פרק צ · אות ד
ד וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעֲנֵחַ (בראשית מא, מה), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן צְפוּנוֹת מוֹפִיעַ וְנוֹחוֹת לוֹ לְאָמְרָם. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר צְפוּנוֹת מוֹפִיעַ בְּדַעַת, מֵנִיחַ רוּחָן שֶׁל בְּרִיּוֹת בָּהֶן. וְרַבָּנָן אַמְרֵי צד"י צוֹפֶה, פ"א פּוֹדֶה, נו"ן נָבִיא, תי"ו תּוֹמֵךְ, פ"א פּוֹתֵר, עי"ן עָרוּם, נו"ן נָבוֹן, חי"ת חוֹזֶה. אָמַר רַבִּי אַחָא צְפוּנָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ כָּאן בָּאתָ לְגַלּוֹת עָלֶיהָ שֶׁאַתְּ בְּנָהּ, בְּכֻלָּן כְּתִיב (בראשית לג, ו ז): וַתִּגַּשְׁןָ הַשְׁפָחוֹת, וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וגו', וּבְיוֹסֵף כְּתִיב (בראשית לג, ז): וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, אָמַר יוֹסֵף, הָרָשָׁע הַזֶּה עֵינוֹ רָמָה וכו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִצְנַעְתָּ לְאִמְּךָ מִן הָעַיִן וְהִגְבַּהְתָּ עַצְמְךָ, אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ וּמַגְבִּיהֶךָ, (בראשית מא, מו): וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה.