פרק יז · אות א
א וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת (בראשית ב, יח), תְּנֵינַן בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית (בראשית א, ב): וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר (בראשית א, ו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ (בראשית א, ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם (בראשית א, יא): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְּשֵׁא הָאָרֶץ (בראשית א, יד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת (בראשית א, כ): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ (בראשית א, כו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם. מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי מוֹצִיא וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, וּמֵבִיא וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן קוּרְשָׁאי מַאֲמָר נִתַּן לָרוּחַ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.