פרק מד · אות ז
ז אַל תִּירָא אַבְרָם (בראשית טו, א), מִמִּי נִתְיָרֵא, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מִשֵּׁם נִתְיָרֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מא, ה): רָאוּ אִיִּים וְיִרָאוּ קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ וגו', מָה אִיִּים הַלָּלוּ מְסֻיָּמִים בַּיָּם, כָּךְ הָיוּ אַבְרָהָם וְשֵׁם מְסֻיָּמִים בָּעוֹלָם. וְיִרָאוּ, זֶה נִתְיָירֵא מִזֶּה וְזֶה נִתְיָירֵא מִזֶּה, זֶה נִתְיָירֵא מִזֶּה לוֹמַר שֶׁמָּא תֹּאמַר שֵׁם שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלַי שֶׁהָרַגְתִּי אֶת בָּנָיו, וְזֶה נִתְיָרֵא מִזֶּה לוֹמַר שֶׁמָּא תֹּאמַר אַבְרָהָם שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלַי שֶׁהֶעֱמַדְתִּי רְשָׁעִים. קְצוֹת הָאָרֶץ, זֶה שָׁרוּי בְּקִצּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְזֶה שָׁרוּי בְּקִצּוֹ שֶׁל עוֹלָם. (ישעיה מא, ה): קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן, זֶה קָרַב אֵצֶל זֶה וְזֶה קָרַב אֵצֶל זֶה. (ישעיה מא, ו): אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ, זֶה עוֹזֵר לָזֶה בִּבְרָכוֹת, וְזֶה עוֹזֵר לָזֶה בְּמַתָּנוֹת, זֶה עוֹזֵר לָזֶה בִּבְרָכוֹת, (בראשית יד, יט): וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן וגו', וְזֶה עוֹזֵר לָזֶה בְּמַתָּנוֹת (בראשית יד, כ): וַיִּתֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל. (ישעיה מא, ז): וַיְחַזֵּק חָרָשׁ, זֶה שֵׁם שֶׁעָשָׂה אֶת הַתֵּבָה, (ישעיה מא, ז): אֶת צֹרֵף, זֶה אַבְרָהָם שֶׁצְּרָפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ. (ישעיה מא, ז): מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם, שֶׁהֶחֱלִיק פַּטִּישׁוֹ וְהָלַם אֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם בְּדֶרֶךְ אַחַת לַמָּקוֹם, (ישעיה מא, ז): אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן אוֹמְרִין מוּטָב לְהִדָּבֵק בֵּאלוֹהַּ שֶׁל אַבְרָהָם וְלֹא נִדָּבֵק בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל נִמְרוֹד, (ישעיה מא, ז): וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים, הֶחֱזִיק אַבְרָהָם אֶת שֵׁם בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, (ישעיה מא, ז): וְלֹא יִמּוֹט, אַבְרָהָם.