פרק יז · אות ב
ב לֹא טוֹב, תָּנֵי רַבִּי יַעֲקֹב כָּל שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא טוֹבָה בְּלֹא עֵזֶר בְּלֹא שִׂמְחָה בְּלֹא בְּרָכָה בְּלֹא כַּפָּרָה. בְּלֹא טוֹבָה, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. בְּלֹא עֵזֶר, אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. בְּלֹא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, כו): וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ. בְּלֹא כַפָּרָה, (ויקרא טז, יא): וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ. בְּלֹא בְרָכָה (יחזקאל מד, ל): לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אַף בְּלֹא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, ו): וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אַף בְּלֹא חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, ט): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. רַבִּי חִיָּא בַּר גַּמְדָא אָמַר אַף אֵינוֹ אָדָם שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, ב): וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד קְרוּיִים אָדָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו): כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (בראשית ט, ז): וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ.