פרק לו · אות ח
ח וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם (בראשית ט, כו), אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אַף מִיֶּפֶת עָמְדוּ בְּאָהֳלֵי שֵׁם. וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן, יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, זֶה כֹּרֶשׁ שֶׁהוּא גּוֹזֵר שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאָהֳלֵי שֵׁם. בַּר קַפָּרָא אָמַר יִהְיוּ דִּבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָרִים בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל יֶפֶת בְּתוֹךְ אָהֳלֵי שֵׁם. רַבִּי יוּדָן אָמַר מִכָּאן לְתַרְגּוּם מִן הַתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחמיה ח, ח): וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים, זֶה הַמִּקְרָא. מְפֹרָשׁ, זֶה תַּרְגּוּם. וְשׂוֹם שֶׂכֶל, אֵלּוּ הַטְּעָמִים. וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא, אֵלּוּ רָאשֵׁי הַפְּסוּקִים. רַבִּי הוּנָא בֶּן לוּלְיָאנִי אוֹמֵר אֵלּוּ הַהַכְרָעוֹת וְהָרְאָיוֹת. רַבָּנָן דְּקֵיסָרִין אָמְרֵי מִיכָּן לַמָּסֹרֶת. רַבִּי זְעִירָא וְרַבִּי חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם רַבִּי אֲפִלּוּ אָדָם רָגִיל בַּתּוֹרָה כְּעֶזְרָא, לֹא יְהֵא קוֹרֵא מִפִּיו וְכוֹתֵב, וְהָא תָּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר בְּאַסְיָא וְלֹא הָיָה שָׁם מְגִלַּת אֶסְתֵּר וְקָרָא לוֹ מִפִּיו וּכְתָבָהּ, תַּמָּן אָמְרִין שְׁתֵּי מְגִלּוֹת כָּתַב, גָּנַז אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְקִיֵּם אֶת הַשְּׁנִיָּה.