אור ברסלב
בר לבב - אהבת ישראל קדושת האדם למקום תלויה בתקון המדות

בר לבב - אהבת ישראל

קדושת האדם למקום תלויה בתקון המדות

כיצד לאהוב גם את השונה והשנוא

קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ - פְּרוּשִׁים תִּהְיוּ (תורת כהנים א, ב).

א. "פרושים תהיו" - מהחשבונות וההרגשים של ערכי עולם הזה לעומת ערכי רצון ה'

בְּסֵפֶר "תּוֹרַת כֹּהֲנִים" מוּבָא הַבֵּאוּר בְּמִצְוַת "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" - פְּרוּשִׁים תִּהְיוּ, סָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ בַּמֶּה נְהֵא פְּרוּשִׁים.

וְהָרַמְבַּ"ן פֵּרֵשׁ הִזְהִירָה כָּאן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם "נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה" וְהוּא עִנְיַן "קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לָךְ", וּבְסִיַעְתָּא דִּשְׁמַיָּא נְבָאֵר מָה הַהַגְדָּרָה שֶׁל הַפְּרִישׁוּת יוֹתֵר בִּפְרָטוּת.

וְהַנִּרְאֶה שֶׁהַבֵּאוּר בְּגֶדֶר זֶה שֶׁל "פְּרוּשִׁים תִּהְיוּ" הוּא שֶׁיְּהֵא הָאָדָם פָּרוּשׁ וּמֻבְדָּל בִּרְצוֹנוֹתָיו וְרִגְשׁוֹתָיו מִכָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַחֲשָׁקִים, וְכֵן מִכָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהָרְגָשׁוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם אֶצְלוֹ כְּלַפֵּי עֶרְכֵי עוֹלָם הַזֶּה לְעֻמַּת עֶרְכֵי רְצוֹן ה' שֶׁהֵמָּה הָאַהֲבָה הַיִּרְאָה לַה', וְכֵן לְעֻמַּת קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ.

שֶׁכֵּן הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן שֶׁבַּלֵּב - "רַחְמָנָא לִבָּא בָּעֵי" (סנהדרין קו), הָעִקָּר בַּעֲבוֹדַת ה' הוּא שֶׁיְּהֵא הָרָצוֹן וְהַחֵפֶץ כֻּלּוֹ לַה' עַד שֶׁיִּבָּטְלוּ כָּל הָרְגָשׁוֹת וְהַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאִישִׁיִּים הָרְגִילִים בַּטֶּבַע לִהְיוֹת אֵצֶל הָאָדָם בְּבַקְּשׁוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת רְצוֹנוֹתָיו, אוֹ כְּדֵי לָצֵאת בְּ"שָׁלוֹם" כְּלַפֵּי חֲבֵרָיו וְהַקְּרוֹבִים אֵלָיו, שֶׁמִּפְּנֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת אוֹ רְגָשׁוֹת שֶׁל "מַה יַּגִּידוּ", אוֹ זֶה "לֹא נָעִים", וְכֵן מִפְּנֵי הֶפְסֵד וְכַיּוֹצֵא יִמָּנַע הָאָדָם מִלָּתֵת רְצוֹנוֹ לַה', וְעַל כָּךְ נִצְטַוִּינוּ "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ", פְּרוּשִׁים וּמֻבְדָּלִים תִּהְיוּ מִכָּל הָרְצוֹנוֹת וְהָרְגָשׁוֹת שֶׁבְּטֶבַע הָאָדָם הַחוֹסְמִים וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלְּקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה' כָּרָאוּי, וּלְסַלְּקָם מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת פָּרוּשׁ וּמֻבְדָּל בִּרְצוֹנוֹ בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ.

ב. העקר שבמסירות נפש הוא למסר את הרצון לה' ולבטל כל החשבונות שעומדים מכנגד

וְנִתְבּוֹנֵן עַד כַּמָּה הָעִקָּר אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' הוּא הָרָצוֹן וְהַחֵפֶץ לַה'.

מוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות כ' ע"א): אָמַר לוֹ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי: מַאי שְׁנָא רִאשׁוֹנִים דְּאִתְרַחִישׁ לְהוּ נִסָּא, וּמַאי שְׁנָא אֲנָן דְּלָא מִתְרְחִישׁ לָן נִסָּא, כְּלוֹמַר בַּמֶּה שׁוֹנֶה דּוֹר הָאָמוֹרָאִים הַמְאֻחָר מִדּוֹרוֹת הָאָמוֹרָאִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֵצֶל רִאשׁוֹנִי הָאָמוֹרָאִים הָיוּ מְצוּיִים הַנִּסִּים, וְאִלּוּ אֵצֶל הָאָמוֹרָאִים הַמְאֻחָרִים יוֹתֵר לֹא מְצוּיִים נִסִּים.

וּמַמְשִׁיךְ רַב פָּפָּא לִתְמֹהַּ, אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵצֶל הָאָמוֹרָאִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה יוֹתֵר תּוֹרָה מֵאֲשֶׁר הָאָמוֹרָאִים שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, זֶה אֵינוֹ, שֶׁכֵּן בִּזְמַן רִאשׁוֹנֵי הָאָמוֹרָאִים לֹא הָיָה מִקְצוֹעַ לִמּוּדָם אֶלָּא בְּסֵדֶר "נְזִיקִין" בִּלְבַד, וְאִלּוּ אָנוּ - דּוֹר אַחֲרוֹנֵי הָאָמוֹרָאִים שׁוֹנִים וְשׁוֹלְטִים בְּכָל הַשִּׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. וְהָעֻבְדָּא, שֶׁכְּשֶׁהָיָה רַב יְהוּדָה - מֵרִאשׁוֹנִי הָאָמוֹרָאִים מַגִּיעַ לְמַסֶּכֶת "עֻקְצִין" - מִסֵּדֶר טָהֳרוֹת, הָיָה אוֹמֵר שֶׁקָּשָׁה עָלָיו מַסֶּכֶת זוֹ מֵהַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא מוּבָנִים לוֹ בָּהּ, וְאִלּוּ אָנוּ - בִּתְקוּפָתֵנוּ שֶׁלָּנוּ - רַב פָּפָּא וְאַבַּיֵי, שׁוֹנִים וְלוֹמְדִים בְּי"ג אֳפָנִים אֶת מַסֶּכֶת עֻקְצִין זוֹ (עיי"ש ברש"י), אוֹ לְפִי תוס' שָׁם: י"ג יְשִׁיבוֹת יֵשׁ לָנוּ הַשּׁוֹנִין מַסֶּכֶת זוֹ. וְעִם כָּל זֶה שֶׁיֵּשׁ בִּתְקוּפָתֵנוּ יוֹתֵר תּוֹרָה יוֹתֵר תַּלְמִידִים, יוֹתֵר יְשִׁיבוֹת לֹא מַגִּיעִים אָנוּ לְדַרְגַּת רִאשׁוֹנֵי הָאָמוֹרָאִים, שֶׁכֵּן בִּזְמַן רַב יְהוּדָה כְּשֶׁהָיָה עֲצִירַת גְּשָׁמִים, הָיוּ מוֹדִיעִים לוֹ לְרַב יְהוּדָה: אֵין גֶּשֶׁם... הַשָּׁמַיִם לְלֹא עָבִים... וְהָיָה רַב יְהוּדָה נִגָּשׁ לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ כְּנִיעָה וּבָא לַחֲלֹץ מִנְעָלָיו, וּכְשֶׁהָיָה חוֹלֵץ רַק מִנְעָלוֹ הָאַחַת, כְּבָר הָיוּ הַשָּׁמַיִם מִתְקַדְּרִים בְּעָבִים וְגֶשֶׁם נִתַּךְ אַרְצָה, וְאִלּוּ אָנוּ בִּתְקוּפָתֵנוּ - אוֹמֵר לוֹ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי - כְּשֶׁיֵּשׁ עֲצִירַת גְּשָׁמִים צוֹוְחִים וְצוֹוְחִים אָנוּ וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁמַע לְקוֹלֵנוּ וְיַשְׁגִּיחַ עַל צַעֲרֵנוּ.

הֵשִׁיב לוֹ אַבַּיֵי, הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ לְבֵין הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הוּא, שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ ה', וְאִלּוּ דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לֹא מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ ה'.

וּמוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא דֻּגְמָא לְכָךְ, מַעֲשֶׂה בְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה שֶׁרָאָה כּוּתִית אַחַת בַּשּׁוּק לְבוּשָׁה בְּבֶגֶד עֶלְיוֹן אָדֹם (כְּכַרְבֹּלֶת הַתַּרְנְגוֹל - גמרא עפ"י פירוש "הערוך") וְאֵין נָכוֹן לְאִשָּׁה לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד אָדֹם מִשּׁוּם שֶׁהוּא פְּרִיצוּת וּמֵבִיא לִידֵי עֲבֵרָה, קָם רַב אַדָּא וּקְרָעָהּ מֵעָלֶיהָ בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק, וּלְבַסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁהִיא גּוֹיָה, וְשִׁלֵּם עַל טָעוּתוֹ ד' מֵאוֹת זוּז.

מְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל רַב אַדָּא הָיְתָה בְּכָךְ שֶׁבִּטֵּל כָּל חֶשְׁבּוֹן שֶׁל אִי נְעִימוּת אוֹ מַה יַּגִּידוּ עָלָיו, תַּלְמִיד-חָכָם חָשׁוּב הוֹלֵךְ וְקוֹרֵעַ מְעִיל שֶׁל אִשָּׁה בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם עִכּוּב שֶׁיְּעַכְּבֵהוּ מִלַּעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁל סִלּוּק הַפְּרִיצוּת בַּשּׁוּק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בְּנֵי אָדָם בַּעֲבֵרָה, וְלָכֵן הֵבִיאָה הַגְּמָרָא דֻּגְמָא זוֹ הַמּוֹכִיחָה עַל כָּךְ, שֶׁכֵּן הָעֻבְדָּא שֶׁלֹּא הִתְמַהְמַהּ וְחִשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת - הוּא מִכָּךְ שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לוֹ קֹדֶם אִם גּוֹיָה הִיא אוֹ יִשְׂרְאֵלִית הִיא, הֲרֵי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂהוּ לְלֹא שׁוּם עִכּוּב שֶׁל חֶשְׁבּוֹן אִישִׁי, שֶׁכֵּן אִם הָיָה מִתְעַכֵּב בְּחֶשְׁבּוֹנוֹתָיו הָאִישִׁיִּים וּבְרִגְשׁוֹתָיו - בֵּינְתַיִם הָיָה מִתְבָּרֵר לוֹ אִם גּוֹיָה הִיא אוֹ יִשְׂרְאֵלִית הִיא, וְזוֹ הִיא דֻּגְמָא לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁהָרָצוֹן מֻפְרָשׁ וּמֻבְדָּל לַה' בְּסִלּוּק כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהָרְגָשׁוֹת הָאִישִׁיִּים, וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנָּכוֹן - עוֹשִׂים מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ וּלְחַשֵּׁב הֵיאַךְ יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת הַמַּלְעִיגִים וְהַלֵּיצָנִים אוֹ כָּל חֶשְׁבּוֹן אַחֵר שֶׁל בּוּשָׁה שֶׁל כָּבוֹד שֶׁל מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא.

וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מְסִירוּת נֶפֶשׁ הַמְבֹאָר בַּגְּמָרָא, לִמְסֹר אֶת הָרָצוֹן, וְכַנֶּאֱמָר בַּפָּסוּק (בראשית כג, ח): אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם, וְהַיְנוּ אִם יֵשׁ אֶת רְצוֹנְכֶם, לָתֵת אֶת הַנֶּפֶשׁ הַיְנוּ לָתֵת אֶת הָרָצוֹן.

וְהוּא קָשֶׁה וְעָדִיף מִלִּמְסֹר נֶפֶשׁ לַה' בְּמִיתָה, שֶׁכֵּן בְּמִיתָה מוֹסֵר הָאָדָם נַפְשׁוֹ לַה' פַּעַם אַחַת וְתוּ לֹא, וּבִמְסִירַת הָרְצוֹנוֹת לַה', הוּא עֲבוֹדָה שֶׁחוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית יוֹם יוֹם וְכַמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וְהוּא בְּגֶדֶר הַנֶּאֱמָר (תהלים מד, כג): "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם" שֶׁכֵּן בִּמְסִירַת הָאָדָם אֶת רְצוֹנוֹתָיו וַחֲשָׁקָיו לַה' בְּכָךְ מוֹסֵר הוּא נַפְשׁוֹ - שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ עַל קִדּוּשׁ ה' בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ.

הָעוֹלֶה לָנוּ מֵהָאָמוּר שֶׁהָעִקָּר הוּא מְסִירַת הַנֶּפֶשׁ וְהָרָצוֹן לַה' בְּסִלּוּק כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְכִי הוּא הַנִּדְרָשׁ יוֹתֵר מִכֹּל מֵהָאָדָם, וְהָעֻבְדָּא שֶׁהוּא הַמּוֹדֵד לְגַדְלוּת הָאָדָם מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁבַּגְּמָרָא, רַב יְהוּדָה, שֶׁבִּזְמַנּוֹ הָיָה פָּחוֹת תּוֹרָה, פָּחוֹת לוֹמְדִים, פָּחוֹת בָּתֵּי מִדְרָשׁ, וְעִם כָּל זֶה הַנִּסִּים הָיוּ מִתְרַחֲשִׁים לָהֶם יוֹתֵר מֵהַמְאֻחָרִים שֶׁהָיָה בְּתוֹכָם יוֹתֵר תּוֹרָה יוֹתֵר יְשִׁיבוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא מְסִירַת הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ לַה'.

ג. מבלי שהלב נתון לה' לא יחזיק האדם מעמד בעבודה חיצונית

הָעוֹלָם מֵבִין שֶׁהַמֻּשָּׂג "קָדוֹשׁ" הוּא אָדָם סַגְפָן שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל כִּי אִם מְעַט שֶׁבַּמְּעַט, וְכֵן אֵינוֹ יָשֵׁן אֶלָּא מְעַט, אוֹ זֶה הַיָּשֵׁן עַל הָאָרֶץ וְכַיּוֹצֵא, אָכֵן פְּעֻלּוֹת אֵלּוּ שֶׁל קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת מִן הָעוֹלָם הִנָּם מֵעַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, אוּלָם אֵינָם שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה, שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה לִהְיוֹת מֻבְדָּל וּמֻפְרָשׁ בִּרְצוֹנוֹתָיו בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, וְאָכֵן מִכָּךְ מִסְתַּעֲפִים הַנְהָגוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אִישׁ אִישׁ כְּפִי מַהֲלָלוֹ, שֶׁכֵּן פְּרִישׁוּת שֶׁל סַגְפָנוּת כְּשֶׁהִיא לְלֹא בַּאֲמִתּוּת וְכִי יֵשׁ לָהּ עֵרֶךְ, אַדְרַבָּא, רַק גֵּרָעוֹן יֵשׁ בָּהּ.

וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּזְמַן הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת - שִׁשָּׁה יָמִים רָצוּף, וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי קֹדֶם הַשַּׁבָּת הָיוּ בָּאִים נְעָרִים לְבַקֵּשׁ בִּרְכָתוֹ, וּבְרַחֲשֵׁי כָּבוֹד הָיוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו לְבַקֵּשׁ בִּרְכָתוֹ וּלְהִתְפַּעֵל מֵעֹצֶם פְּרִישׁוּתוֹ, וְסִפְּרוּ לְהַגָּאוֹן מִוִּילְנָא אוֹדוֹת אָדָם זֶה, וְאָמַר שֶׁיַּפְסִיקוּ מִלֵּילֵךְ אֶצְלוֹ בְּיוֹם שִׁשִּׁי וְנִרְאֶה מַה יְהֵא עִם אָדָם זֶה, וְהִנֵּה כֵּיוָן שֶׁרָאָה זֶה הַסַּגְפָן שֶׁשָּׁבוּעַ אוֹ שְׁבוּעַיִם כְּבָר לֹא בָּאִים בְּנֵי אָדָם אֵלָיו לְהִתְבָּרֵךְ, הִפְסִיק מִיָּד מִמִּנְהָגוֹ וְהֵחֵל לֶאֱכֹל כְּכָל הָאָדָם, וּבֵאֵר הַגְּרָ"א שֶׁסַּגְפָן זֶה כָּל כֹּחוֹ הָיָה מֵהַכָּבוֹד שֶׁכִּבְּדוּהוּ, וּכְשֶׁפָּסַק הַכָּבוֹד חָדַל מִמִּנְהָגוֹ זֶה, וְהוּא פָּשׁוּט שֶׁעִקַּר הַסַּגְפָנוּת וְהָעִנּוּי לְשֵׁם קְדֻשָּׁה יֵשׁ בּוֹ מַעֲלָה אַךְ וְרַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נוֹהֵג בְּעִנּוּיִים אֵלּוּ לְשֵׁם ה' בֶּאֱמֶת, וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת מַעֲשָׂיו לְשֵׁם ה' בֶּאֱמֶת רַק כַּאֲשֶׁר הַשֹּׁרֶשׁ - הַלֵּב - מוֹסֵר רְצוֹנוֹתָיו וְרִגְשׁוֹתָיו בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ.

ד. עבודת השם במצוות שבין אדם לחברו קלה להמחשה - והיא שתביא למוחשיות עבודת ה' במצוות שבין אדם למקום

אַחַר שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהָעִקָּר הוּא לָתֵת אֶת הָרָצוֹן לַה', וּלְסַלֵּק אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהַשִּׁקּוּלִים שֶׁלָּנוּ עֲבוּר כְּבוֹד ה', יֵשׁ לְבָאֵר מַהִי הַדֶּרֶךְ הַמַּעֲשִׂית לְהַגִּיעַ לַנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ בְּזֶה. שֶׁזֶּה בָּרוּר שֶׁמְּחֻיָּב שֶׁתְּהֵא לָנוּ דֶּרֶךְ מַעֲשִׂית לְכָךְ, כִּי בְּדֶרֶךְ מוּסָר וִידִיעַת הַנִּדְרָשׁ בִּלְבַד לֹא יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לַעֲמֹד בַּנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ מֻבְדָּלִים בִּרְאִיָּתֵנוּ לִרְאוֹת רַק אֶת הַמּוּחָשִׁי וְכָל אֹרַח חַיֵּינוּ מֻגְבָּל לְחוּשֵׁינוּ הַמּוּחָשִׁיִּים, וְאִלּוּ עֲבוֹדַת ה' הִיא אֶצְלֵנוּ שֶׁלֹּא בְּחוּשׁ אֶלָּא מִתּוֹךְ יְדִיעָה וֶאֱמוּנָה, וְאֵצֶל רֹב כְּכָל הָעוֹלָם וְגַם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בִּתְחִלַּת עֲבוֹדָתָם בְּוַדַּאי שֶׁכֹּחַ הַמּוּחָשִׁי הוּא חָזָק הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַיְדִיעָה וְהָאֱמוּנָה, וְעַד כַּמָּה שֶׁהַיְדִיעָה וְהָאֱמוּנָה בְּרוּרָה וַחֲזָקָה אֶצְלֵנוּ עֲדַיִן רְחוֹקָה הִיא מִלִּהְיוֹת כֹּחַ כְּכֹחַ הָרְאִיָּה הַמּוּחָשִׁית שֶׁלָּנוּ, וַהֲרֵי נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁהָאֱמוּנָה תְּהֵא לְפָחוֹת כְּכֹחַ הַמּוּחָשִׁי, וְהַאֵיךְ נַצְלִיחַ לְהַמְחִישׁ אֶת הָאֱמוּנָה לְפָחוֹת כְּכָל אֹרַח חַיֵּינוּ הַמּוּחָשִׁיִּים? בְּהֶכְרֵחַ שֶׁלְּהַגִּיעַ לְזֶה נִצְרָךְ שֶׁנַּעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת ה' בְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָה מַעֲשִׂית מוּחָשִׁית וּבְכָךְ נָבוֹא לָחוּשׁ מַמָּשׁ בְּחוּשֵׁינוּ אֶת יְדִיעָתֵנוּ וֶאֱמוּנָתֵנוּ, לְבַל תְּהֵא כִּידִיעָה בְּעָלְמָא.

וּבְכֵן הַדֶּרֶךְ הַמַּעֲשִׂית שֶׁעִמָּהּ בִּלְבַד נַצְלִיחַ לְיַשֵּׂם אֶת תַּפְקִידֵנוּ כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא הִיא בְּתִקּוּן הַמִּדּוֹת "בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ", שֶׁכֵּן בַּמִּצְווֹת שֶׁל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִגָּשִׁים אָנוּ בְּאֹפֶן מַעֲשִׂי לְקִיּוּמָם. וְזֶה עַצְמוֹ יְשַׁמֵּשׁ לָנוּ הִתְאַמְּנוּת וְתַרְגִּילִים מַעֲשִׂיִּים כְּלַפֵּי חוֹבָתֵנוּ בַּמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וְכָאָמוּר שֶׁהַתַּכְלִית הֲלֹא הִיא שֶׁנִּנְהַג בֶּאֱמוּנָה מוּחָשִׁית דַּוְקָא בְּחוֹבוֹתֵינוּ כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא, כִּי בְּכֹחַ יְדִיעָה וֶאֱמוּנָה בִּלְבַד אֵין דַּי בִּשְׁבִילֵנוּ לְהַמְחִישׁ לְעַצְמֵנוּ אֶת הַנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ עַד כְּדֵי שִׁנּוּי מַעֲשִׂים רְצוֹנוֹת וְהֶרְגֵּשִׁים שֶׁכָּאָמוּר זוֹ הִיא עִקַּר חוֹבָתֵנוּ לַה' לָתֵת אֶת הָרְצוֹנוֹת וְהַהֶרְגֵּשִׁים לַה', וַהֲרֵי הָרְצוֹנוֹת וְהַהֶרְגֵּשִׁים מוּחָשִׁיִּים הֵמָּה אֶצְלֵנוּ וּלְבַטְּלָם עֲבוּר רְצוֹן ה' מִבְּלִי שֶׁנִּתְאַמֵּן בְּאֹפֶן מַעֲשִׂי וּמוּחָשִׁי לְבַטְּלָם כְּלַפֵּי חֲבֵרֵינוּ לֹא נוּכַל לְמַלֹּאת חוֹבָתֵנוּ כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא.

וּבְקִצּוּר כַּוָּנַת דְּבָרֵינוּ, לִהְיוֹת שֶׁהָאָדָם הוּא חָמְרִי וּשְׂפָתוֹ שְׂפַת חֹמֶר, וְגִישָׁתוֹ לְכָל דָּבָר הוּא בְּאֹפֶן מַעֲשִׂי, וְהַתַּכְלִית הֲלֹא שֶׁהָאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא תְּהֵא מוּחָשִׁית אֶצְלֵנוּ וְנִחְיֶה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ חַיֵּי עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ, הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ לְכָךְ הוּא בְּכָךְ שֶׁקֹּדֶם נַמְחִישׁ לְעַצְמֵנוּ אֶת חוֹבַת עֲבוֹדָתֵנוּ בְּחֵלֶק הַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִנְהֹג בֵּינֵינוּ לְבֵין חֲבֵרֵינוּ, שֶׁבְּכָךְ הַהַמְחָשָׁה יוֹתֵר נִרְאֵית לָעַיִן, וּבְכָךְ נַצְלִיחַ לְהַמְחִישׁ אֶת חוֹבָתֵנוּ בַּמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוִּינוּ כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא שֶׁהוּא הַחֵלֶק הַיּוֹתֵר קָשֶׁה לִהְיוֹת שֶׁהַהַמְחָשָׁה בַּמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם רְחוֹקָה יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ, וְיִתְבָּאֵר הֵיטֵב בַּהֶמְשֵׁךְ.

ה. תכלית העבודה צריך שתהא למקום אלא שהאמצעי לכך היא עבודת המדות, ולכך לא נזכרו "מדות" בתורה

וְעַל פִּי הָאָמוּר יוּבַן קֻשְׁיָתוֹ וְתֵרוּצוֹ שֶׁל הַמְקֻבָּל רַבִּי חַיִּים וִיטָל זַצַ"ל (מהרח"ו) תַּלְמִיד הָאֲרִיזַ"ל בְּסִפְרוֹ "שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה" הַמַּקְשֶׁה מַדּוּעַ לֹא נִכְתַּב בַּתּוֹרָה לָאוִים מְפֹרָשִׁים עַל מִדּוֹת, וּכְגוֹן: לֹא תִּכְעַס! לֹא תַּקְפִּיד! לֹא תִּתְגָּאֶה! לֹא תִּהְיֶה כְּפוּי טוֹבָה! וְכַיּוֹצֵא.

וּמֵשִׁיב שָׁם, לִהְיוֹת שֶׁהַמִּדּוֹת הֵמָּה יְסוֹד לַתּוֹרָה וְלֹא הַתּוֹרָה עַצְמָהּ, וְלָכֵן לֹא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה, וְיֵשׁ לְהָבִין אֶת כַּוָּנַת תְּשׁוּבָתוֹ.

וְהַנִּרְאֶה בְּזֶה הוּא, שֶׁכֵּן זֶה בָּרוּר שֶׁתַּכְלִית רְצוֹן ה' הוּא שֶׁנִּכָּנַע לוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא לִבְנֵי אָדָם, תַּכְלִית רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנּוֹדֶה וּנְשַׁבַּח לוֹ וְלֹא לִבְנֵי אָדָם, תַּכְלִית רְצוֹנוֹ שֶׁנְּהֵא עֲבָדִים הַתְּלוּיִים בּוֹ וְלֹא כַּעֲבָדִים הַתְּלוּיִים בַּאֲדוֹנֵיהֶם וְשֶׁלֹּא נִתְלֶה בִּטְחוֹנֵנוּ בְּבָשָׂר וָדָם.

אֶלָּא שֶׁבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי שֶׁנִּנְהַג כְּלַפֵּי ה' בְּהַכְנָעָה וּבְקַבָּלַת גְּזֵרוֹתָיו בְּרָצוֹן וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְכֵן שֶׁנּוֹדֶה לוֹ וְנַכִּיר לוֹ טוֹבָה עַל כָּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ, מִבְּלִי שֶׁנִּנְהַג כָּךְ בְּאֹפֶן מַעֲשִׂי וּמוּחָשִׁי כְּלַפֵּי חֲבֵרֵינוּ, דְּהַיְנוּ, לִהְיוֹת מַעֲבִירִים עַל הַמִּדּוֹת כְּלַפֵּי חֲבֵרֵינוּ לִהְיוֹת עַנְוְתָנִים כְּלַפֵּי חֲבֵרֵינוּ, לִהְיוֹת מַכִּירֵי טוֹבָה לַחֲבֵרֵינוּ דַּוְקָא, וְרַק כְּשֶׁנִּתְאַמֵּן עַל תִּקּוּן הַמִּדּוֹת כְּלַפֵּי הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ בְּאֹפֶן מַעֲשִׂי וּמוּחָשִׁי רַק אָז נַצְלִיחַ כְּמוֹ כֵן לָתֵת אֶת הָרְצוֹנוֹת וְהַהֶרְגֵּשִׁים הַמּוּחָשִׁיִּים שֶׁלָּנוּ לַה' וְלִמְסֹר נָפַשְׁנוּ - רְצוֹנוֹתֵינו - אֵלָיו. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל.

וְזוֹהִי הַכַּוָּנָה שֶׁבִּתְשׁוּבַת מהרח"ו, עִקַּר הַתּוֹרָה וְתַכְלִיתָהּ הוּא שֶׁנַּעֲבֹד לַה', נוֹדֶה וּנְשַׁבַּח לוֹ, נִכָּנַע לוֹ, נַאֲמִין וְנִבְטַח בּוֹ, וְלָכֵן צִוּוּיִים אֵלּוּ נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה, אוּלָם מַה שֶּׁמְּחֻיָּבִים אָנוּ כְּלַפֵּי בְּנֵי אָדָם לְהוֹדוֹת לָהֶם, לְשַׁבְּחָם, לְהִכָּנַע לָהֶם [הַכְנָעָה בַּמּוּבָן הַחִיּוּבִי דְּהַיְנוּ עֲנָוָה, וְלֹא כְּנִיעָה שֶׁל שִׁפְלוּת וַחֲנֻפָּה] זֶהוּ כְּדֵי שֶׁנִּתְאַמֵּן בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי כְּלַפֵּי חוֹבוֹתֵינוּ לַבּוֹרֵא, וְלָכֵן לֹא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה חִיּוּבִים אֵלּוּ שֶׁכְּלַפֵּי חֲבֵרֵינוּ, שֶׁכֵּן אֵין הֵם תַּכְלִית חִיּוּבֵנוּ.

ו. נפש האדם אחת היא וכאשר ינהג כלפי חבריו כן ינהג כלפי בוראו

וְקֹדֶם שֶׁנּוֹכִיחַ דְּבָרֵינוּ מִדִּבְרֵי חֲזַ"ל וּמִגְּאוֹנֵי הַמּוּסָר, נַקְדִּים הַקְדָּמָה נוֹסֶפֶת נְחוּצָה לְעִנְיָנֵנוּ.

נֶפֶשׁ הָאָדָם אַחַת הִיא, וְאִי אֶפְשָׁר לְחַלֵּק אֶת תְּכוּנַת הַנֶּפֶשׁ בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת לְב' אֳפָנִים, וּכְגוֹן שֶׁיְּהֵא אָדָם בְּטִבְעוֹ רַךְ עָנֹג וְעָדִין בֶּאֱמֶת בְּנַפְשׁוֹ לְאִישׁ מְסֻיָּם וּמֵאִידָךְ שֶׁיְּהֵא בְּטִבְעוֹ קָשֶׁה וְגַס לְאִישׁ אַחֵר, שֶׁכֵּן אִם טֶבַע זֶה שֶׁל הָאָדָם לִהְיוֹת גַּס לֹא יוּכַל לְשַׁנּוֹתוֹ כִּרְצוֹנוֹ, וְכַמּוּבָן אָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְגִיעָה יְשַׁנֶּה נָהֳגוֹ אוּלָם לֹא טִבְעוֹ הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן אָז הַנְּגִיעָה תַּכְרִיעַ שֶׁעָדִיף לוֹ לִנְהֹג אַחֶרֶת אוּלָם טִבְעוֹ הָרִאשׁוֹן בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד. וְלָכֵן גַּם אִם אָדָם זֶה בְּטִבְעוֹ גַּס וְקָשֶׁה, שַׁחֲצָן וְקַפְּדָן, אוֹ קַמְצָן וְכַיּוֹצֵא, בְּוַדַּאי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיְּשַׁנֶּה נָהֳגוֹ כְּלַפֵּי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְגִיעָה וְאִינְטֵרֶס לְטוֹבַת עַצְמוֹ אוֹ מֵחֲמַת פַּחְדוֹ, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁמִּשְׁתַּלֵּם לוֹ לִנְהֹג אַחֶרֶת, וְאָז יַכְרִיעַ הַטֶּבַע הָרָע הָאַחֵר אֶת הַטֶּבַע הָרִאשׁוֹן, אוּלָם אֵין זֶה שִׁנּוּי בְּמַהוּת טְבָעָיו.

וְלָכֵן, אָדָם שֶׁנּוֹהֵג כְּלַפֵּי חֲבֵרָיו בְּקַפְּדָנוּת, וּבְקֹצֶר רוּחַ, וְאֵינוֹ סוֹבֵל טָעֻיּוֹתֵיהֶם, אֵינוֹ סוֹבֵל כְּשֶׁאֵין נִשְׁמָעִים לִדְבָרָיו, כֵּן יִנְהַג כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה, מֵאַחַר וְזֶה טִבְעוֹ כְּמוֹ כֵן יִקְצֹף וְיִזְעַם עַל ה' כַּאֲשֶׁר הַנְהָגַת ה' תְּאַכְזֵב אוֹתוֹ, וּכְגוֹן שֶׁיְּצַפֶּה מֵה' שֶּׁיְּמַלֵּא מְבֻקָּשׁוֹ בַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אוֹ לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל לַה' עַל בַּקָּשָׁה מְסֻיֶּמֶת וְלֹא נַעֲנָה יִקְצֹף וְיִזְעַם עַל אֲשֶׁר לֹא נַעֲשָׂה כְּחֶפְצוֹ.

זֶה הַכַּעֲסָן בְּטִבְעוֹ עַל בְּנֵי אָדָם, אוֹ עַל תַּקָּלוֹת שֶׁיֶּאֶרְעוּ לוֹ בְּחַיָּיו מִסִּבּוֹת טִבְעִיּוֹת מִבְּנֵי אָדָם וְטִבְעוֹ לְהַאֲשִׁים תָּמִיד לְזוּלָתוֹ, לִרְאוֹתוֹ תָּמִיד כְּחַיָּב וּמִבְּלִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, כֵּן תְּהֵא הַנְהָגָתוֹ כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא, לְדוּנוֹ כִּבְיָכוֹל לְחוֹבָה וּכְאִלּוּ הַקָּבָּ"ה חָפֵץ בְּרָעָתוֹ, לִזְעֹף וְלִזְעֹם עַל הַנְהָגַת ה' עִמּוֹ וְלִנְהֹג בְּעַצְבָּנוּת וּבְחֻצְפָּא אַף כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא, שֶׁכֵּן זֶהוּ אָפְיוֹ וְטִבְעוֹ וְלֹא יוּכַל בְּנָקָל כָּל-כָּךְ לְהָזִיז טִבְעוֹ לְכָאן וּלְכָאן כִּרְצוֹנוֹ.

אוּלָם זֶה הַמִּתְאַמֵּן לְתַקֵּן וּלְשַׁפֵּר מִדּוֹתָיו כְּלַפֵּי בְּנֵי אָדָם, וְכָאָמוּר אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אַחֶרֶת לָבֹא לְתַכְלִיתֵנוּ כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא אִם לֹא בְּדֶרֶךְ מַעֲשִׂית וּמוּחָשִׁית שֶׁאֵינָהּ מִתְא?ַפְשֶׁרֶת לָנוּ אֶלָּא רַק עִם בְּנֵי אָדָם הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ שֶׁהַקֶּשֶׁר וְהַמַּגָּע שֶׁלָּנוּ עִמָּם הִיא מוּחָשִׁית, וְאָז אִם יַרְגִּיל הָאָדָם עַצְמוֹ וְיִתְאַמֵּן עַל בְּנֵי אָדָם דַּוְקָא לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, לִמְחֹל לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, לְקַבֵּל מְאֹרְעוֹת חַיָּיו הַמְאַכְזְבִים שֶׁבָּאוּ לוֹ בְּדֶרֶךְ סִבָּה מֵחֲבֵרָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל לִמּוּד זְכוּת עֲלֵיהֶם, אוֹ אִם לֹא יַכִּיר טוֹבָה וְיוֹדֶה לַמְּטִיבִים לוֹ וִיצַמְצֵם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ עֵרֶךְ טוֹבוֹתֵיהֶם כְּלַפָּיו, כָּךְ יִנְהַג כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא.

ז. כל הכופר בטובתו של חברו סופו כופר בטובתו של הקב"ה

וּמְפֹרָשִׁים הַדְּבָרִים בְּסֵפֶר "פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל" (פ"ז): כָּל הַכּוֹפֵר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ סוֹפוֹ כּוֹפֵר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, וּמִנָּלָן מִפַּרְעֹה, מִתְּחִלָּה נֶאֱמַר בּוֹ "אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף", וּמִכָּךְ בָּא לִידֵי "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'". הֲרֵי שֶׁלְּפִי שֶׁהָיְתָה בְּפַרְעֹה מִדָּה רָעָה זוֹ שֶׁל כְּפוּי טוֹבָה, לְהִתְנַכֵּר וּלְהִתְכַּחֵשׁ לְטוֹבָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהֶעֱשִׁיר אֶת מִצְרַיִם וְהִנְהִיגָהּ בְּנֶאֱמָנוּת, בְּמִדָּה וְאֹפִי זֶה הִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה, שֶׁכֵּן זֶה פָּשׁוּט שֶׁהִכִּיר פַּרְעֹה אֶת ה', וְכַנֶּאֱמָר לְעֵיל גַּבֵּי יוֹסֵף כְּשֶׁרָאָהוּ פַּרְעֹה חָכָם גָּדוֹל בְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ וְאָז אָמַר (בראשית, מא, לח): "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ". אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכָּפַר בְּטוֹבַת יוֹסֵף כָּפַר לְבַסּוֹף בְּטוֹבַת הַקָּבָּ"ה.

וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל (מכתב מאליהו ח"ג עמ' 178): מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אֶפִּיקוֹרוֹס אֲמִתִּי בָּעוֹלָם, שֶׁכֵּן הָאֱמוּנָה הִיא פְּשׁוּטָה מֻכְרַחַת וּמוּכַחַת, אֶלָּא הָאֶפִּיקוֹרְסוּת אֵצֶל הָאֱפִּיקוֹרְסִים נָבְעָה מִתּוֹךְ אִי רָצוֹן לְהוֹדוֹת לַה' עַל טוֹבוֹתָיו וְהַשְׁפָּעַת חַיּוּתוֹ עַל בְּרִיּוֹתָיו, וְזֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתְחַיֵּב לְהִשְׁתַּעְבֵּד לְצִוּוּיוֹ, שֶׁכֵּן אִם יוֹדוּ בְּלִבָּם שֶׁהִנָּם תְּלוּיִים בּוֹ, יְחַיְּבֵם מַצְפּוּנָם לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ, וּמָה הַפִּתְרוֹן שֶׁמָּצְאוּ לְעַצְמָם כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מִלְּהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ? אֶפִּיקוֹרְסוּת! הֶחְלִיטוּ לְהִתְנַכֵּר לֶאֱמֶת זוֹ וּמִמֵּילָא בְּכָךְ יִכְפְּרוּ בְּטוֹבוֹתָיו וְיִשְׁתַּחְרְרוּ מִלְּהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ.

הֲרֵי שֶׁכְּמוֹ כֵן הָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל פַּרְעֹה נָבְעָה מִתּוֹךְ הָרָצוֹן לְמַלֹּאת אֶת חֲשָׁקָיו וְאֶת כְּבוֹדוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הִתְנַכֵּר לַה' וְהִתְכַּחֵשׁ לוֹ, וּמְגַלִּים לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁמִּדָּה רָעָה זוֹ נָבְעָה אֶצְלוֹ מִכָּךְ שֶׁהָיָה רָגִיל לִנְהֹג כָּךְ גַּם כְּלַפֵּי בְּנֵי אָדָם - כְּמוֹ יוֹסֵף - שֶׁהֵטִיבוּ לוֹ וְהוּא הִתְנַכֵּר לָהֶם.

וְהֵיאַךְ יִתְאַמֵּן אָדָם לְחַדֵּד וּלְלַטֵּשׁ אֶת תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ וּלְבָרְרָהּ מִסִּיגֶיהָ מֵרָעָה זוֹ שֶׁל כְּפִיּוּת טוֹבָה, הֲלֹא בְּכָךְ שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַכִּיר טוֹבָה לַמֵּיטִיבִים לוֹ, לְפַרְגֵּן לָהֶם, וְאָז בְּנָקֵל יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטִבְעוֹ זֶה כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, שֶׁכֵּן טוֹבוֹתָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה הֵמָּה עִקָּר וּמְקוֹר הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים.

ח. עד כמה הוזהרנו ב"הרחקת לכת" מלהיות כפויי טובה

וּבֹא וּרְאֵה עַד כַּמָּה הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל הַכָּרַת הַטּוֹב, הִנֵּה מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (בכורות ה' ע"ב) מַה נִּשְׁתַּנּוּ פִּטְרֵי חֲמוֹרִים לִהְיוֹת לַכֹּהֵן יוֹתֵר מִפִּטְרֵי סוּסִים וּגְמַלִּים? גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, וְעוֹד מִפְּנֵי שֶׁסִּיְּעוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם לָשֵׂאת אֶת הָרְכוּשׁ הָרַב, וְכַמּוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא, שֶׁאֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ עִמּוֹ תִּשְׁעִים חֲמוֹרִים לוּבִים טְעוּנִים מִכַּסְפָּהּ וּזְהָבָהּ שֶׁל מִצְרַיִם.

הֲרֵי הַכָּרַת הַטּוֹב לְ"אָתוֹן" - בְּכוֹר שֶׁנּוֹלַד הַיּוֹם בִּשְׁבִיל שֶׁ"סַּבָּא" שֶׁל אָתוֹן זֶה מִכַּמָּה דּוֹרוֹת שֵׁרֵת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם... וּבָרוּר שֶׁאֵין הַחֲמוֹר חָשׁ בְּהַכָּרַת הַטּוֹב, אוּלָם הַתּוֹרָה חָפְצָה לְבַל תִּתְקַלְקֵל מִדַּת הַכָּרַת הַטּוֹב אֶצְלֵנוּ, שֶׁכֵּן אֵין זֶה בְּדַוְקָא שֶׁיָּחוּשׁ הַשֵּׁנִי בְּהַכָּרַת הַטּוֹב, הָעִקָּר הוּא שֶׁנַּרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְחַדֵּד וּלְלַטֵּשׁ מִדָּה זוֹ אֶצְלֵנוּ.

וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי הַנֶּאֱמָר (שמות כב, ל): "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ - לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹֹ", וּמוּבָא בְּרַשִּׁ"י שָׁם: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַכֶּלֶב", [דְּהַיְנוּ לָמָּה דַּוְקָא לַכֶּלֶב] אֶלָּא לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה מְקַפֵּחַ שְׂכַר שׁוּם בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ", וְאָמַר הַקָּבָּ"ה תְּנוּ לוֹ שְׂכָרוֹ. לִמְּדָנוּ הַקָּבָּ"ה הֵיאַךְ יֵשׁ לְהַכִּיר טוֹבָה, כֶּלֶב זֶה, לְפִי שֶׁ"סָּבוֹ" מִכַּמָּה דּוֹרוֹת שָׁתַק בְּצֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא נָבַח עַל אֲבוֹתֵינוּ כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הִפְרִיעַ לְקִדּוּשׁ ה' הַגָּדוֹל שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם יֵשׁ לְהַכִּיר טוֹבָה אַף לְ"צֶאֱצָאָיו" עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

נוֹרָא לִרְאוֹת עַד כַּמָּה הִרְחִיקָה תּוֹרָה בְּהַקְפָּדָתָּהּ עַל מִדָּה זוֹ דַּוְקָא. כִּי בְּעֶצֶם מִדָּה זוֹ שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב הִיא עִקָּר בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר הַ"חוֹבַת הַלִּבְבוֹת" בִּתְחִלַּת שַׁעַר "עֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים" שֶׁעִקַּר הָעַבְדוּת תִּתְחַיֵּב וְתִתְיַשֵּׁב אֶצְלֵנוּ עַל נָכוֹן רַק מִתּוֹךְ הַכָּרַת הַטּוֹב לֵאלֹקִים עַל טוֹבוֹתָיו עִמָּנוּ.

וְכֵן מָצִינוּ עוֹד שֶׁבְּמַכַּת דָּם וְכִנִּים נִצְטַוָּה מֹשֶׁה לוֹמַר לְאַהֲרֹן שֶׁהוּא יַכֶּה אֶת הַיְאוֹר וְאֶת עֲפַר אֶרֶץ מִצְרַיִם מִפְּנֵי הַכָּרַת הַטּוֹב מִצַּד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לַיְאוֹר שֶׁהִצִּילוֹ כְּשֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ שָׁם מִפְּנֵי גְּזֵרַת פַּרְעֹה, וְכֵן לַעֲפַר מִצְרַיִם שֶׁבּוֹ הִטְמִין אֶת הַמִּצְרִי כְּשֶׁהֲרָגוֹ.

וְהֶאֱרִיךְ בְּזֶה בְּסֵפֶר "שִׂפְתֵי חַיִּים" להגר"ח פְרִידְלַנְדֶר זַצַ"ל (מועדים ב' עמ' רעו ואילך) בַּהֲבִיאוֹ שָׁם דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ן גַּבֵּי עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי שֶׁאֲסוּרִים בַּקָּהָל לְעוֹלָם, וְעַל עַמּוֹן נֶאֱמַר: "עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם", וְלִכְאוֹרָה מַה פִּשְׁעָם הַגָּדוֹל שֶׁל עַמּוֹן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּנוּ בְּלֶחֶם וּבְמַיִם, וַהֲרֵי לְכָל הַיּוֹתֵר זֶהוּ חֹסֶר דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְכִי יֵשׁ בִּשְׁבִיל כָּךְ לְהִתְרַחֵק עַד עוֹלָם מֵעַמּוֹן יוֹתֵר מִמִּצְרִי אוֹ גּוֹי אַחֵר בִּשְׁבִיל חֹסֶר דֶּרֶךְ אֶרֶץ?! וּבְיוֹתֵר שֶׁהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ (מד"ר פר' בהר לד, פיסקא ח') שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ צְרִיכִים כְּלָל לְלַחְמָם וּלְמֵימֵיהֶם שֶׁל עַמּוֹן שֶׁהֲרֵי הָיָה לָהֶם מָן וּבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם, אֶלָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ לִמְּדָה תּוֹרָה, אִם-כֵּן עוֹד יוֹתֵר יֵשׁ לְהָבִין מַה פִּשְׁעָם הַגָּדוֹל.

וְהֵשִׁיב הָרַמְבַּ"ן: וְהַנִּרְאֶה אֵלַי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ שְׁנֵי אַחִים אֵלּוּ עַמּוֹן וּמוֹאָב גְּמוּלֵי חֶסֶד מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהִצִּיל אֶת לוֹט אֲבִיהֶם וְאֶת אִמָּם מֵהַשֶּׁבִי בְּמִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים, וְכֵן בִּזְכוּתוֹ נִצַּל לוֹט מֵהֲפִיכַת סְדוֹם, הָיוּ חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, ועיי"ש.

הֲרֵי שֶׁבִּשְׁבִיל קִלְקוּל בְּמִדַּת "הַכָּרַת הַטּוֹב" אֵצֶל עַמּוֹן שֶׁהָיוּ צְרִיכִים אַף לְאַחַר דּוֹרוֹת לְהֵיטִיב לָנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁלִּפְנֵי דּוֹרוֹת הִצִּיל אַבְרָהָם אֶת לוֹט, הִרְחִיקָה אוֹתָם הַתּוֹרָה מִלָּבֹא בַּקָּהָל עַד עוֹלָם, צֵא וּרְאֵה עַד כַּמָּה חָמוּר זֶה הַכְּפוּי טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ, וְהַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ כְּפוּי טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ כֵּן יִנְהַג כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ, וַהֲרֵי כָּל עֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים יוֹשֶׁבֶת עַל יְסוֹד זֶה שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב כַּמְבֹאָר בְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת.

ט. אין להמנע מלהכיר טובה גם כאשר המיטיב נוגע בדבר

וְכֵן מָצִינוּ בַּחֲזַ"ל גַּבֵּי כִּבּוּד אָב וְאֵם (קידושין לא ע"א): "בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר הַקָּבָּ"ה מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי, וּבִזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר הַקָּבָּ"ה יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, שֶׁאִלְמָלֵי דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם - צִעֲרוּנִי!"

מְבָאֵר בְּ"שִׂפְתֵי חַיִּים" (שם) שֶׁהַמְצַעֵר אָבִיו וְאִמּוֹ סוֹבֵר הֲרֵי לַהֲנָאָתָם הֵם מְכַוְּנִים כְּשֶׁהֵטִיבוּ לִי שֶׁהֲרֵי יְלָדוּנִי וּבְטֶבַע הַהוֹרִים לְהֵיטִיב לְיַלְדֵיהֶם וְזוֹ הֲנָאָתָם וְאֵין לִי לְכַבְּדָם בִּשְׁבִיל שֶׁהֵיטִיבוּ לִי. אוֹמֵר הַקָּבָּ"ה טוֹב לִי שֶׁלֹּא דַּרְתִּי עִם רָשָׁע כָּזֶה, שֶׁכֵּן רָשָׁע זֶה כָּךְ יִסְבֹּר לְגַבֵּי הַקָּבָּ"ה, מַה לִּי לְהַכִּיר טוֹבָה לְבוֹרְאִי, וַהֲלֹא הוּא בְּרָאָנִי וִיצָרָנִי, וְטוֹבָתוֹ הִיא לְקַיְּמֵנִי... הֲרֵי שֶׁשְּׁחִיתוּת מִדּוֹת כְּלַפֵּי בְּנֵי אָדָם מְבִיאָה לִשְׁחִיתוּת הַמִּדּוֹת כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה.

וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁיֵּשׁ לְהַכִּיר טוֹבָה לְכָל מִי שֶׁמֵּיטִיב, וְאָסוּר לָנוּ לְהַקְטִין טוֹבָתוֹ בִּשְׁבִיל סִבּוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּכְמוֹ לְמָשָׁל אָדָם שֶׁהִתְקַלְקְלָה לוֹ מְכוֹנַת כְּבִיסָה, מַזְמִין טֶכְנַאי, הֲרֵי שֶׁדֶּרֶךְ אֶרֶץ הִיא, שֶׁבַּעַל הַמְּכוֹנָה יִתֵּן תּוֹדָה לַטֶּכְנַאי עַל תִּקּוּנוֹ, וְהַטֶּכְנַאי יִתֵּן תּוֹדָה עַל הַתַּשְׁלוּם, וְזוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּמִנְהָג יָפֶה שֶׁנּוֹהֲגִים בַּעֲלֵי הַנִּימוּס, נִתְבּוֹנֵן, וְאוּלַי הַנָּכוֹן שֶׁאֵין לִתֵּן תּוֹדָה זֶה לָזֶה, שֶׁכֵּן הַטֶּכְנַאי קִבֵּל תַּשְׁלוּם וְעָבַד לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ וְקִיּוּמוֹ וְעַל מַה יֵּשׁ לְהוֹדוֹת לוֹ אַחַר שֶׁקִּבֵּל שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם...?! וְכֵן אוּלַי הַנָּכוֹן שֶׁאֵין לַטֶּכְנַאי לְהוֹדוֹת לְבַעַל הַמְּכוֹנָה עַל הַתַּשְׁלוּם, שֶׁכֵּן תַּשְׁלוּם זֶה לֹא הָיָה בְּחִנָּם - שֶׁכֵּן הִרְוִיחַ מֵעַתָּה מְכוֹנָה מְתֻקֶּנֶת... אוּלָם יֵשׁ לְהוֹכִיחַ שֶׁמַּחְשָׁבָה זוֹ הִיא בְּטָעוּת יְסוֹדָהּ וְנוֹכִיחַ זֹאת מֵהַמְּצִיאוּת.

אָדָם הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב, בְּדַרְכּוֹ נִקְלָע בְּאָדָם אַחֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ כְּלָל, נִגָּשׁ אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ תּוֹדָה אֲדוֹנִי! הַנְהָגָה זוֹ בְּוַדַּאי לְשִׁגָּעוֹן תֵּחָשֵׁב, וְאִם הַלָּה - מְקַבֵּל הַתּוֹדָה - יִשְׂמַח עַל תּוֹדָתוֹ שֶׁל נוֹתֵן הַתּוֹדָה, הֲלֹא יֵחָשֵׁב זֶה מְשֻׁגָּע כְּקוֹדְמוֹ, שֶׁכֵּן לְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשֶׂה.

וַהֲרֵי בְּנִימוּס בְּנֵי אָדָם לְהוֹדוֹת לִמְתַקֵּן לִמְכוֹנַת כְּבִיסָה, אוֹ כַּאֲשֶׁר קוֹנִים אָנוּ מִצְרָכִים בַּמַּכֹּלֶת, מוֹדִים זֶה לְזֶה, וְאִם אָכֵן כִּסְבָרַת זֶה הַסּוֹבֵר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהוֹדוֹת אַחַר שֶׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הָאִינְטֵרֶס שֶׁלּוֹ - לִמְשֻׁגָּעִים יֵחָשְׁבוּ אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים תּוֹדָה זֶה לְזֶה, שֶׁכֵּן יִדְמוּ לְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם מֵהָרְחוֹב, וְאִם בְּכָל זֹאת רוֹאִים אָנוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ אֶרֶץ כֵּן לִתֵּן תּוֹדָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁכֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת וְזֶה הַצּוֹדֵק. שֶׁכֵּן סוֹף סוֹף קִבַּלְתָּ טוֹבָה מֵחֲבֵרְךָ עָלֶיךָ לְהוֹדוֹת מִבְּלִי לְחַשְׁבֵּן חֶשְׁבּוֹנוֹת הֵיאַךְ לְהַקְטִין אֶת הַטּוֹבָה עַל מְנָת לְהִתְנַכֵּר לָהּ.

י. ראיות ועבדות שכל עבודת ה' תלויה בעבודת המדות שבין אדם לחברו

וְכֵן מְבֹאָר בְּסֵפֶר "שִׂיחוֹת מוּסָר" להגר"ח שְׁמוּאֶלֵבִיץ זַצַ"ל (שנת תשל"א מאמר כ"ב) שֶׁכָּל יְסוֹד אַהֲבַת ה' תְּלוּיָה בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, רַק זֶה הַסַּבְלָן לַחֲבֵרוֹ וְאוֹהֲבוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְאַהֲבַת ה', וּבְזֶה תֵּרֵץ קוּשְׁיָא מְפֻרְסֶמֶת הֵיאַךְ יִתָּכֵן שֶׁקַּבָּלָתֵנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּעֵת מַתַּן תּוֹרָה הָיָה זֶה מִיִּרְאָה, לְעֻמַּת בִּזְמַן מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁחָזַרְנוּ וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַהֲבָה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (שבת פח) וַהֲלֹא בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה רָאִינוּ מַרְאוֹת בְּהַשָּׂגָה הַרְבֵּה יוֹתֵר גְּבוֹהָה מֵאֲשֶׁר בִּזְמַן מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְהִגַּעְנוּ עַד כְּדֵי נְבוּאָה מַמָּשׁ וּמֶה נִתְוַסֵּף בָּנוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵאַהֲבָה? וְתֵרֵץ שָׁם, כַּיָּדוּעַ מֵהַמְּצִיאוּת שֶׁבִּזְמַן מִלְחָמָה וּגְזֵרוֹת נִשְׁכָּחִים וּמִתְבַּטְּלִים כָּל הַהַקְפָּדוֹת וְהַתַּרְעוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי אָדָם, וּמֵחֲמַת אֵימַת הַגְּזֵרָה מִתְלַכְּדִים וּמִתְאַחֲדִים בְּאַחְדוּת גְּמוּרָה, וְכָל הַמַּחְשָׁבָה נְתוּנָה לַכְּלָל כֻּלּוֹ, וְאָז הוּא שְׁעַת אַחְדוּת גְּמוּרָה, לָכֵן בִּזְמַן מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה הַגְּזֵרָה לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג, הַפַּחַד וְהַחֲרָדָה מֵאֵימַת הַגְּזֵרָה לִכֵּד וְאִחֵד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת וּבְאַהֲבָה, וְנִסְתַּלְּקוּ כָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַהַקְפָּדָה וְנָהֲגוּ בִּמְחִילָה וּבְוִתּוּר זֶה לָזֶה, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן כָּךְ הָיָה לִבָּם לַה', לְהִכָּנַע לוֹ וּלְהָסִיר כָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַחוֹסְמִים אֶת קִרְבַת ה', וּמִיָּד תָּפְסָה אַהֲבַת ה' אֶת מְקוֹם הֶחָלָל שֶׁהוֹתִיר הַלֵּב שֶׁל כָּל אֶחָד בְּסַלְּקוֹ מִשָּׁם אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת וְלָכֵן קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַהֲבָה, הֲרֵי שֶׁמִּתּוֹךְ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּכוּ לָהּ אָז עַם יִשְׂרָאֵל, נִפְתַּח לִבָּם לֶאֱהֹב אֶת ה', וְכָאָמוּר אַהֲבַת ה' תְּלוּיָה בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהַלֵּב בִּתְכוּנָתוֹ מְתֻקָּן וְנָקִי לֶאֱהֹב הָאָדָם אֶת חֲבֵרָיו לְסַלֵּק מֵעַצְמוֹ כָּל שִׂנְאָה וּקְפֵידָא כֵּן יְטַהֵר לִבּוֹ כְּלַפֵּי ה' לְאָהֳבוֹ וּלְסַלֵּק כָּל תַּרְעֹמֶת וְהִרְהוּר אַחַר ה' לְאָהֳבוֹ בְּכָל מַצָּב.

וְעוֹד שָׁם מוּבָא דִּבְרֵי הַשְּׁלָ"ה בְּשֵׁם הָאֲרִיזַ"ל: "כִּפּוּרִים" כְּ"פוּרִים", יוֹם כִּפּוּר מַעֲלָתוֹ כְּמוֹ פּוּרִים, הֲרֵי שֶׁיּוֹם פּוּרִים גָּדוֹל יוֹתֵר שֶׁכֵּן תּוֹלִים אֶת מַעֲלַת כִּפּוּר בְּפוּרִים. וּמַדּוּעַ? שֶׁכֵּן בְּפוּרִים גְּדֵלָה הָאַהֲבָה וְהָרֵעוּת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל בַּסְּעֻדָּה, מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, אַהֲבָה זוֹ בֵּין בְּנֵי אָדָם מְבִיאָה לְאַהֲבַת ה'. וְעוֹד שָׁם, דִּבְרֵי הַגְּמָרָא בְּסַנְהֶדְרִין (כ' ע"א): "שֶׁקֶר הַחֵן" - זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, "וְהֶבֶל הַיֹּפִי" - זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה, "אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָּל" - זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין שִׁשָּׁה בְּטַלִּית אַחַת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה. דּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה - דּוֹר מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה מִפִּי הַקָּבָּ"ה, עֲדַיִן אֵין אֵלּוּ גּוּלַת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַדּוֹרוֹת, דּוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה - שֶׁלֹּא מָצְאוּ בְּדוֹרוֹ תִּינוֹק וְתִינֹקֶת שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּטֻמְאָה וְטָהֳרָה - הַמִּקְצוֹעַ הַקָּשֶׁה שֶׁבַּתּוֹרָה עֲדַיִן גַּם אֵלּוּ אֵינָם גּוּלַת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַדּוֹרוֹת, וְנֶחְשָׁבִין עֲדַיִן לְשֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי בְּיַחַס לְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי, וּמַדּוּעַ? מִפְּנֵי גֹּדֶל הָאַחְדוּת שֶׁהָיְתָה בְּדוֹרוֹ, וְהָרְאָיָה, יוֹשְׁבִין בְּטַלִּית אַחַת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, וְכָל אֶחָד סוֹבֵל אֶת חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ אוֹמֵר צַר לִי הַמָּקוֹם, מִצְטוֹפְפִין בְּטַלִּית אַחַת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, אַחְדוּת זוֹ שֶׁבֵּינֵיהֶם הִיא שֶׁנִּשְּׂאָה אֶת מַעֲלָתָם לְהֵחָשֵׁב גּוּלַת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם וְאַף יוֹתֵר מִדּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וּמִדּוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה.

וְהוּא הַנֶּאֱמָר בַּחֲזַ"ל בִּדְרָשָׁתָם עַל הַפָּסוּק: "חֲבוּר-עֲצַבִּים אֶפְרָיִם - הַנַּח לוֹ", שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, אִם אַחְדוּת בֵּינֵיהֶם מַנִּיחַ לָהֶם הַקָּבָּ"ה וּמַאֲרִיךְ לָהֶם אַפּוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁ"חֲבוּר" - כְּשֶׁיֵּשׁ חִבּוּר וְאַחְדוּת, אַף שֶׁעֲצַבִּים אֶפְרַיִם, "עֲצַבִּים" הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה וּכְמוֹ "עֲצַבֵּי כְּנַעַן", עִם כָּל זֶה "הַנַּח לוֹ", מַנִּיחַ לָהֶם הַבּוֹרֵא וּמַאֲרִיךְ לָהֶם אַפּוֹ, וּמַדּוּעַ?

כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֶּשְׁנָהּ כְּנִיעָה זֶה לָזֶה, שֶׁכֵּן בְּהֶכְרֵחַ כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת יֵשׁ וִתּוּר וְהַעֲבָרָה עַל הַמִּדּוֹת אַחֶרֶת לֹא יִתָּכֵן אַחְדוּת, וְכֵיוָן שֶׁמִּדּוֹת אֵלּוּ בֵּינֵיהֶם יֵשׁ סִבָּה לְהַאֲרִיךְ לָהֶם אַף, לְפִי שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה שֶׁעִקָּרָהּ לְהִכָּנַע לַה', וְאִם יֵשׁ כְּנִיעָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה, הַדֶּרֶךְ פְּתוּחָה גַּם לְהִכָּנַע לַה', אוּלָם כְּשֶׁאֵין כְּנִיעָה זֶה לָזֶה וְיֶשְׁנָהּ מַחֲלֹקֶת כַּעַס וּנְקָמָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁגַּם כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה הַנְהָגָתָם כֵּן, וְאָז אֵין סִבָּה לְהַמְתִּין וּלְהַאֲרִיךְ אַף.

וְהָרְאָיָה הַגְּדוֹלָה לְכָךְ הִנֵּה בַּיִת רִאשׁוֹן הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִין בַּעֲבוֹדָה-זָרָה גִּלּוּי-עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת-דָּמִים, וְעִם כָּל זֶה נִבְנָה לָהֶם לְאַחַר שִׁבְעִים שָׁנָה, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה שִׂנְאַת חִנָּם בֵּינֵיהֶם, וְאָז קַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אוּלָם בֵּית שֵׁנִי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בּוֹ בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, אֶלָּא שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם שִׂנְאַת חִנָּם עַד הַיּוֹם לֹא נִבְנָה, שֶׁכֵּן אִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן כַּאֲשֶׁר הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שׁוֹכְנוֹת בָּאָדָם, כַּאֲשֶׁר תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ עִם חֲבֵרָיו שֶׁלֹּא לְוַתֵּר, לְהַקְפִּיד, שֶׁלֹּא לְהַכִּיר טוֹבָה לֹא לְהִכָּנַע וְכַיּוֹצֵא, כֵּן תְּהֵא תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ וְהֵיאַךְ יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהַלֹּא מֵעִקְּרֵי הַתְּשׁוּבָה הִיא הַכְּנִיעָה כַּמְבֹאָר בְּרַבֵּנוּ יוֹנָה בְּסִפְרוֹ "שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה".

וְכָךְ הָיָה הַסַּבָּא מִקֶּלֶם אוֹמֵר (חכמה ומוסר לר' שמחה זיסל, ח"ב עמ' סח): כְּשֶׁאָדָם מִתְרַגֵּל לְהַמְלִיךְ עָלָיו אֶת חֲבֵרוֹ בְּנַחַת רוּחַ וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְנִזְהָר לִשְׁמֹר כְּבוֹדוֹ, כֵּן יִתְרַגֵּל לִשְׁמֹר אֶת כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ.

הֲרֵי מְפֹרָשׁ כָּאָמוּר שֶׁכָּל עֲבוֹדַת ה' תְּלוּיָה בְּהַנְהָגַת הָאָדָם עִם רֵעָיו.

יא. המלכת את "חברך" הוא המודד להמלכת את "קונך"

וּלְפִי זֶה יוּבַן הָא דְּשׁוֹאֲלִים לְאָדָם בְּיוֹם הַדִּין "הִמְלַכְתָּ אֶת קוֹנְךָ? הִמְלַכְתָּ אֶת חֲבֵרְךָ?" הֲרֵי ב' שְׁאֵלוֹת מַקְבִּילוֹת זוֹ עִם זוֹ, וּמָה הַהַקְבָּלָה שֶׁבֵּינֵיהֶם? לְפִי שֶׁזֶּה תָּלוּי בְּזֶה, בְּאַהֲבַת וְהַמְלָכַת ה' יָכוֹל הָאָדָם לְרַמּוֹת עַצְמוֹ, וְלַחֲשֹׁב אוֹהֵב ה' הִנְנִי, מַמְלִיךְ אֲנִי לַה' בְּכָל יוֹם שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְכַיּוֹצֵא, אוּלָם בַּמֶּה יִבְחַן אִם אַהֲבָתוֹ וְהַמְלָכָתוֹ אֶת ה' הִיא בֶּאֱמֶת וּבְכָל מַצָּב, הַמִּבְחָן לְכָךְ הַמְלָכַת הֶחָבֵר, אִם כְּמוֹ כֵן מַמְלִיךְ הוּא אֶת חֲבֵרוֹ בְּנַחַת, מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו עִמּוֹ, מַכִּיר לוֹ טוֹבָה כָּרָאוּי, נִכְנָע לוֹ, מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת עִמּוֹ, סַבְלָן עִמּוֹ, אֲמִתִּי אִתּוֹ וְכַיּוֹצֵא, זֶהוּ הַמִּבְחָן שֶׁכָּךְ מַמְלִיךְ הוּא בּוֹרְאוֹ כָּרָאוּי, שֶׁכֵּן בְּכָךְ נִמְדֶּדֶת אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, אִם רוֹאֶה הוּא אֶת חֲבֵרוֹ בְּכָל הַנְהָגוֹתָיו עִמּוֹ וּכְגוֹן שֶׁמַּכְעִיסוֹ וְכַיּוֹצֵא - בְּעַיִן שֶׁל הַשְׁגָּחָה לְהָבִין שֶׁבָּא עָלָיו זֶה בְּהַשְׁגָּחָה מֵה' לְהַכְעִיסוֹ, לְסָרֵב לְבַקָּשָׁתוֹ וְכַיּוֹצֵא.

וְלָכֵן שׁוֹאֲלִין לוֹ לְאָדָם בִּתְחִלָּה הִמְלַכְתָּ אֶת קוֹנְךָ... וְאִם יָשִׁיב: בְּוַדַּאי, וַהֲלֹא שׁוֹמֵר שַׁבָּת הִנְנִי, מַנִּיחַ תְּפִלִּין, קוֹרֵא קְרִיאַת-שְׁמַע וְכַיּוֹצֵא, מִיָּד יִשְׁאֲלוּהוּ: הִמְלַכְתָּ אֶת חֲבֵרְךָ, וּבְכֵן בְּאִם עִם חֲבֵרוֹ הָיָה קַפְּדָן, כַּעֲסָן, מִתְנַכֵּר לְטוֹבַת חֲבֵרוֹ וְכַיּוֹצֵא, בְּכָךְ מוֹכִיחִים לוֹ שֶׁרִמָּה אֶת עַצְמוֹ בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהִנֵּה מַמְלִיךְ לְבוֹרְאוֹ כָּרָאוּי.

וְזֶהוּ לְשׁוֹן "הִמְלַכְתָּ" אֶת חֲבֵרְךָ, דְּהַיְנוּ הַאִם רָאִיתָ בְּהַנְהָגוֹת חֲבֵרְךָ עִמְּךָ כְּמֶלֶךְ, שֶׁהֲרֵי חֲבֵרְךָ זֶה מִתְנַהֵג אִתְּךָ בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה כָּאָמוּר לְצַעַרְךָ אוֹ לְהֵיטִיב לְךָ, וּבְכֵן הֲרֵי שֶׁהוּא כִּשְׁלוּחוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, וְאִם-כֵּן הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לְךָ לִרְאוֹת בְּהַנְהָגוֹת חֲבֵרְךָ עִמְּךָ כְּאִלּוּ וְהַקָּבָּ"ה מַנְהִיגְךָ, שֶׁכֵּן שְׁלוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הוּא זֶה הָאָדָם בְּהַנְהָגָתוֹ כְּלַפֶּיךָ, וְאִם-כֵּן הָיָה לְךָ לְהַמְלִיכוֹ אַחַר שֶׁבָּא הוּא אֵלֶיךָ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

וּבָזֶה יוּבַן עִנְיַן שִׂנְאַת חִנָּם, מַדּוּעַ נִקְרֵאת שִׂנְאָה זוֹ שֶׁשּׂוֹנֵא אָדָם לַחֲבֵרוֹ "שִׂנְאַת חִנָּם", וַהֲלֹא שׂוֹנְאוֹ לַחֲבֵרוֹ עַל שֶׁעָשָׂה לוֹ עָוֶל וְצִעֲרוֹ, שֶׁכֵּן מִי זֶה שֶׁיִּשְׂנָא סְתָם לְאָדָם, אֶלָּא בְּוַדַּאי גַּם לְזֶה הַשּׂוֹנֵא עִם סִבָּה נֶחְשָׁב לְשִׂנְאַת חִנָּם, וּמַדּוּעַ? הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ פְּשׁוּטָה, מֵאַחַר וְזֶה שֶׁעָשָׂה לְךָ צָרָה עָשָׂה לְךָ זֹאת כִּי כָּךְ מַגִּיעַ לְךָ, וּבְהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה נִשְׁלַח זֶה עָלֶיךָ, לָכֵן שִׂנְאָתְךָ אוֹתוֹ נֶחְשֶׁבֶת בְּחִנָּם, שֶׁכֵּן אֵינוֹ אֶלָּא שָׁלִיחַ לְבַצֵּעַ גְּזֵרַת ה' שֶׁחָפֵץ לְהַעֲנִישְׁךָ. וְאָכֵן, אָדָם זֶה יֵעָנֵשׁ עַל מַעֲשֵׂהוּ לֶהֱיוֹתוֹ חַיָּב, וּמְגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל-יְדֵי חַיָּב, אוּלָם מִצִּדְּךָ הִנְּךָ שׂוֹנְאוֹ בְּחִנָּם, שֶׁכֵּן מִבְּחִינָתְךָ מַגִּיעַ לְךָ צָרָה זוֹ בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה וְאִישׁ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מְבַצֵּעַ גְּזֵרַת דִּין מַעְלָה וּמַה לְּךָ כִּי תָּלִין עָלָיו, וְלָכֵן שִׂנְאָה זוֹ כְּלַפָּיו נֶחְשֶׁבֶת שִׂנְאָה בְּחִנָּם, וּבָזֶה בְּעִקָּר נִמְדֶּדֶת אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁכֵּן הִנֵּה רוֹאִים אָנוּ רַבִּים שֶׁבְּיַחַס לַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יֵשׁ לָהֶם דֵּי אֱמוּנָה בְּאַמְתַּחְתָּם, וְאִלּוּ בְּיַחַס לַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין אֱמוּנָתָם מַסְפֶּקֶת לָהֶם לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, שֶׁכֵּן כָּל הַתּוֹרָה קִיּוּם מִצְווֹתֶיהָ כָּרָאוּי, אַהֲבַת ה' וְיִרְאָתוֹ תְּלוּיִים בַּמִּדּוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְכַמְבֹאָר לְעֵיל שֶּׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר יִנְהַג עִם חֲבֵרָיו כֵּן יִנְהַג עִם ה'.

הָעוֹלֶה לָנוּ מִכָּל הָאָמוּר, אֵין צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְיֹאמַר לוֹ מַהִי דַּרְגָּתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה', הָאָדָם יָכוֹל לִבְדֹּק עַצְמוֹ בְּנָקֵל מַהִי דַּרְגָּתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה', וְהוּא כְּפִי הַנְהָגָתוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת כְּלַפֵּי בְּנֵי אָדָם.

יב. הסכוי הגדול להנצל מהדין - "מעביר על מדותיו", שכן הנכנע לחברו זהו שיכנע לה'

וּבְיוֹתֵר שֶׁזֶּה הַסִּכּוּי הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהִנָּצֵל מִמִּדַּת הַדִּין, שֶׁכֵּן הֲרֵי כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ בְּמֶחְדָלוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמָה הַסִּכּוּי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהִנָּצֵל? עַל כָּךְ מוּבָא בְּמִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ (ח"ה עמ' 532) וְכֵן בְּסֵפֶר "נְתִיבוֹת שָׁלוֹם" שֶׁהָעֵצָה לְכָךְ לְקַבֵּל כָּל דִּינֵי שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאָז יֶשְׁנָהּ כָּאן הַנְהָגַת "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה", כְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל אֶת הַנְהָגַת ה' כְּפִי שֶׁהִיא, וְאַף שֶׁהָיָה רוֹצֶה וְחָפֵץ בְּהַנְהָגָה אַחֶרֶת, מְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן ה' וּמְקַבֵּל אֶת הַנְהָגַת ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, כֵּן יִנְהַג בּוֹ ה' לְקַבְּלוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא, וְאַף שֶׁהָיָה הַקָּבָּ"ה חָפֵץ שֶׁיְּהֵא זֶה יוֹתֵר חָזָק בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, יִמְצָא זֶה חֵן בְּעֵינֵי ה' כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְהֶאֱרַכְנוּ בְּזֶה בְּסִפְרֵנוּ "נֵר לְרַגְלִי".

וְהֵיאַךְ יַגִּיעַ הָאָדָם לְמִדָּה זוֹ שֶׁהִיא כָּאָמוּר הַצָּלָתֵנוּ הַיְחִידָה מִמִּדַּת הַדִּין, הֲלֹא אַךְ וְרַק בְּדֶרֶךְ שֶׁל "מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו" עִם בְּנֵי אָדָם, וּכְכָל שֶׁיִּנְהַג בְּוִתּוּר, וּבַעֲנָוָה, וּבְהַכָּרַת הַטּוֹב, כְּלַפֵּי בְּנֵי אָדָם כֵּן יִתְרַגֵּל לִנְהֹג כְּלַפֵּי ה', וּבְזֶה הַצָּלָתוֹ, וְזֶהוּ עִנְיָן: "כֹּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו", כְּלוֹמַר אֵין זֶה "סְגֻלָּה", שֶׁכֵּן לְתִקּוּן הָעֲווֹנוֹת לֹא מָצִינוּ סְגֻלּוֹת, אֶלָּא הוּא "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה" כָּאָמוּר לְעֵיל, וְהַנּוֹהֵג בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת עִם חֲבֵרָיו, בְּנָקֵל כָּךְ יִנְהַג כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה וּבְזֶה יִזְכֶּה לַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ - "מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו", וְרַק בְּכָךְ יִתְרַצֶּה לַה' לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו.

יג. "קדושים תהיו", והאיך? סמך לו איש אמו ואביו תיראו... - הכרת הטוב

וְלָכֵן מָצִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ שֶׁמִּיָּד לְאַחַר שֶׁפָּתְחָה תּוֹרָה בְּמִצְוַת "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" שֶׁהוּא בַּמֶּה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ כְּלַפֵּי הַמָּקוֹם, מִיָּד נִסְמַךְ לְצִוּוּי זֶה צִוּוּי: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ", שֶׁהוּא עִנְיַן הַכָּרַת הַטּוֹב, וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב כְּבוֹדוֹ לִכְבוֹדָם, לוֹמַר לְךָ שֶׁלֹּא תִּכּוֹן בְּיָדְךָ כְּבוֹד שָׁמַיִם כָּרָאוּי מִבְּלִי שֶׁיֻּקְדַּם אֶצְלְךָ כִּבּוּד אָב וְאֵם לְהַכִּיר לָהֶם טוֹבָה כָּרָאוּי.

תוכן העניינים

בר לבב - אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה