כיצד לאהוב גם את השונה והשנוא
(מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר פִּרְקֵי יְסוֹד)
ב' סוגי מפריעים לחבור עם הזולת
כַּאֲשֶׁר אָדָם בָּא בְּמַגָּע עִם אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, עַל דֶּרֶךְ כְּלָל יֶשְׁנָן שְׁתֵּי סִבּוֹת כְּלָלִיוֹת מַדּוּעַ קָשֶׁה בְּעֵינָיו הַחִבּוּר; שְׁנֵי סוּגֵי הַפְרָעוֹת הַגּוֹרְמוֹת לוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְחַבֵּר לְזוּלָתוֹ.
סוּג רִאשׁוֹן שֶׁל הַפְרָעָה, הוּא מֵחֲמַת הָרָע שֶׁהוּא מְגַלֶּה בְּזוּלָתוֹ. הוּא מַבְחִין בְּמִדּוֹת רָעוֹת, חֶלְקֵי נֶפֶשׁ שֶׁאֵינָם מְתֻקָּנִים בְּזוּלָתוֹ, וְהַכָּרַת הַחֵלֶק הָרָע שֶׁבְּזוּלָתוֹ יוֹצֶרֶת אֶצְלוֹ סְלִידָה, אִי רָצוֹן לְהִתְחַבֵּר.
הָאֹפֶן הַשֵּׁנִי הַמּוֹנֵעַ מֵהָאָדָם לְהִתְחַבֵּר עִם זוּלָתוֹ, הוּא נְקוּדַת הַשֹּׁנִי. כְּשֵׁם שֶׁפַּרְצוּפֵיהֶם שׁוֹנִים, דֵּעוֹתֵיהֶם שׁוֹנוֹת, וְכָךְ גַּם תְּכוּנוֹתֵיהֶם, אֲפִלּוּ אִם הָעוֹמֵד מוּלוֹ בְּאֹפֶן כְּלָלִי הוּא אָדָם חִיּוּבִי, אַךְ הַטְּבָעִים הַהָפְכִּיִּים שֶׁאָדָם מְגַלֶּה אֵצֶל זוּלָתוֹ, יוֹצְרִים אֶצְלוֹ קֹשִׁי לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ.
נְנַסֶּה לָגַעַת בָּעִנְיָן וּלְהַבְהִיר כֵּיצַד הַסִּבּוֹת וְהָאֳפָנִים הַלָּלוּ אֵינָם צְרִיכִים לְהַפְרִיעַ לָאָדָם לְהִתְחַבֵּר לְזוּלָתוֹ.
עבודה זו - רק לאחר העמדת עצמו כנותן
כַּמּוּבָן, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, עִם רָצוֹן לְקַבֵּל וְלֹא עִם רָצוֹן לָתֵת - הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עֲדַיִן אֵינָם נוֹגְעִים לוֹ, כִּי אִי הִתְחַבְּרוּתוֹ לְזוּלָתוֹ אֵינָהּ נוֹבַעַת כְּלָל מִטְּבָעָיו אוֹ הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל זוּלָתוֹ, אֶלָּא שֶׁהָאָדָם עַצְמוֹ שָׁקוּעַ בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ, דּוֹאֵג לְעַצְמוֹ, וְלָכֵן חֲסֵרָה לוֹ סִבָּה אֲמִתִּית לְהִתְאַחֵד. הָרָצוֹן הָעַצְמִי, הַדְּאָגָה הָעַצְמִית לְעַצְמוֹ הִיא שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הַחֲצִיצָה.
לְאַחַר שֶׁהָאָדָם מְסַלֵּק אֶת שֹׁרֶשׁ הַהַפְרָדָה שֶׁל הָרָצוֹן לְקַבֵּל וּמַעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ כְּנוֹתֵן- הֲרֵי שֶׁהֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ כְּאָדָם מִתְאַחֵד, כְּאָדָם מִתְמַזֵּג, וְכָאן הִגַּעְנוּ לַשָּׁלָב הָאָמוּר, שֶׁיֶּשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁקַּל לוֹ לְהִתְמַזֵּג אִתָּם וְיֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁהוּא מְגַלֶּה קֹשִׁי לְהִתְחַבֵּר אִתָּם.
כָּל זְמַן שֶׁרְצוֹן הָאָדָם לְקַבֵּל, הוּא לֹא יִתְאַחֵד אֲפִלּוּ עִם אָדָם אֶחָד בָּעוֹלָם. וְאִם רוֹאִים אָנוּ שֶׁהוּא מִתְאַחֵד - אֵין כַּוָּנָתוֹ לְהִתְאַחֵד, אֶלָּא לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. הוּא מִתְאַחֵד אִתּוֹ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, וְאַחְדוּת כָּזוֹ הִיא נִפְרָדוּת וְלֹא אַחְדוּת.
לָכֵן, בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁהַשָּׁלָב שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ עַתָּה, שַׁיָּךְ רַק לְאַחַר שֶׁאָדָם הֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ כְּנוֹתֵן. הַעֲמָדַת עַצְמוֹ כְּנוֹתֵן מַעֲמִידָה אוֹתוֹ כְּאָדָם בַּר מִזּוּג, כְּאָדָם בַּר הִתְאַחֲדוּת. לְאַחַר שֶׁאָדָם חַי בְּמִבְנֶה שֶׁל הִתְאַחֲדוּת וְהִתְמַזְּגוּת - נִתָּן לְהַבְחִין אַבְחָנָה נוֹסֶפֶת, שֶׁיֶּשְׁנָם בְּנֵי אָדָם שֶׁקַּל לוֹ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְמַזֵּג אִתָּם, וְיֶשְׁנָם בְּנֵי אָדָם שֶׁהַהִתְמַזְּגוּת וְהַהִתְחַבְּרוּת אִתָּם קָשָׁה עָלָיו, מִתְגַּלָּה בָּהּ הַפְרָעָה.
בַּהַפְרָעוֹת הַלָּלוּ נְנַסֶּה לְהִתְמַקֵּד, וְלִרְאוֹת כֵּיצַד נִתָּן לְסַלְּקָן.
התאחדות - גם עם בעלי נטיות נפש שליליות
נִפְתַּח בָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן הַמּוֹנֵעַ מֵהָאָדָם לְהִתְמַזֵּג עִם זוּלָתוֹ.
אֵין לְךָ אָדָם בַּנִּבְרָאִים שֶׁאֵין בּוֹ נְקֻדָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁאֵינֶנָּה מְתֻקֶּנֶת. אִלּוּ הָאָדָם הָיָה מְתֻקָּן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת - כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּבָר לֹא הָיָה, הוּא הָיָה נָח מְנוּחַת עוֹלָמִים בִּמְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ בְּגַן עֵדֶן לְפִי כְּבוֹדוֹ. כָּל עוֹד נִמְצָא הָאָדָם כָּאן בָּעוֹלָם, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲלָקִים שֶׁאֵינָם מְתֻקָּנִים.
אֶלָּא, שֶׁיֶּשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁהַבָּסִיס שֶׁלָּהֶם הוּא טוֹב. בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם חֲלָקִים שֶׁאֵינָם מְתֻקָּנִים, אֲבָל הַחֵלֶק הַטּוֹב מַאֲפִיל עַל חֶלְקֵי הָרָע שֶׁמִּתְגַּלִּים אֶצְלָם בַּנֶּפֶשׁ. וְיֶשְׁנָם לְעֻמַּת זֹאת, אֲנָשִׁים שֶׁהַמְּצִיאוּת הַנַּפְשִׁית שֶׁלָּהֶם אֵינָהּ נִגְלֵית כָּל כָּךְ כְּטוֹב.
בִּלְשׁוֹן חֲזַ"ל נִקְרָא הַדָּבָר: "בָּרָאתָ צַדִּיקִים בָּרָאתָ רְשָׁעִים" (בָּבָא בַּתְרָא טז ע"א). יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹלְדוּ עִם יוֹתֵר תְּכוּנוֹת נֶפֶשׁ חִיּוּבִיּוֹת, וּמְעַט תְּכוּנוֹת הַמּוֹבִילוֹת לִשְׁלִילָה, וְיֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹלְדוּ עִם תְּכוּנוֹת הַמּוֹבִילוֹת יוֹתֵר לְכִוּוּן הַתְּפִיסָה הַשְּׁלִילִית.
עִם אֵלּוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי תְּכוּנוֹת נֶפֶשׁ חִיּוּבִיּוֹת, עַל דֶּרֶךְ כְּלָל יוֹתֵר קַל לְהִתְאַחֵד אִתָּם, שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהֶם טוּב לֵב, גְּמִישׁוּת בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחְשָׁבָה, וְהֵם מַבִּיטִים עַל הָעוֹלָם בְּאֹפֶן חִיּוּבִי. משא"כ הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּטִּבְעָם הֵם כַּעֲסָנִים, חַשְׁדָנִים, וּמַבִּיטִים עַל כָּל דָּבָר בִּנְקֻדַּת הַשְּׁלִילָה וְהַבִּקֹּרֶת שֶׁלּוֹ - עִם אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ קָשֶׁה יוֹתֵר לְהִתְאַחֵד אִתָּם.
קַל לוֹ לָאָדָם לָבוֹא וְלוֹמַר, אֲנִי אֶמְצָא לְעַצְמִי אֶת רֵעַי וְאֶת יְדִידַי הָרְצוּיִים לִי, אֶתְחַבֵּר רַק עִם מִי שֶׁנּוֹחַ לִי לְהִתְאַחֵד אִתּוֹ, וּשְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם יֵלְכוּ לְדַרְכָּם לְחַפֵּשׂ לָהֶם רֵעִים אֲחֵרִים.
אֲבָל בְּוַדַּאי שֶׁזּוֹ אֵינֶנָּה הַתַּכְלִית. "וּבָאוּ כֻּלָּם בִּבְרִית יַחַד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד". אִלּוּ מְצִיאוּת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה חֲסֵרָה אֲפִלּוּ אֶחָד בְּמַעֲמַד הַר סִינַי - לֹא הָיִינוּ זוֹכִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם אֶחָד. "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר - כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד" (שְׁמוֹת יט, ב). לִיהוּדִי אָסוּר לוֹמַר: אֶתְחַבֵּר רַק לַאֲנָשִׁים שֶׁנּוֹחַ לִי, שֶׁנָּעִים לִי אִתָּם, רַק עִם אֵלּוּ שֶׁהֵם קְרוֹבִים יוֹתֵר לְטִבְעִי.
בְּוַדַּאי שֶׁשָּׁם מַתְחִילָה הַהִתְחַבְּרוּת הַטִּבְעִית, אֲבָל הַמַּטָּרָה הִיא לְהַגִּיעַ לְאַחְדוּת עִם כָּל הַכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּלְאַחַר מִכֵּן עִם כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל.
הסחת הדעת מהמחשבה השלילית
אֵיךְ הָאָדָם מִתְאַחֵד, הֲרֵי יֶשְׁנָן הַפְרָעוֹת? הוּא מְגַלֶּה לִכְאוֹרָה מִבְנֵה נֶפֶשׁ שְׁלִילִי שֶׁעוֹמֵד מוּלוֹ?
הַנְּקֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה בִּכְדֵי לְסַלֵּק אֶת הַהַפְרָעָה הַזּוֹ, הִיא מַה שֶּׁהִזְכַּרְנוּ כְּבָר בַּפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת בְּעִנְיַן תִּקּוּן הַמַּחְשָׁבָה לְצֹרֶךְ הַפְרָדַת הַטּוֹב מֵהָרַע, שֶּׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לֹא לְהַשְׁהוֹת בְּמַחְשְׁבוֹתָיו מַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֹעַ. הֶאֱרַכְנוּ וְהִרְחַבְנוּ בַּדָּבָר, לֹא נַחֲזֹר עַל פְּרָטֵי הַדְּבָרִים, אֶלָּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמֶּה שֶׁדִּבַּרְנוּ אָז לְעִנְיָנֵנוּ כָּאן.
אָדָם נוֹהֵג בְּרִכְבּוֹ, וּבְצֹמֶת הַדְּרָכִים נִפְגָּשׁ בִּיהוּדִי. בִּמְקוֹם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ "בֹּקֶר טוֹב", הוּא שׁוֹמֵעַ שְׁאָגָה, עִם כַּמָּה "בְּרָכוֹת" מִקֶּרֶב לֵב שֶׁמִּצְטָרְפוֹת אֵלֶיהָ...
בְּאֹפֶן טִבְעִי, הַזִּהוּי הָרִאשׁוֹן שֶׁאָדָם מְזַהֶה אֶת הָאָדָם שֶׁהֵגִיחַ מוּלוֹ, הוּא זִהוּי שְׁלִילִי. הוּא מִצִּדּוֹ עָשָׂה אוּלַי אֵיזוֹשֶׁהִי טָעוּת קְטַנָּה בַּתְּנוּעָה, וּמִמְּטַר הַ"בְּרָכוֹת" שֶׁזָּכָה לוֹ, הוּא כִּמְטַר הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵק...
הוּא מַבִּיט עַל הָאָדָם הָעוֹמֵד מוּלוֹ וְחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: "אֵיזֶה מִין בֶּן אָדָם הוּא זֶה, מֵהֵיכָן הוּא הִגִּיעַ? טָעִיתִי, מַה קָּרָה, בִּשְׁבִיל זֶה כָּךְ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג?!" מִיָּד הוּא מַחֲלִיט: זֶהוּ אָדָם כַּעֲסָן, חֲסַר סַבְלָנוּת. הַמַּבָּט הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ עַל אוֹתוֹ אָדָם הוּא מַבָּט שְׁלִילִי.
מָה הָעֵצָה לָזֶה?
כַּמּוּבָן שֶׁיֶּשְׁנָן עֵצוֹת יוֹתֵר פְּנִימִיּוֹת, וְנַתְחִיל, כָּאָמוּר, עִם הַנְּקֻדָּה הַחִיצוֹנִית.
בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי אָדָם מַעֲשֶׂה שֶׁל רֹעַ, אִם חֶלְקֵי הָרָע בְּנַפְשׁוֹ חֲזָקִים מְאֹד, הֲרֵי שֶׁבְּאֹפֶן טִבְעִי מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר. הָרָע שֶׁבְּתוֹכוֹ מִתְעוֹרֵר כַּאֲשֶׁר הוּא מְזַהֶה רַע מִמּוּלוֹ, וְנִתְפָּס לָרַע שֶׁקַּיָּם בְּזוּלָתוֹ.
אֲבָל, אָדָם שֶׁכְּבָר זָכָה לְסַלֵּק אֶת חֶלְקֵי הָרָע מִן הַמַּעֲשִׂים, מִן הַהַרְגָּשׁוֹת וּמִן הַמַּחְשָׁבוֹת, כְּמוֹ שֶׁדֻּבַּר בַּפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת - כַּאֲשֶׁר הוּא נִפְגָּשׁ עִם נְקֻדָּה שְׁלִילִית בְּזוּלָתוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מוּדָע לְמַחְשַׁבְתּוֹ [כָּל אֶחָד לְפִי מְהִירוּת הַמּוּדָעוֹת שֶׁלּוֹ], הוּא מְזַהֶה: אֲנִי חוֹשֵׁב בְּדָבָר רַע! וּמִיָּד הוּא מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הַמַּחְשָׁבָה, כְּפִי יְכָלְתּוֹ.
אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים כָּעֵת עַל לִמּוּד זְכוּת כְּלַפֵּי הַזּוּלַת, אֶלָּא בְּכִוּוּן שׁוֹנֶה לַחֲלוּטִין. כַּאֲשֶׁר הַמַּחְשָׁבָה שֶׁעוֹלָה בְּמֹחוֹ הִיא מַחְשָׁבָה שְׁלִילִית, אֲפִלּוּ אִם נַנִּיחַ שֶׁהָאָדָם מִמּוּלוֹ הוּא בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב עָלָיו, הוּא אָדָם עִם תְּכוּנוֹת שְׁלִילִיּוֹת בְּיוֹתֵר - לָמָּה לוֹ לַחְשֹׁב עַל הַתְּכוּנוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת שֶׁל זוּלָתוֹ, לְשֵׁם מָה? הַעֲסָקַת הַמַּחְשָׁבָה בָּרֹעַ הַזֶּה הוֹרֶסֶת אוֹתוֹ, הוּא מַכְנִיס אֶת מֹחוֹ לְתוֹךְ מֵי שׁוֹפְכִין, לְבִיּוּב. עֶצֶם הַמַּחְשָׁבָה בָּרַע הוֹרֶסֶת אֶת הַחוֹשֵׁב.
לָכֵן, אֲפִלּוּ אִם הוּא בָּטוּחַ בִּמְאַת הָאֲחוּזִים שֶּׁהָאָדָם הָעוֹמֵד מוּלוֹ הוּא שְׁלִילִי, הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְפַנּוֹת אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ לְעִנְיָנִים אֲחֵרִים, חִיּוּבִיִּים.
"לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" (בַּמִּדְבָּר כג, כא). פְּשׁוּטָם שֶׁל דְּבָרִים: יֵשׁ אָוֶן, יֵשׁ חֲטָאִים, יֵשׁ עַוְלוֹת, אֲבָל הוּא לֹא הִבִּיט. וְאָדָם צָרִיךְ לִלְמֹד מִדַּרְכֵי קוֹנוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה רֹעַ, הוּא רוֹאֶה מַעֲשִׂים שְׁלִילִיִּים אוֹ תְּכוּנוֹת נֶפֶשׁ שְׁלִילִיּוֹת - עָלָיו לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ לְעִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי.
זוֹהִי נְקֻדָּה חִיצוֹנִית כַּמּוּבָן, אֲבָל הִיא חִיּוּבִית מְאֹד בִּשְׁלַבֵּי עֲבוֹדַת הָאָדָם.
גם בזולת, הרע הוא רק לבוש
נִתְבּוֹנֵן פְּנִימָה יוֹתֵר.
בְּרֵאשִׁית הַדְּבָרִים הִזְכַּרְנוּ שֶׁהָאָדָם הוּא נְשָׁמָה שֶׁמֻּלְבָּשׁ עָלֶיהָ גּוּף. כְּשֶׁהֶאֱרַכְנוּ לְבָאֵר אֶת סִלּוּק הָרָע מֵהָאָדָם, בִּסַּסְנוּ זֹאת עַל שֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה שֶׁאָדָם מַאֲמִין שֶׁנִּשְׁמָתוֹ הִיא רַק טוֹב, וְכָל חֶלְקֵי הָרָע שֶׁקַּיָּמִים בּוֹ הֵם רַק לְבוּשִׁים עַל גַּבֵּי הַנְּשָׁמָה.
אָדָם שֶׁקָּנָה אֶת יְסוֹד הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְיִשֵּׂם אוֹתָם בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּתִקּוּן הַמַּעֲשִׂים, הַהַרְגָּשׁוֹת וְהַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁל עַצְמוֹ - כַּאֲשֶׁר הוּא נִפְגָּשׁ בָּרֹעַ שֶׁל זוּלָתוֹ, אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לָקַחַת כִּבְיָכוֹל 'סַכִּין' וְלַחְתֹּךְ אֶת הַדְּבָרִים.
כְּשֵׁם שֶׁלְּגַבֵּי עֲבוֹדַת עַצְמוֹ הוּא מְזַהֶה שֶׁהוּא עַצְמוֹ טוֹב, וְחֶלְקֵי הָרָע שֶׁמִּתְגַּלִּים הֵם לְבוּשׁ בּוֹ - כָּךְ כַּאֲשֶׁר הוּא מְזַהֶה רַע בְּזוּלָתוֹ, לְאַחַר הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן שֶׁהִסִּיחַ דַּעַת וּכְבָר נִרְגַּע, לֹא כּוֹעֵס, אוֹ בִּשְׁלַבִּים רְגוּעִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הוּא לֹא כָּעַס, כְּגוֹן שֶׁרָאָה אֶת פְּלוֹנִי צוֹעֵק עַל אַלְמוֹנִי וְלֹא עָלָיו, וְאָז לֹא מִתְגַּלּוֹת אֶצְלוֹ הַרְגָּשׁוֹת שְׁלִילִיּוֹת, כִּי לֹא הוּא הַנִּפְגָּע בַּמָּקוֹם הַזֶּה - הוּא מִתְבּוֹנֵן לְעַצְמוֹ: כָּל הַתְּכוּנוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָּאן, הֵם בְּעֶצֶם לֹא מִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מוּלִי. הָאָדָם שֶׁעוֹמֵד מוּלִי בִּבְסִיסוֹ הוּא נְשָׁמָה שֶׁכֻּלָּהּ טוֹב, אֶלָּא שֶׁעַל גַּבֶּיהָ יֶשְׁנָם לְבוּשִׁים שְׁלִילִיִּים. הַלְּבוּשִׁים הַשְּׁלִילִיִּים הַלָּלוּ אֵינָם הוֹפְכִים אוֹתוֹ לְרַע. הוּא נִשְׁאָר אָדָם טוֹב שֶׁעָלָיו לְהַפְשִׁיט אֶת הַלְּבוּשִׁים הַשְּׁלִילִיִּים שֶׁעַל גַּבֵּי נִשְׁמָתוֹ.
הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הֵם הַגְדָּרוֹת, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַהַגְדָּרוֹת הַלָּלוּ מִתְגַּלּוֹת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם - הוּא יְגַלֶּה אַהֲבָה פְּנִימִית מְאֹד לְזוּלָתוֹ!
כָּל זְמַן שֶׁאָדָם לֹא עָבַד בַּצּוּרָה הַזּוֹ עִם עַצְמוֹ, הֲרֵי שֶׁהוּא חַי עִם תְּפִיסָה שֶׁל גּוּף, וּמִמֵּילָא יְזַהֶה כָּךְ גַּם אֶת זוּלָתוֹ. לָכֵן, כַּאֲשֶׁר יְגַלֶּה רֹעַ בְּזוּלָתוֹ, יְשַׁיֵּך אֶת הָרֹעַ לְעֶצֶם הָאֲנִי שֶׁל הָעוֹמֵד מוּלוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְאַחֵד אִתּוֹ, כִּי עִם רַע - רַק רְשָׁעִים רוֹצִים לְהִתְאַחֵד.
משא"כ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם בָּנָה אֶת עַצְמוֹ בִּתְקוּפָה אֲרֻכָּה מְאֹד, בְּמַהֲלָךְ שֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁעַל אַף כָּל חֶלְקֵי הָרָע שֶׁהוּא מְגַלֶּה בְּעַצְמוֹ בֶּאֱמֶת הוּא טוֹב - הֲרֵי שֶׁאֶת הָאוֹר הַזֶּה עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל. הוּא לֹא יָכוֹל לְהַשְׁאִיר אֶת הַתְּפִיסָה הַזּוֹ רַק כְּלַפֵּי עַצְמוֹ - אֲנִי טוֹב, וְחֶלְקֵי הָרָע שֶׁבִּי הֵם רַק לְבוּשִׁים, משא"כ אֵצֶל אֲחֵרִים, שֶׁהָרָע הוּא בְּעֶצֶם. לֹא! כְּשֵׁם שֶׁאֶצְלִי הָרֹעַ שֶׁקַּיָּם הוּא לְבוּשׁ עַל גַּבַּי, אֲבָל עֶצֶם הָאֲנִי שֶׁלִּי הוּא טוֹב, כָּךְ גַּם בְּזוּלָתִי, עֶצֶם מְצִיאוּתוֹ טוֹבָה הִיא.
אהבה -אפלו לרשעים!
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים, מַעֲמִיק אוֹתָם בְּדַעְתּוֹ, וְהֵם נִקְנִים אֶצְלוֹ בְּלִבּוֹ - מֻבְטָח לוֹ בִּמְאַת הָאֲחוּזִים שֶׁיַּרְגִּישׁ אַהֲבָה אֲפִלּוּ לַאֲנָשִׁים רָעִים!
הַפָּסוּק אוֹמֵר: "אוֹהֲבֵי ה' שִׂנְאוּ רַע", וּכְבָר דִּיְּקוּ הַמְפָרְשִׁים, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כָּאן "שִׂנְאוּ רְשָׁעִים", אֶלָּא "שִׂנְאוּ רַע", כְּלוֹמַר אֶת הָרָע שֶׁבָּרְשָׁעִים, אֶת הָרֶשַׁע שֶׁבָּרְשָׁעִים - אוֹתוֹ יֵשׁ לִשְׂנֹא, וְלֹא אֶת עֶצֶם הָרָשָׁע עַצְמוֹ.
אָדָם שֶׁהִגִּיעַ לִתְפִיסָה עַצְמִית בַּחַיִּים שֶׁל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא נְשָׁמָה שֶׁמֻּלְבָּשׁ עָלֶיהָ גּוּף וְעֶצֶם הָאֲנִי הוּא טוֹב, כַּאֲשֶׁר יַרְחִיב אֶת הָאוֹר הַזֶּה גַּם כְּלַפֵּי זוּלָתוֹ, הוּא יוּכַל לֶאֱהֹב כָּל אָדָם בַּבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, גַּם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי תְּכוּנוֹת לִכְאוֹרָה שְׁלִילִיּוֹת, וְיֶתֶר עַל כֵּן, לֹא רַק תְּכוּנוֹת, אֶלָּא אֲפִלּוּ אֶת אֵלּוּ הַמַּגְשִׁימִים אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, רוֹצְחִים בְּפֹעַל, רְשָׁעִים אֲרוּרִים - גַּם כְּלַפֵּיהֶם יְיַחֵס אֶת הַהֲבָנָה כִּי הַבָּסִיס שֶׁלָּהֶם הוּא טוֹב, אֶלָּא שֶׁעַל גַּבָּיו יֶשְׁנוֹ מַלְבּוּשׁ שְׁלִילִי.
וּכְבָר גִּלָּה לָנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה מַהוּתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, לְגַלּוֹת אַהֲבָה מֻחְלֶטֶת אֲפִלּוּ לָרְשָׁעִים הַגְּמוּרִים בְּיוֹתֵר.
כָּל זְמַן שֶׁאָדָם לֹא מַאֲמִין לְעַצְמוֹ שֶׁהוּא טוֹב - לֹא יוּכַל לְהַאֲמִין שֶׁזּוּלָתוֹ טוֹב. רַק אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵאשִׁית כֹּל אֶת הָאֱמוּנָה כְּלַפֵּי עַצְמוֹ, שֶׁעֶצֶם מְצִיאוּתוֹ טוֹבָה, וְהוּא מִתְרַגֵּל לָתֵת וְלֹא לְקַבֵּל, ועי"ז מְסַלֵּק אֶת הַמָּסָךְ שֶׁל הָאֲנִי - אָדָם כָּזֶה יוּכַל לְהַרְחִיב אֶת הָאוֹר גַּם כְּלַפֵּי זוּלָתוֹ.
אָדָם שֶׁעָבַד לְהַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כִּנְשָׁמָה שֶׁכֻּלָּהּ טוֹב, וְהָרָע הוּא רַק לְבוּשׁ עַל גַּבָּיו, אַךְ עֲדַיִן לֹא הִתְרַגֵּל לָתֵת, וְהוּא רַק מְקַבֵּל - הָרָצוֹן לְקַבֵּל יוֹצֵר חֲצִיצָה בֵּינוֹ לְזוּלָתוֹ, וּמִמֵּילָא רַק עַל עַצְמוֹ הוּא מְסֻגָּל לְהִסְתַּכֵּל שֶׁהוּא טוֹב שֶׁמֻּלְבָּשׁ עָלָיו רַע, אַךְ עַל זוּלָתוֹ יִסְתַּכֵּל שֶׁהוּא רַע בְּעֶצֶם.
מַדּוּעַ?
כִּי הוּא בָּנָה מְחִצָּה בֵּינוֹ לְזוּלָתוֹ. הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ לְקַבֵּל מַעֲמִיד אוֹתוֹ כִּמְצִיאוּת עַצְמִית, וְלָכֵן הֲגַם שֶׁכְּלַפֵּי עַצְמוֹ הוּא הִגִּיעַ לְהַכָּרָה שֶׁבְּעֶצֶם הוּא טוֹב, וְכָל הָרָע שֶׁבּוֹ הוּא רַק לְבוּשׁ עַל גַּבָּיו - אַךְ הוּא לֹא יָכוֹל לְהַעֲבִיר תְּפִיסָה זוֹ גַּם כְּלַפֵּי זוּלָתוֹ, כִּי אֶת הַטּוֹב הוּא רוֹצֶה לִשְׁאֹב רַק לְעַצְמוֹ, וּכְלַפֵּי זוּלָתוֹ עֵינוֹ תִּהְיֶה חַ"ו כְּמוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע, עַיִן רָעָה.
רַק אָדָם שֶׁבָּנָה בְּעַצְמוֹ תְּפִיסָה שֶׁהוּא טוֹב שֶׁמֻּלְבָּשׁ עָלָיו רַע, וּבְנוֹסָף הִתְרַגֵּל לָתֵת וְלֹא לְקַבֵּל - הֲרֵי שֶׁסִּלֵּק אֶת הַמְּחִצָּה בֵּינוֹ לְזוּלָתוֹ, וְאָז בִּיכָלְתּוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַטּוֹב שֶׁגִּלָּה אֵצֶל עַצְמוֹ גַּם בְּזוּלָתוֹ, וְהַגִּלּוּי הַזֶּה שֶׁיְּגַלֶּה בְּזוּלָתוֹ יַרְחִיב אֶצְלוֹ אֶת תְּפִיסַת הַטּוֹב לְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. הַרְחָבַת הַטּוֹב לְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ תְּגַלֶּה אֶצְלוֹ אֶת עוֹלַם הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּית הַמְאַחֶדֶת אֶת כָּל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם.
כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ שִׂנְאָה לְזוּלָתוֹ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁקַּיָּם בּוֹ אֶחָד מִשְּׁנֵי הַלִּקּוּיִים: אוֹ שֶׁהוּא לֹא חָשׁ אֶת עַצְמוֹ כְּטוֹב בְּעֶצֶם שֶׁעַל גַּבָּיו מֻלְבָּשׁ רַע, אוֹ לְחִלּוּפִין, אֶת עַצְמוֹ הוּא חָשׁ כְּטוֹב שֶׁמֻּלְבָּשׁ עָלָיו רַע, אַךְ קַיָּם בּוֹ עֲדַיִן רָצוֹן שָׁרְשִׁי לְקַבֵּל, וְרָצוֹן זֶה מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַרְחִיב אֶת הַתְּפִיסָה הַקַּיֶּמֶת בְּנַפְשׁוֹ כְּלַפֵּי זוּלָתוֹ.
אָדָם שֶׁבָּנָה תְּפִיסָה עַצְמִית שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, וְהָרָע הוּא רַק לְבוּשׁ עַל גַּבָּיו, וְגַם הִרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לָתֵת וְלֹא לְקַבֵּל - בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתְּפִיסַת נַפְשׁוֹ תִּהְיֶה שֶׁיֹּאהַב כָּל אָדָם בַּבְּרִיאָה.
בְּוַדַּאי שֶׁהַדְּבָרִים אֵינָם בָּאִים בְּבַת אַחַת, אֶלָּא זֶהוּ עוֹלָם שֶׁל הַדְרָגָה: כְּכָל שֶׁיַּעֲמִיק יוֹתֵר אֶת הַדְּבָרִים בְּעַצְמוֹ, וּכְכָל שֶׁיִּבְנֶה יוֹתֵר בְּנַפְשׁוֹ אֶת כֹּחַ הַנְּתִינָה וִישָׁרֵשׁ מֵעַצְמוֹ אֶת כֹּחַ הַקַּבָּלָה - כָּךְ יְגַלֶּה יוֹתֵר בְּעַצְמוֹ עוֹלָם שֶׁל אַהֲבָה לְזוּלָתוֹ.
על כל פשעים תכסה אהבה
בַּמַּבָּט הַשִּׁטְחִי נִרְאֶה לִבְנֵי אָדָם: אֵין כָּזֶה מֻשָּׂג לֶאֱהֹב אֲנָשִׁים רָעִים. יָמוּת בְּחֶטְאוֹ - הֵם אוֹמְרִים. אָדָם שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים רָעִים - שֶׁיְּשַׁלֵּם!
