פרק סה · אות יג
יג וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ (בראשית כז, ג), שְׁחוֹז מָאנֵי זֵינָךְ, שֶׁלֹא תַאֲכִילֵנִי נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, סַב מָאנֵי זֵינָךְ שֶׁלֹא תַאֲכִילֵנִי גְּזֵלוֹת וַחֲמָסִים. (בראשית כז, ג): תֶּלְיְךָ, אָמַר לוֹ הֲרֵי הַבְּרָכוֹת תְּלוּיוֹת לְמַאן דְּחָמֵי לֵיהּ לְמִתְבָּרְכָא הוּא מִתְבָּרֵךְ. דָּבָר אַחֵר, שָׂא נָא כֵלֶיךָ, זוֹ בָּבָל (דניאל א, ב): וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו, תֶּלְיְךָ, זוֹ מָדַי (אסתר ז, י): וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ. קַשְׁתֶּךָ, זוֹ יָוָן, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יג): כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת. וְצֵא הַשָּׂדֶה, זוֹ אֱדוֹם (בראשית לב, ד): אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר, שְׁלשָׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בּוֹ בָּעֵץ שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן, טוֹב לְמַאֲכָל, וְיָפֶה לָעֵינַיִם, וּמוֹסִיף חָכְמָה. וּשְׁלָשְׁתָּן נֶאֶמְרוּ בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, מִכָּאן שֶׁהוּא טוֹב לְמַאֲכָל. (בראשית ג, ו): וְכִי תַּאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, מִכָּאן שֶׁהוּא יָפֶה לָעֵינַיִם. (בראשית ג, ו): לְהַשְׂכִּיל, מִכָּאן שֶׁהוּא מוֹסִיף חָכְמָה. הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן, וְכֵן יִצְחָק אָמַר וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים, אָמַר לוֹ בַּתְּחִלָּה הָיִיתִי נֶהֱנֶה מִן הָרְאִיָּה, וְעַכְשָׁיו אֵינִי נֶהֱנָה אֶלָּא מִן הַטַּעַם. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (קהלת ה, י): בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ, מִכָּאן לְסוּמִין שֶׁאֵינָם שְׂבֵעִים, לֹא דָמֵי הַהוּא דְּחָמֵי סוּלְגִיתָא פַּנְיָא וְכָפֵן, לְהַהוּא דְּחָמֵי סוּלְגִיתָא מַלְיָא וְשָׂבַע. (בראשית כז, ה): וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא, אִם מָצָא הֲרֵי מוּטָב וְאִם לָאו לְהָבִיא מִן הַגְּזֵלוֹת וּמִן הַחֲמָסִין.