פרק מו · אות ח
ח וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם (בראשית יז, ה), בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא קוֹרֵא לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. רַבִּי לֵוִי אָמַר בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם, בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, בַּעֲשֵׂה. וַהֲרֵי אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה קָרְאוּ אוֹתוֹ אַבְרָם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז): אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם, דִּלְּמָא שַׁנְיָה הִיא שֶׁעַד שֶׁהוּא אַבְרָם בָּחַרְתָּ בּוֹ, דִּכְוָתָהּ הַקּוֹרֵא לְשָׂרָה שָׂרַי עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, אֶלָּא שֶׁנִּצְטַוָּוה עָלֶיהָ. דִּכְוָתָהּ הַקּוֹרֵא לְיִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, תָּנֵי לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא (בראשית לה, י): כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, יִשְׂרָאֵל עִקָּר וְיַעֲקֹב טְפֵלָה. רַבִּי זַבְדָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא מִכָּל מָקוֹם שִׁמְךָ יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, יַעֲקֹב עִקָּר וְיִשְׂרָאֵל מוֹסִיף עָלָיו.