פרק לד · אות יג
יג כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי, אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָּמוֹ (בראשית ט, ג ד), רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹא הֻתַּר לִבְשַׂר תַּאֲוָה לֹא הֻזְהַר עַל אֵבָר מִן הֶחָי, אֲבָל בְּנֵי נֹחַ שֶׁהֻתְּרוּ לִבְשַׂר תַּאֲוָה הֻזְהֲרוּ עַל אֵבָר מִן הֶחָי. (בראשית ט, ד): אַךְ לְהָבִיא אֶת הַחוֹנֵק עַצְמוֹ, יָכוֹל כְּשָׁאוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ יָכוֹל כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ. (בראשית ט, ה): מִיַּד כָּל חַיָּה, זֶה הַמּוֹסֵר אֶת חֲבֵרוֹ לְחַיָּה לְהָרְגוֹ. (בראשית ט, ה): מִיַּד אִישׁ אָחִיו, זֶה הַשֹּׂוֹכֵר אֶת אֲחֵרִים לַהֲרֹג אֶת חֲבֵרוֹ. דָּבָר אַחֵר, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ, אֵלּוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. מִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו, זֶה עֵשָׂו, דִּכְתִיב (בראשית לב, יב): הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו. אֶדְרשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, יז): וְאַתֵּנָה צֹאנִי (יחזקאל לד, לא): צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם.