פרק צח · אות יב
יב יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם (בראשית מט, יד), מָה חֲמוֹר זֶה גְּרָמָיו בְּרוּרִין, כָּךְ הָיָה תַּלְמוּדוֹ שֶׁל יִשָׂשׂכָר בָּרוּר עָלָיו. (בראשית מט, יד): רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, אֵלּוּ שְׁלשָׁה שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵן יוֹשְׁבִים לִפְנֵיהֶם. (בראשית מט, טו): וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם. וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, זוֹ הַתּוֹרָה (איוב יא, ט): אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ וגו'. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וַיְהִי לְמַס עֹבֵד, אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁהָיוּ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יִשָׂשׂכָר וכו': דָּבָר אַחֵר, יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם, מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ, מַה חֲמוֹר זֶה נָמוּךְ מִכָּאן וְנָמוּךְ מִכָּאן וְגָבוֹהַּ בָּאֶמְצַע, כָּךְ בִּקְעָה מִכָּאן וּבִקְעָה מִכָּאן וְהַר מִכָּאן. רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, אֵלּוּ שְׁתֵּי בְקָעוֹת. בִּקְעַת פִּסְלָן וּבִקְעַת יִזְרְעֶאל. (בראשית מט, טו): וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, זוֹ תִּנְעָם. וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, זוֹ נָעִים. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, עֻלָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי לְמַס עֹבֵד, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כָּל הַשְּׁבָטִים הִנִּיחוּ יְתֵרוֹת וְשִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָׂשׂכָר לֹא הִנִּיחַ יְתֵרוֹת. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר אַף שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָׂשׂכָר הִנִּיחַ יְתֵרוֹת אֶלָּא שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי מִסִּים. אָמַר רַב אַסֵּי הֵם מַעֲלֵה מִסִּין הָיוּ כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ. דָּבָר אַחֵר, יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם, פָּרוֹתָיו [פרותיו] שֶׁל יִשָׂשׂכָר גַּסִּין הָיוּ, וְהָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָׂשׂכָר נוֹטֵל מֵהֶם, וּמְפָרֵשׁ בַּיָּם, וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין אוֹתָן וּמַתְמִיהִין עֲלֵיהֶם, וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל, עַל אֵלּוּ אַתֶּם מַתְמִיהִין אִלּוּ הֱיִיתֶם רוֹאִים לַאֲדוֹנֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה הָיָה לָכֶם לְהִתַּמֵּהּ עֲלֵיהֶם, וְהַרְבֵּה גֵּרִים הָיוּ בָּאִים וּמִתְגַּיְרִים. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם, יִשָׂשׂכָר חֲמוֹר לְגַרְמֵיהּ.