פרק כח · אות ט
ט אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ נָטְלוּ דִּינָם וְיִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, דְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד עֲלֵיהֶם הָיָה מַרְתִּיחָהּ בַּגֵּיהִנֹּם וּמוֹצִיאָהּ וּמוֹרִידָהּ עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ו, יז): בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ, זְרִיבָתָם לַחְלֻטָנִית הָיְתָה. (קהלת ט, ו): גַּם אַהֲבָתָם, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם. (קהלת ט, ו): גַּם שִׂנְאָתָם, שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (קהלת ט, ו): גַּם קִנְאָתָם, שֶׁהָיוּ מְקַנְּאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, (קהלת ט, ו): כְּבָר אָבָדָה, וְחֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם. (קהלת ג, יח): עַל דִּבְרַת, (קהלת ט, ו): בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא (בראשית ו, ז ח): כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם, וְנֹחַ מָצָא חֵן, אֶתְמְהָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ נֹחַ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם לֹא שֶׁהָיָה כְּדַאי אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן.