פרק לו · אות ב
ב יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר וגו' (איוב לד, כד), הֵרֵעוּ אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְאֵין חֵקֶר, אֵין חֵקֶר בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. (איוב לד, כד): וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם, אֵלּוּ בְּנֵי נֹחַ, וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת. (ישעיה מג, יג): גַּם מִיּוֹם אֲנִי הוּא וְאֵין מִיָדִי מַצִּיל, מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם. (ישעיה מג, יג): אֶפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה, כָּל פְּעֻלּוֹת וּמַחְשָׁבוֹת שֶׁפָּעַלְתִּי עִם דּוֹר הַמַּבּוּל מִי אָמַר לִי לֹא עָשִׂיתָ כַּשּׁוּרָה, אֲבָל נֹחַ נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים וגו'. וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן, אֲבוּי דִפְחָתָא. (בראשית ט, יט): שְׁלשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְדָגָה גְדוֹלָה דְּנָפְצָה עֻבָּרָה וּמָלְאָה אַרְעָא.