פרק מו · אות י
י וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם (בראשית יז, יא), כְּנוֹמִי הִיא תְּלוּיָה בַּגּוּף, וּמַעֲשֶׂה בְּמֻנְבַּז הַמֶּלֶךְ וּבְזָוָטוּס בָּנָיו שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְקוֹרִין בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק הַזֶּה וּנְמַלְתֶּם אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, הָפַךְ זֶה פָּנָיו לַכֹּתֶל וְהִתְחִיל בּוֹכֶה וְזֶה הָפַךְ פָּנָיו לַכֹּתֶל וְהִתְחִיל בּוֹכֶה, הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם וְנִמּוֹלוּ, לְאַחַר יָמִים הָיוּ יוֹשְׁבִין וְקוֹרִין בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק הַזֶּה וּנְמַלְתֶּם אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ אִי לְךָ אָחִי, אֲמַר לֵיהּ אַתְּ אִי לְךָ, לִי לֹא אוֹי, גִּלּוּ אֶת הַדָּבָר זֶה לָזֶּה, כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישָׁה בָּהֶן אִמָּן הָלְכָה וְאָמְרָה לַאֲבִיהֶן בָּנֶיךָ עָלְתָה נוּמָא בִּבְשָׂרָן, וְגָזַר הָרוֹפֵא שֶׁיִּמּוֹלוּ, אָמַר לָהּ יִמּוֹלוּ. מַה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא לַמִּלְחָמָה עָשׂוּ לוֹ סִיעָה שֶׁל פֶּסְטוֹן וְיָרַד מַלְאָךְ וְהִצִּילוֹ.