פרק לו · אות ג
ג וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה (בראשית ט, כ), נִתְחַלֵּל וְנַעֲשָׂה חֻלִּין, לָמָּה, וַיִּטַּע כָּרֶם, לֹא הָיָה לוֹ לִטַּע דָּבָר אַחֵר שֶׁל תַּקָּנָה, לֹא יִחוּר אֶחָד וְלֹא גְּרוֹפִית אַחַת, אֶלָּא וַיִּטַּע כָּרֶם, וּמֵהֵיכָן הָיָה לוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הִכְנִיס עִמּוֹ זְמוֹרוֹת וּנְטִיעוֹת וְיִחוּרִים שֶׁל תְּאֵנָה, וּגְרוֹפִיּוֹת לְזֵיתִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, כא): וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ, אֵין אָדָם כּוֹנֵס דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לוֹ. אִישׁ הָאֲדָמָה, שְׁלשָׁה הֵם. שֶׁהָיוּ לְהוּטִים אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצָא בָהֶם תּוֹעֶלֶת, וְאֵלּוּ הֵן: קַיִן, נֹחַ וְעֻזִיָּהוּ. קַיִן (בראשית ד, ב): הָיָה עוֹבֵד אֲדָמָה, נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה, עֻזִיָּהוּ (דברי הימים ב כו, י): אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה. אִישׁ אֲדָמָה, שֶׁעָשָׂה פָּנִים לָאֲדָמָה, וְשֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִתְלַחְלְחָה הָאֲדָמָה, וְשֶׁמִּלֵּא כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אִישׁ הָאֲדָמָה בּוֹרְגָּר לְשֵׁם בּוֹרְגָּרוּת. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, חָבִיב משֶׁה מִנֹּחַ, נֹחַ מִשֶּׁנִּקְרָא (בראשית ו, ט): אִישׁ צַדִּיק, נִקְרָא אִישׁ אֲדָמָה, אֲבָל משֶׁה מִשֶּׁנִּקְרָא (שמות ב, יט): אִישׁ מִצְרִי, נִקְרָא (דברים לג, א): אִישׁ הָאֱלֹהִים. וַיִּטַּע כָּרֶם, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִטַּע כֶּרֶם אַפְגַע בּוֹ שִׁדָּא שִׁמְדוֹן, אֲמַר לֵיהּ שֻׁתָּפִי עִמָּךְ, אֶלָּא אִזְדְּהַר בָּךְ דְּלָא תֵעוֹל לְחֶלְקִי, וְאִם עָלַת בְּחֶלְקִי אֲנָא חָבֵל בָּךְ.