פרק מו · אות ט
ט וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ (בראשית יז, ח), רַבִּי יוּדָן אָמַר חָמֵשׁ, אִם מְקַבְּלִים בָּנֶיךָ אֱלָהוּתִי אֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלוֹהַּ וּלְפַטְרוֹן, וְאִם לָאו לֹא אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלוֹהַּ וּלְפַטְרוֹן. אִם נִכְנָסִין בָּנֶיךָ לָאָרֶץ הֵן מְקַבְּלִין אֱלָהוּתִי וְאִם לָאו אֵינָם מְקַבְּלִים. אִם מְקַיְמִין בָּנֶיךָ אֶת הַמִּילָה הֵן נִכְנָסִים לָאָרֶץ וְאִם לָאו אֵין נִכְנָסִים לָאָרֶץ. אִם מְקַבְּלִים בָּנֶיךָ אֶת הַשַּׁבָּת הֵם נִכְנָסִין לָאָרֶץ וְאִם לָאו אֵינָם נִכְנָסִים. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אָבוּן בֶּן רַבִּי יוֹסֵי כְּתִיב (יהושע ה, ד): וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ, דָּבָר אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וּמָלָן, אָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם סְבוּרִין שֶׁאַתֶּם נִכְנָסִין לָאָרֶץ עֲרֵלִים, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ וגו' עַל מְנָת (בראשית יז, ט): וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר. וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי הוּנָא אָמַר וְאַתָּה, מִכָּאן לְמוֹהֵל שֶׁיְהֵא מָהוּל. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר (בראשית יז, יג): הִמּוֹל יִמּוֹל, מִכָּאן לְמוֹהֵל שֶׁיְהֵא מָהוּל. תַּנְיָא יִשְׂרָאֵל עָרֵל אֵינוֹ מוֹהֵל קַל וָחֹמֶר עוֹבֵד כּוֹכָבִים עָרֵל.