׁהֶעֱמִיד לֹא הָיָה מַעֲמִיד, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ. כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה יְּחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵינוֹ צָרִיךְ סִיּוּעַ כָּךְ שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ אֵינוֹ צָרִיךְ לְסִיּוּעַ, אֶלָּא (שופטים טו, טו): וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָה, מַהוּ טְרִיָה, בַּר תְּלָתָא יוֹמִין. רַבִּי אָבוּן אָמַר בִּטְנָהּ תְּרֵין, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אָבוּוֹן, דְּאָמַר רַבִּי אָבוּן (שופטים טו, טז): בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם וגו' (שופטים טו, יח): וַיִּצְמָא מְאֹד, דִּמְפַטְפֵּט צָחֵי, אָמַר רַבִּי חוּנְיָא וְרַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִלּוּ הָיָה צַרְצוּר שֶׁל מַיִם לֹא הָיָה יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטְלוֹ, אֶלָּא (שופטים טו, יח): וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ וגו', אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם אֵינוֹ בֵּינִי לְבֵינָן אֶלָּא הַמִּילָה הַזֹּאת כְּדַאי הוּא שֶׁלֹא אֶפֹּל בְּיָדָן, מִיָּד (שופטים טו, יט): וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי, רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר הַמָּקוֹם הַהוּא שְׁמוֹ לֶחִי. רַבָּנָן אָמְרֵי הַמָּקוֹם הַהוּא מַכְתֵּשׁ שְׁמוֹ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְלַמֵּד שֶׁהֵבִיא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲיָן מִבֵּין שִׁנָּיו, בְּאֵיזוֹ זְכוּת, מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל משֶׁה שֶׁאָמַר (דברים לג, כב): יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן, מִבֵּין שִׁנָּיו.