בְּוַדַּאי שֶׁנִּצְרָךְ עֹנֶשׁ. "אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ" (עֲבוֹדָה זָרָה ד ע"א), אִלְמָלֵא שֶׁהָיָה חֹק וּמִשְׁפָּט בָּעוֹלָם - לֹא הָיָה קִיּוּם לַבְּרִיאָה. אֲבָל דַּיָּן שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּית-דִּין הַגָּדוֹל, שֶׁדָּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְהוּא פּוֹסֵק שֶׁאָדָם פְּלוֹנִי חַיָּב מִיתָה, וְהוּא לֹא אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבַת נֶפֶשׁ - בְּעֹמֶק נַפְשׁוֹ יֵשׁ לוֹ רָצוֹן לִרְצֹחַ!
אִם הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, ואעפי"כ הוּא מֵבִין שֶׁמֻּכְרָחִים לִגְזֹר עָלָיו גְּזַר דִּין מָוֶת - הֲרֵי שֶׁזּוֹ אֵינֶנָּה סְתִירָה, כִּי מֵחַד הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ, אֲבָל מֵאִידָךְ הָאָדָם עָבַר אֶת מַה שֶּׁעָבַר וְצָרִיךְ לָדוּן אוֹתוֹ לְפִי דִּינוֹ.
אֲבָל אִם אֵין לוֹ אַהֲבָה לְזוּלָתוֹ, וּבְכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ הוּא מְסֻגָּל לְקַבֵּל הַחְלָטָה שֶׁפְּלוֹנִי חַיָּב מִיתָה - הַחְלָטָה זוֹ נוֹבַעַת בְּעֹמֶק גַּם מֵחֲמַת שֶׁהוּא לֹא מַכִּיר בֶּאֱמֶת בְּקִיּוּם זוּלָתוֹ, הוּא שָׁקוּעַ בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.
יֶשְׁנוֹ מִשְׁפָּט עָמֹק שֶׁאָמַר ר' יְרוּחָם זַצַ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁל יְשִׁיבַת מִיר. הוּא אָמַר כָּךְ: אֵין בֶּן אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁמְּסֻגָּל לִרְצֹחַ.
וְאַף שֶׁהֲרֵי יְדוּעִים לָנוּ אֵינְסְפוֹר מִקְרֵי רֶצַח, מִדּוֹרוֹת קַדְמוֹנִים וְעַד הַיּוֹם, וְאֵלּוּ כִּמְעַט מַעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם?
אָמַר ר' יְרוּחָם: אִם אָדָם בֶּאֱמֶת הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁהַשֵּׁנִי קַיָּם - הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לִרְצֹחַ אוֹתוֹ! אָדָם שֶׁבְּכָל אֹפֶן רוֹצֵחַ, עוֹשֶׂה זֹאת מֵחֲמַת שֶׁהוּא שָׁקוּעַ בַּחַיִּים שֶׁל עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שֶׁהַשֵּׁנִי קַיָּם, לְדִידוֹ הוּא כִּבְיָכוֹל לֹא קַיָּם! אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא לֹא מַרְגִּישׁ כְּלָל שֶׁהוּא קַיָּם, אַךְ אֵין לוֹ הַרְגָּשַׁת קִיּוּם מֻחְלֶטֶת בְּזוּלָתוֹ, הוּא מַעֲמִיד אֶת חַיָּיו מִסָּבִיב לְעַצְמוֹ.
משא"כ אָדָם שֶׁסִּלֵּק אֶת הַמְּחִצּוֹת, הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהַשֵּׁנִי קַיָּם, וְלָכֵן אֲפִלּוּ אִם זוּלָתוֹ הוֹסִיף עָוֶל עַל פֶּשַׁע - מֵחַד צָרִיךְ לְהַעֲמִידוֹ בִּמְקוֹמוֹ, אֲבָל מֵאִידָךְ הַדָּבָר אֵינוֹ פּוֹגֵעַ בָּאַהֲבָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ בּוֹ כְּלַפָּיו.
נִמְצָא אִם כֵּן, שֶׁעֲבוֹדַת הָאָדָם הִיא לְסַלֵּק אֶת הָרָצוֹן לְקַבֵּל, וּלְגַלּוֹת אֶת הָרָצוֹן לָתֵת, וְאָז הוּא יְגַלֶּה אַהֲבָה מֻחְלֶטֶת לְזוּלָתוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם יְגַלֶּה רֹעַ בְּזוּלָתוֹ - הַדָּבָר לֹא יְהַוֶּה חֲצִיצָה, כִּי הָאַהֲבָה תְּגַלֶּה אֶצְלוֹ שֶׁזּוּלָתוֹ בְּעֶצֶם טוֹב, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עַל גַּבָּיו לְבוּשִׁים רָעִים.
בְּוַדַּאי שֶׁהַלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ יוֹצְרִים הַפְרָעָה מְסֻיֶּמֶת, אַךְ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲזַ"ל "אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה". אִם אֵין לָאָדָם אַהֲבָה לְזוּלָתוֹ - כָּל הַפְרָעָה קְטַנָּה מְהַוָּה מִיָּד סִבָּה לְאִי יְצִירַת קֶשֶׁר אוֹ לְנִתּוּק הַקֶּשֶׁר אִם הוּא כְּבָר קַיָּם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר קַיֶּמֶת אַהֲבָה עַזָּה בֵּין בְּנֵי אָדָם, אֲפִלּוּ שֶׁהֵם מְגַלִּים תְּכוּנוֹת שְׁלִילִיּוֹת, אִם הָאַהֲבָה הִיא אַהֲבָה אֲמִתִּית, הִיא תִּגְבַּר עַל הַתְּכוּנוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת.
כָּךְ רוֹאִים אָנוּ בֵּין בְּנֵי זוּג, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם בָּנוּ לְעַצְמָם מַעֲרֶכֶת פְּנִימִית אֲמִתִּית, אֲפִלּוּ אִם לְאַחַר תְּקוּפָה מִתְגַּלֶּה חִסָּרוֹן בְּאֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג, בֶּן הַזּוּג נוֹטֶה לְהַעֲלִים עַיִן מִנְּקֻדַּת הַחִסָּרוֹן, מֵחֲמַת שֶׁהָאַהֲבָה חֲזָקָה יוֹתֵר.
נִמְצָא, שֶׁבִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל אָדָם לְהִתְחַבֵּר לְזוּלָתוֹ, לֹא יַעֲזֹר לִמּוּד זְכוּת בִּלְבַד, כִּי גַּם אִם יְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת כָּלְשֶׁהִי, אַךְ סוֹף כָּל סוֹף אֵיךְ יִתְחַבֵּר אֵלָיו?
רַק כַּאֲשֶׁר אָדָם הוֹלֵךְ בְּתַהֲלִיךְ שֶׁהִזְכַּרְנוּ, הוּא בּוֹנֶה עוֹלָם שֶׁל טוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ, וּמְסַלֵּק אֶת הַמְּחִצָּה בֵּינוֹ לְזוּלָתוֹ ע"י בִּנְיַן רָצוֹן לָתֵת וְלֹא לְקַבֵּל - אָז הוּא יְגַלֶּה עוֹלָם שֶׁל אַהֲבָה, וְהָרֹעַ יִתְגַּמֵּד בְּיַחַס לְגִלּוּי הָאַהֲבָה.
השקוע בעצמו לא יוכל לפתח אהבה לזולתו
הַדְּבָרִים אוּלַי נִשְׁמָעִים בַּתְּחִלָּה רְחוֹקִים מְעַט מֵהַשָּׂגוֹת בְּנֵי הָאָדָם, מֵחֲמַת שֶׁעַל דֶּרֶךְ כְּלָל אֲנָשִׁים שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ עַצְמָם, אוֹ בְּעוֹלָם חָמְרִי אוֹ בְּעוֹלָם רוּחָנִי, אוֹ לְחִלּוּפִין יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁמַּעֲמִידִים אֶת עַצְמָם מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה לָתֵת לְזוּלָתָם, הֵם פּוֹתְחִים אִרְגּוּנֵי חֶסֶד גְּדוֹלִים וְכַדּוֹמֶה - אַךְ מֵעוֹלָם לֹא גִּלּוּ אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁל עַצְמָם.
וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם הַשָּׁקוּעַ בְּתוֹךְ עַצְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת בְּהֶכְרֵחַ שֶׁלֹּא יֹאהַב בֶּאֱמֶת אֶת זוּלָתוֹ - כָּךְ גַּם אָדָם הַשָּׁקוּעַ בְּתוֹךְ עַצְמוֹ בְּרוּחָנִיּוּת לֹא יוּכַל לֶאֱהֹב אֶת זוּלָתוֹ, הוּא סוֹף כָּל סוֹף חַי בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, הוּא מְחַפֵּשׂ מִצְווֹת לְעַצְמוֹ, הוּא מְחַפֵּשׂ רוּחָנִיּוּת לְעַצְמוֹ.
גַּם אָדָם שֶׁמִּבֹּקֶר עַד לַיְלָה עוֹסֵק בַּהֲטָבָה [מִתְנַדֵּב בזק"א וְכַדּוֹמֶה], אֲבָל אֵין לוֹ תְּפִיסָה פְּנִימִית בְּנִשְׁמָתוֹ - הֲרֵיהוּ בִּבְחִינַת גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה. הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי חֶסֶד יוֹמָם וָלַיְלָה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים בַּשָּׁנָה, אֲבָל לְמִי הוּא יִתְחַבֵּר? כְּשֵׁם שֶׁאֵצֶל עַצְמוֹ הַזִּהוּי שֶׁלּוֹ הוּא גּוּף - גַּם עִם זוּלָתוֹ הַזִּהוּי יִהְיֶה זִהוּי שֶׁל גּוּף, וַהֲרֵי הַגּוּף יֵשׁ בּוֹ רַע וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו בִּשְׁלֵמוּת.
בְּוַדַּאי שֶׁהַנְּתִינָה תַּפְחִית אֶת הַחִכּוּכִים, אִם הִיא נְתִינָה בְּלִי רָצוֹן לְקַבֵּל, אַךְ אֵין בְּכֹחָהּ לִבְנוֹת אָדָם מִתְאַחֵד בְּעֶצֶם.
יֵשׁ אָדָם שֶׁמְּסֻגָּל לְהִתְנַדֵּב שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בְּיוֹם שֶׁל נְתִינָה, אֲבָל כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ יַפְרִיעַ לוֹ בְּדָבָר קָטָן הוּא יִצְוַח עָלָיו בִּצְוָחוֹת נוֹרָאִיּוֹת. כֵּיצַד יְכוֹלָה לְהִתְיַשֵּׁב סְתִירָה זוֹ - מִצַּד אֶחָד הוּא נוֹתֵן הַרְבֵּה, וּמֵאִידָךְ עַל דָּבָר קָטָן הוּא לֹא מוֹחֵל?
תְּשׁוּבָה לַדָּבָר: הוּא נוֹתֵן מִגּוּפוֹ, אַךְ הוּא לֹא מְגַלֶּה אֶת נִשְׁמָתוֹ וְלָכֵן אֵינֶנּוּ מְסֻגָּל לְהִתְאַחֵד עִם זוּלָתוֹ. הִתְאַחֲדוּת עִם הַזּוּלַת חַיֶּבֶת לִנְבֹּעַ רֵאשִׁית מִגִּלּוּי הַטּוֹב הָרוּחָנִי שֶׁבְּתוֹךְ עַצְמוֹ, לְאַחַר מִכֵּן לְזַהוֹת אוֹתוֹ בְּזוּלָתוֹ, וְאָז לְהִתְאַחֵד.
הקשי להתאחד עם בעל תכונות שונות.
בֵּאַרְנוּ עַד עַתָּה אֶת הַטַּעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת הַהִתְאַחֲדוּת בֵּין בְּנֵי אָדָם - הָרֹעַ הַמִּתְגַּלֶּה בַּזּוּלַת. אַךְ כָּאָמוּר יֶשְׁנוֹ טַעַם נוֹסָף הַמַּקְשֶׁה עַל הָאָדָם לְהִתְאַחֵד עִם זוּלָתוֹ, וְהוּא: הַשֹּׁנִי.
אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר אָדָם מוֹצֵא אָדָם שֶׁהַבָּסִיס שֶׁלּוֹ הוּא חִיּוּבִי, טוֹב, אַךְ לְעִתִּים תְּכוּנוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ נוֹגְדוֹת מְאֹד לִתְכוּנוֹתָיו.
דֻּגְמָא פְּשׁוּטָה: אָדָם מְסֻדָּר לְמַדַּי, כַּאֲשֶׁר הוּא נִפְגָּשׁ עִם הָאָדָם שֶׁהַסֵּדֶר הוּא לֹא גּוּלַת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל מַעֲשָׂיו בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה - קָשֶׁה לוֹ לְתַקְשֵׁר אִתּוֹ. הֵם קוֹבְעִים זְמַן וְהוּא מְאַחֵר בִּשְׁלֹשֶׁת-רִבְעֵי שָׁעָה. הֵם עוֹבְדִים יַחַד עַל יְצִירַת מִסְמָכִים, וּכְשֶׁשּׁוֹאֵל אוֹתוֹ הֵיכָן הֵם, הוּא מַנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ בִּמְבוּכָה וְאָמַר: לֹא זוֹכֵר הֵיכָן הִנַּחְתִּי אוֹתָם...
לְאָדָם מְסֻדָּר קָשֶׁה לְהִתְאַחֵד עִם אָדָם כָּזֶה. אֲפִלּוּ שֶׁהוּא מֵבִין שֶׁהָאָדָם הָעוֹמֵד מוּלוֹ הוּא טוֹב לֵב, הוּא בֶּאֱמֶת אָדָם שֶׁרוֹצֶה לַעֲזֹר וּלְהַעֲנִיק - אֲבָל מִבְּחִינָה מַעֲשִׂית קָשֶׁה לוֹ לִיצֹר עִמּוֹ שִׁתּוּף פְּעֻלָּה, חֹסֶר הַסֵּדֶר יוֹצֵר הַפְרָעָה לַנֶּפֶשׁ.
דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת: אָדָם נֶחֱרָץ, זָרִיז, כְּשֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ אָדָם מָתוּן, מְיֻשָּׁב, כָּזֶה שֶׁכָּל פְּעֻלָּה נַעֲשְׂית אֶצְלוֹ לְאַט לְאַט, צַעַד אַחֲרֵי צַעַד בְּצַעֲדֵי צָב - אַף שֶׁבָּרוּר לְכָל אֶחָד שֶׁהָעוֹמֵד מוּלוֹ הוּא בַּעַל רָצוֹן טוֹב, אַךְ הֵם אֵינָם מַצְלִיחִים לְתַקְשֵׁר בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁכֵּן לְכָל אֶחָד יֵשׁ מִבְנֵה רֹאשׁ שׁוֹנֶה אֵיךְ לִפְעֹל.
לֹא בָּאתִי לְהַמְלִיץ לָהֶם לְהָקִים יַחַד מִפְעָל... אֲבָל אָדָם חַיָּב לְהִתְאַחֵד עִם כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בַּתְּחִלָּה, וּלְאַחַר מִכֵּן עִם כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל, כְּמוֹ שֶׁהֻזְכַּר.
נְבָאֵר מְעַט אֵיךְ עוֹשִׂים זֹאת.
הרחבת גבולות הנפש ע"י חבור למנוגד
חַיִּים אָנוּ בְּעוֹלָם שֶׁבּוֹ תְּכוּנוֹת נֶפֶשׁ שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם אֵינָן שָׁווֹת. פְּעָמִים הֵן פָּחוֹת נוֹגְדוֹת וּפְעָמִים מְנֻגָּדוֹת הֵן יוֹתֵר.
מָה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁתֵּצֵא לָאָדָם אִם יִתְאַחֵד עִם אָדָם שֶׁטְּבָעָיו הֲפוּכִים לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ? הֲרֵי אָדָם מְסֻדָּר לְמָשָׁל, רוֹאֶה אֶת הַסֵּדֶר כְּמֶרְכָּז בְּסִיסִי בְּצוּרַת מִבְנֵה הַפְּעֻלָּה. נָכוֹן אָמְנָם שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי", אַךְ הוּא אֵינֶנּוּ סָבוּר שֶׁרָאוּי לוֹ לִלְמֹד מֵאִישׁ מְפֻזָּר שֶׁאֵין בּוֹ סֵדֶר. הוּא מוּכָן לִלְמֹד מִמֶּנּוּ אוּלַי נְקֻדּוֹת אֲחֵרוֹת, אֲבָל אֶת הַתְּכוּנָה הַזּוֹ - לָמָּה לוֹ לִלְמֹד? וְלִכְאוֹרָה הוּא גַּם צוֹדֵק.
אֲבָל בָּעֹמֶק צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַמְּצִיאוּת אֵינָהּ בְּדִיּוּק כָּךְ. חֲזַ"ל אוֹמְרִים: "אָדָם הָרִאשׁוֹן - מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם'. כֵּיוָן שֶׁסָּרַח - הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוֹ עָלָיו וּמִעֲטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה'" (חֲגִיגָה יב ע"א). מִתְּחִלָּה, כַּאֲשֶׁר נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, גָּדְלוֹ הָיָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הוּא הָיָה מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. לְאַחַר שֶׁחָטָא - מִעֲטוֹ הַקָּבָּ"ה עַד ק"כ אַמָּה.
בְּוַדַּאי שֶׁדִּבְרֵי חֲזַ"ל שֶּׁהָאָדָם הָיָה מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ אֵינָם כִּפְשׁוּטָם, כִּי אִם כֵּן, הֵיכָן הָיָה לוֹ מָקוֹם לְהָרִים יָד אוֹ רֶגֶל, וּכְמוֹ כֵן הֵיכָן הָיָה מָקוֹם לִשְׁאָר הַנִּבְרָאִים שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה?
בְּהֶכְרֵחַ אֵפוֹא, שֶׁחֲזַ"ל דִּבְּרוּ עַל הַבְחָנָה פְּנִימִית שֶׁל מִלּוּי הָעוֹלָם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְנִתְבּוֹנֵן מְעַט בְּעֹמֶק דִּבְרֵיהֶם.
נַמְשִׁיךְ עִם הַדֻּגְמָא שֶׁל סֵדֶר. בְּוַדַּאי שֶׁסֵּדֶר הוּא דָּבָר מְאֹד חִיּוּבִי, אֲבָל מֵאִידָךְ הַסֵּדֶר הוּא כֹּחַ הַגְבָּלָה. כָּל עִנְיַן הַסֵּדֶר הוּא לְהַגְבִּיל אֶת הַדָּבָר. אִם אָדָם רוֹצֶה לְמָשָׁל לִשְׁמֹר מִסְמָכִים חֲשׁוּבִים, כְּגוֹן חוֹזֵה רְכִישָׁה שֶׁל דִּירָה וְכַדּוֹמֶה, הוּא מְתַיֵּק אוֹתוֹ בְּתוֹךְ קְלָסֶר, וּמַנִּיחַ אֶת הַקְּלָסֶר בְּמָקוֹם שָׁמוּר. וְאִם הוּא חַשְׁשָׁן יוֹתֵר - מַנִּיחוֹ בְּכַסֶּפֶת. הֲרֵי שֶׁהִגְבִּיל אֶת מְקוֹם הַחוֹזֶה, קָבַע לוֹ מָקוֹם: כָּאן הוּא יִהְיֶה וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר.
כי זהו ענינו של הסדר - להגביל.
גְּבוּל הָאָדָם בְּגוּפוֹ הוּא מְצֻמְצָם מְאֹד, כָּל אֶחָד לְפִי גָּבְהוֹ וְרָחְבּוֹ. אֲבָל בִּפְנִימִיּוּתוֹ, יֵשׁ בּוֹ אֶת הַכֹּחַ לְהִתְאַחֵד עִם כָּל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם - קֹדֶם עִם הַמְדַבֵּר, לְאַחַר מִכֵּן עִם הַחַי, הַצּוֹמֵחַ וְהַדּוֹמֵם. הֲרֵי שֶׁעֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעֹמֶק הִיא לְהַרְחִיב אֶת הַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ.
אָדָם לִפְנֵי שֶׁהִתְחַתֵּן הָיָה לוֹ גְּבוּל שֶׁל רַוָּק. כְּשֶׁהִתְחַתֵּן, הִרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ. הַגְּבוּל שֶׁהָיָה לוֹ עַד עַכְשָׁו הִתְמוֹסֵס וְהוּא קִבֵּל גְּבוּל חָדָשׁ, רָחָב יוֹתֵר. כשב"ה נוֹלְדוּ לוֹ יְלָדִים - הוּא הִתְרַחֵב עוֹד יוֹתֵר. הַגְּבוּל הַקּוֹדֵם הִתְמוֹסֵס, וְגִלָּה גְּבוּל רָחָב יוֹתֵר.
זֶהוּ גְּבוּל חִיצוֹנִי, גּוּפָנִי. אֲבָל בַּפְּנִימִיּוּת, אָדָם צָרִיךְ לַחֲזֹר לְמַצָּב שֶׁהוּא מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מִלּוּי שֶׁל הָאָדָם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ אֵינוֹ בְּמוּבָן שֶׁיִּהְיֶה גְּבַהּ מְמַדִּים כְּעוֹג מֶלֶךְ הָבָּשָׁן, אֶלָּא שֶׁבִּתְכוּנַת נַפְשׁוֹ יִתְאַחֵד עִם הַכֹּל.
בִּכְדֵי שֶׁהָאָדָם יוּכַל לְהִתְאַחֵד עִם הַכֹּל, הוּא חַיָּב לְהַרְחִיב אֶת הַמִּסְגְּרוֹת הַמֻּכָּרוֹת לוֹ. אִם אָדָם יִהְיֶה שַׁמְרָן לְהִתְמַקֵּד בַּטְּבָעִים שֶׁלּוֹ, וְיַעֲבֹד לְהִתְאַחֵד רַק עִם אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מֵעֵין הַטְּבָעִים שֶׁלּוֹ, מְסֻדָּרִים כָּמוֹהוּ, בַּעֲלֵי צוּרַת חֲשִׁיבָה בְּעֵרֶךְ כָּמוֹהוּ - הֲרֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל הַגְּבוּל הַקַּיָּם שֶׁבּוֹ.
אֲבָל הַקָּבָּ"ה לֹא לְשֵׁם כָּךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. רְצוֹן הַבּוֹרֵא שֶׁהָאָדָם יִתְרַחֵב, וְנִתֵּן דֻּגְמָא פְּשׁוּטָה:
אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לְגַדֵּל בַּעֲלֵי חַיִּים, כָּל אֶחָד לְפִי הַבַּעַל חַי שֶׁאוֹתוֹ הוּא מְחַבֵּב. מַדּוּעַ? בְּוַדַּאי, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים: חֲתוּלָה אַף פַּעַם לֹא צוֹעֶקֶת, נוֹחַ לִחְיוֹת אִתָּהּ... אֲבָל מָה הַסִּבָּה הַפְּנִימִית?
כִּי בְּעֶצֶם הָאָדָם בְּטִבְעוֹ צָרִיךְ לְהִתְרַחֵב. הוּא נִפְגָּשׁ עִם בְּנֵי אָדָם וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְרַחֵב, הֵם מִתְנַגְּדִים לוֹ, אָז הוּא לוֹקֵחַ בַּעֲלֵי חַיִּים וּמְנַסֶּה לְהִתְרַחֵב דַּרְכָּם. וְזֶה מִפְּנֵי הַטֶּבַע הַבְּסִיסִי שֶׁל הָאָדָם שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְרַחֵב. אָדָם מִשְׁתּוֹקֵק לִבְנוֹת בַּיִת, מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יְלָדִים, הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לְהַרְחִיב אֶת מַעְגַּל הַפַּרְנָסָה שֶׁלּוֹ. תְּכוּנַת הָאָדָם הִיא הִתְרַחֲבוּת.
