פרק נד · אות ו
ו וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וגו' (בראשית כא, לג), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אֵשֶׁל פַּרְדֵּס, שְׁאַל מַה תִּשְׁאַל, תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵשֶׁל פֻּנְדָּק, שְׁאַל מַה תִּשְׁאַל, עִגּוּלָא, קֹּפָּר, חֲמַר, בֵּעִין. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אֵשֶׁל סַנְהֶדְרִין, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א כב, ו): וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֵשֶׁל בָּרָמָה, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה דְּאָמַר אֵשֶׁל פֻּנְדָּק, אַבְרָהָם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים, וּמִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין אָמַר לוֹן בְּרִיכוּ, וְהֵן אָמְרִין מַה נֵימוֹר, וַאֲמַר לְהוֹן, בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כא, לג): וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם. (בראשית כא, לד): וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים, רַבִּים מֵאוֹתָן שֶׁעָשָׂה בְּחֶבְרוֹן, בְּחֶבְרוֹן עָשָׂה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְכָאן עָשָׂה עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים.