פרק כח · אות ח
ח רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, הַכֹּל קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן בְּדוֹר הַמַּבּוּל, הַכֶּלֶב הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל הַזְּאֵב, וְהַתַּרְנְגוֹל הָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל הַטַּוָּס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, יב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר, הִשְׁחִית כָּל אָדָם אֵין כְּתִיב, אֶלָּא כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר. רַבִּי לוּלְיָאנִי בַּר טַבְרִין בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר אַף הָאָרֶץ זִנְּתָה, הָיוּ זָרְעִין לָהּ חִטִּין וְהִיא מַפְּקָא זוּנִין, אִילֵּין זוּנַיָּא רָבֵה מִן דָּרָא דְּמַבּוּלָא אִינּוּן.