אִם אָדָם מַצִּיב לְעַצְמוֹ גְּבוּלוֹת שֶׁל תְּכוּנוֹת נֶפֶשׁ: עִם פְּלוֹנִי אֶתְחַבֵּר כִּי טִבְעוֹ שָׁוֶה לִי, עִם אַלְמוֹנִי לֹא אֶתְחַבֵּר כִּי טִבְעוֹ אֵינוֹ שָׁוֶה לִי - בְּוַדַּאי שֶׁהוּא מַרְחִיב אֶת שְׂדֵה הַפְּעֻלָּה שֶׁלּוֹ בְּעֶצֶם הִתְחַבְּרוּתוֹ עִם מִי שֶׁהוּא מִתְחַבֵּר, אֲבָל רָמַת הַהַרְחָבָה נְמוּכָה מְאֹד.
כְּכָל שֶׁאָדָם מֵבִין שֶׁתְּכוּנַת נַפְשׁוֹ הִיא הִתְרַחֲבוּת, וְהוּא מַכִּיר שֶׁהַהִתְרַחֲבוּת בָּאָה ע"י סִלּוּק הַגְּדָרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּנֶּפֶשׁ - הֲרֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִפְעָמִים לְהִתְחַבֵּר דַּוְקָא לְאָדָם הָפְכִּי מִמֶּנּוּ לַחֲלוּטִין, כִּי בִּנְיַן נַפְשׁוֹ נַעֲשֶׂה דַּוְקָא ע"י הַהֲפָכִים שֶׁהוּא מְגַלֶּה בְּזוּלָתוֹ וּמִתְאַחֵד עִמָּהֶם.
לְדֻגְמָא: אָדָם נִמְרָץ, פָּעִיל, אֲשֶׁר מַחֲלִיט לַעֲבֹד עִם אָדָם שָׁקֵט, שָׁלֵו. הֵם קָמִים בַּבֹּקֶר, מַחְלִיטִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ - וְהַמַּעֲשֶׂה לוֹקֵחַ זְמַן, לֹא מִתְקַדֵּם לְפִי הַתָּכְנִיּוֹת. זֶה אָמְנָם לֹא קַל, אַךְ מִכֹּחַ הַתְּכוּנָה שֶׁהוּא מְסֻגָּל לִסְבֹּל גַּם אִטִּיּוּת, הוּא קוֹנֶה לְעַצְמוֹ הִתְרַחֲבוּת בְּטֶבַע נַפְשׁוֹ. עַד עַכְשָׁו הָיָה לוֹ גָּדֵר בַּנֶּפֶשׁ שֶׁנִּקְרָא זְרִיזוּת, עַכְשָׁו הוּא קָנָה בְּנַפְשׁוֹ גַּם אֶת כֹּחַ הָאִטִּיּוּת. הוּא הִרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ.
צורת ההתרחבות - לפי הזיהוי העצמי
נִתֵּן מָשָׁל בִּכְדֵי שֶׁהַדְּבָרִים יִהְיוּ יוֹתֵר מוּחָשִׁיִּים לַנֶּפֶשׁ.
אִם נִקַּח אָדָם וְנַכְנִיס אוֹתוֹ לְצִינוֹק שֶׁרָחְבּוֹ שִׁבְעִים ס"מ עַל שִׁבְעִים ס"מ, וְגָבְהוֹ מֶטֶר תִּשְׁעִים, נְשַׁלְשֵׁל לְשָׁם מִדֵּי יוֹם מְעַט אֹכֶל וּמְעַט מַיִם - יִהְיֶה לוֹ קָשֶׁה מְאֹד לִחְיוֹת שָׁם. וְלֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁכַּב, אֶלָּא עֶצֶם הַתְּפִיסָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נִמְצָא בְּמֶרְחָב כָּל כָּךְ מְצֻמְצָם הוֹרֶסֶת אוֹתוֹ.
כְּמוֹ צִפּוֹר הַנִּמְצֶאת בִּכְלוּב, אֲשֶׁר כָּל הַזְּמַן מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַדְּרוֹר - כָּךְ טֶבַע כָּל אָדָם שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ דְּרוֹר. בְּעֵרֶךְ שְׁלֹשִׁים אָחוּז מִתּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה טָסִים בִּתְקוּפַת הַחֹפֶשׁ לְחוּץ לָאָרֶץ, כָּל אֶחָד מְחַפֵּשׂ אֵיזֶה מָקוֹם בָּעוֹלָם לִשְׁהוֹת בּוֹ. זֶהוּ צֹרֶךְ פְּנִימִי לְהִתְרַחֵב, לְגַלּוֹת מְקוֹמוֹת נוֹסָפִים.
אֶלָּא, שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִתְפֹּס אֶת הַצֹּרֶךְ הַזֶּה בִּתְפִיסָה גּוּפָנִית, וּבְכֹחוֹ גַּם לִתְפֹּס זֹאת בִּתְפִיסָה פְּנִימִית, בִּתְפִיסָה נִשְׁמָתִית. כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְזַהֶה אֶת עַצְמוֹ כְּגוּף, הֲרֵי שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ הִתְרַחֲבוּת בַּגּוּף, בְּגַשְׁמִיוּת - בּוֹנֶה לְעַצְמוֹ וִילָה מְפֹאֶרֶת עִם שְׁלֹשָׁה מִפְלָסִים, טָס לְחוּ"ל וְכַדּוֹמֶה. כִּי הוּא מְפָרֵשׁ אֶת הָרָצוֹן לְהִתְרַחֲבוּת בִּכְלֵי הַגּוּף שֶׁל עַצְמוֹ.
משא"כ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְזַהֶה אֶת עַצְמוֹ כִּנְשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ וּבֵאַרְנוּ - הֲרֵי שֶׁתְּכוּנוֹת נַפְשׁוֹ הֵם הַמְּצָרִים שֶׁלּוֹ. הַסֵּדֶר שֶׁבּוֹ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ, מֵחַד יֵשׁ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ, אֲבָל מֵאִידָךְ הוּא הַמֵּצָר שֶׁל הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ. הַזְּרִיזוּת שֶׁהוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בָּהּ, מֵחַד הִיא מַעֲלָה יְתֵרָה, אֲבָל מֵאִידָךְ הִיא הַמֵּצָר שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא לֹא מְסֻגָּל לִסְבֹּל אֶת הַהֵפֶךְ שֶׁל הַזְּרִיזוּת.
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חַי חַיֵּי גּוּף, הֲרֵי שֶׁהוּא לֹא מְזַהֶה אֶת הַמֵּצָר הַפְּנִימִי שֶׁקַּיָּם בְּתוֹכוֹ. לְדִידוֹ אֵין שׁוּם מֵצָר, הָפוּךְ: הָרָצוֹן לְהִתְחַבֵּר לִטְבָעִים הָפְכִּיִּים לוֹ - הֵם הַמֵּצָר לְפִי תְּפִיסָתוֹ. משא"כ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְגַלֶּה אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ, הַמֵּצָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוּא עֶצֶם תְּכוּנוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ, הֵם מַגְבִּילִים אוֹתוֹ לִשְׂדֵה פְּעֻלָּה מְסֻיָּם וְלֹא נוֹתְנִים לוֹ לְהִתְרַחֵב.
כְּשֶׁאָדָם מֵבִין אֶת הַדְּבָרִים, וְהֵם עֲמֻקִּים וְדַקִּים - הוּא מֵבִין שֶׁהַבִּנְיָן שֶׁל הַהִתְרַחֲבוּת מֻכְרָח לָבוֹא עַל יְדֵי שִׁלּוּב עִם שֹׁנִי שֶׁהוּא נִפְגָּשׁ אִתּוֹ.
אֵין לְךָ בֶּן אָדָם שֶׁמָּצָא בֶּן זוּג אוֹ בַּת זוּג שֶׁשָּׁוִים לוֹ לְגַמְרֵי. הַשִּׁוְיוֹן הַגָּמוּר קַיָּם רַק בַּדִּמְיוֹן שֶׁל אֲנָשִׁים לִפְנֵי שֶׁהֵם מִתְחַתְּנִים. כָּל אָדָם שֶׁהִתְחַתֵּן יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהַשִּׁנּוּיִים בִּינוּ לְבֵין הַבֶּן זוּג אוֹ הַבַּת זוּג הֵם גְּדוֹלִים מְאֹד.
כָּל אֶחָד בָּטוּחַ שֶׁרַק אֶצְלוֹ בַּבַּיִת בְּמִקְרֶה יָצָא כָּךְ שֶׁשְּׁנַיִם כָּל כָּךְ שׁוