פרק כח · אות ז
ז אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (איוב כב, כ): אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ, בַּתְּחִלָּה אִבֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מָמוֹנָן שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים לְמָמוֹנֵנוּ הוּא צָרִיךְ, (איוב כב, כ): וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ, שֶׁהָיוּ רוֹאִים בָּלוֹרִיּוֹת שֶׁל זָהָב נִתָּרוֹת בָּאֵשׁ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הַכֹּל קָרְאוּ תִּגָּר עַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כב): כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, (הושע ב, י): וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל. (הושע ח, ד): כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת, רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, לְמַעַן יִכָּרְתוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְמַעַן יִכָּרֵת, כְּאִינֵישׁ דַּאֲמַר יִתְמְחֵק שְׁמֵיהּ דִּפְלַן דְּאַפְקֵיהּ לִבְרִי לְתַרְבּוּת בִּישָׁא.