פרק סה · אות יד
יד וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב, הָבִיאָה לִי צַיִד, וְעַתָּה בְּנִי שְׁמַע בְּקֹלִי, לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן (בראשית כז, ו ט), אָמַר רַבִּי לֵוִי לֵךְ וְקַדֵּם אֶת הָאֻמָּה שֶׁמְשׁוּלָה לְצֹאן, הֵאיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי. (בראשית כז, ט): וּלְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי אִם מָצָאתָ הֲרֵי מוּטָב וְאִם לָאו הָבֵא לִי מִפְּרָפּוֹרְנִין שֶׁלִּי, שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ שֶׁהוּא מַעֲלֶה לָהּ שְׁנֵי גְּדָיִים בְּכָל יוֹם. טֹבִים, רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר טוֹבִים לְךָ, שֶׁעַל יָדָן אַתְּ נוֹטֵל אֶת הַבְּרָכוֹת. וְטוֹבִים לְבָנֶיךָ, שֶׁעַל יָדָן הוּא מִתְכַּפֵּר לָהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּכְתִיב (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר וגו'.