פרק מד · אות ה
ה רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי הוּנָא תַּרְוֵיהוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרֵי, סָמוּךְ. אַחַר, מוּפְלָג. וְרַב הוּנָא אָמַר בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר, סָמוּךְ. אַחֲרֵי, מוּפְלָג. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַחַר הִרְהוּרֵי דְבָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, מִי הִרְהֵר אַבְרָהָם הִרְהֵר, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כָּרַתָּ בְּרִית עִם נֹחַ שֶׁאֵינְךָ מְכַלֶּה אֶת בָּנָיו, עָמַדְתִּי וְסִגַּלְתִּי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְדָחֲתָה בְּרִיתִי לִבְרִיתוֹ, תֹּאמַר שֶׁאַחֵר עוֹמֵד וּמְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְתִדְחֶה בְּרִיתוֹ לִבְרִיתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִנֹּחַ לֹא הֶעֱמַדְתִּי מָגִנִּים שֶׁל צַדִּיקִים, אֲבָל מִמְּךָ אֲנִי מַעֲמִיד מָגִנִּים שֶׁל צַדִּיקִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָנֶיךָ בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים, אֲנִי רוֹאֶה צַדִּיק אֶחָד שֶׁבָּהֶם וּמַכְרִיעוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לְמִדַּת הַדִּין דַּי אֲנִי נוֹטְלוֹ וּמְכַפֵּר עֲלֵיהֶם.