פרק צ · אות ה
ה וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים (בראשית מא, מז), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִן קוֹצֵץ [קומץ] לְרִיחָיָא דְּקַמְצָתָא וּבְלָא קַמְצָתָא. רַבָּנָן אָמְרֵי דְּקַמְצָתָא וּדְלָא קַמְצָתָא. (בראשית מא, מח): וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל וגו' אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ, נָתַן מַה שֶּׁבִּתְחוּם טְבֶרְיָה בִּטְבֶרְיָה וּמַה שֶּׁבִּתְחוּם צִפּוֹרִי בְּצִפּוֹרִי, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ מַעֲמֶדֶת פֵּרוֹתֶיהָ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר נָתַן בָּהֶם עָפָר וּקְטוֹמִיּוֹת דְּבָרִים שֶׁהֵן מַעֲמִידִין פֵּרוֹת. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אִם מִתְכַּנְסִין הֵם כָּל בְּנֵי טְבֶרְיָה לֶאֱכֹל מַה שֶּׁבִּתְחוּם טְבֶרְיָה, וְכָל בְּנֵי צִפּוֹרִי לֶאֱכֹל מַה שֶּׁבִּתְחוּם צִפּוֹרִי אֵין בָּהּ קֹמֶץ קֹמֶץ, הֲדָא אָמְרָה שֶׁהַבְּרָכָה נְתוּנָה בָּאוֹצָרוֹת, (בראשית מא, מט): וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד וגו'.