קדושת האדם למקום תלויה בתקון המדות · יב. הסכוי הגדול להנצל מהדין - "מעביר על מדותיו", שכן הנכנע לחברו זהו שיכנע לה'
וּבְיוֹתֵר שֶׁזֶּה הַסִּכּוּי הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהִנָּצֵל מִמִּדַּת הַדִּין, שֶׁכֵּן הֲרֵי כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ בְּמֶחְדָלוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמָה הַסִּכּוּי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהִנָּצֵל? עַל כָּךְ מוּבָא בְּמִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ (ח"ה עמ' 532) וְכֵן בְּסֵפֶר "נְתִיבוֹת שָׁלוֹם" שֶׁהָעֵצָה לְכָךְ לְקַבֵּל כָּל דִּינֵי שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאָז יֶשְׁנָהּ כָּאן הַנְהָגַת "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה", כְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל אֶת הַנְהָגַת ה' כְּפִי שֶׁהִיא, וְאַף שֶׁהָיָה רוֹצֶה וְחָפֵץ בְּהַנְהָגָה אַחֶרֶת, מְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן ה' וּמְקַבֵּל אֶת הַנְהָגַת ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, כֵּן יִנְהַג בּוֹ ה' לְקַבְּלוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא, וְאַף שֶׁהָיָה הַקָּבָּ"ה חָפֵץ שֶׁיְּהֵא זֶה יוֹתֵר חָזָק בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, יִמְצָא זֶה חֵן בְּעֵינֵי ה' כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְהֶאֱרַכְנוּ בְּזֶה בְּסִפְרֵנוּ "נֵר לְרַגְלִי".
וְהֵיאַךְ יַגִּיעַ הָאָדָם לְמִדָּה זוֹ שֶׁהִיא כָּאָמוּר הַצָּלָתֵנוּ הַיְחִידָה מִמִּדַּת הַדִּין, הֲלֹא אַךְ וְרַק בְּדֶרֶךְ שֶׁל "מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו" עִם בְּנֵי אָדָם, וּכְכָל שֶׁיִּנְהַג בְּוִתּוּר, וּבַעֲנָוָה, וּבְהַכָּרַת הַטּוֹב, כְּלַפֵּי בְּנֵי אָדָם כֵּן יִתְרַגֵּל לִנְהֹג כְּלַפֵּי ה', וּבְזֶה הַצָּלָתוֹ, וְזֶהוּ עִנְיָן: "כֹּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו", כְּלוֹמַר אֵין זֶה "סְגֻלָּה", שֶׁכֵּן לְתִקּוּן הָעֲווֹנוֹת לֹא מָצִינוּ סְגֻלּוֹת, אֶלָּא הוּא "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה" כָּאָמוּר לְעֵיל, וְהַנּוֹהֵג בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת עִם חֲבֵרָיו, בְּנָקֵל כָּךְ יִנְהַג כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה וּבְזֶה יִזְכֶּה לַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ - "מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו", וְרַק בְּכָךְ יִתְרַצֶּה לַה' לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו.
יג. "קדושים תהיו", והאיך? סמך לו איש אמו ואביו תיראו... - הכרת הטוב
וְלָכֵן מָצִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ שֶׁמִּיָּד לְאַחַר שֶׁפָּתְחָה תּוֹרָה בְּמִצְוַת "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" שֶׁהוּא בַּמֶּה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ כְּלַפֵּי הַמָּקוֹם, מִיָּד נִסְמַךְ לְצִוּוּי זֶה צִוּוּי: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ", שֶׁהוּא עִנְיַן הַכָּרַת הַטּוֹב, וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב כְּבוֹדוֹ לִכְבוֹדָם, לוֹמַר לְךָ שֶׁלֹּא תִּכּוֹן בְּיָדְךָ כְּבוֹד שָׁמַיִם כָּרָאוּי מִבְּלִי שֶׁיֻּקְדַּם אֶצְלְךָ כִּבּוּד אָב וְאֵם לְהַכִּיר לָהֶם טוֹבָה כָּרָאוּי.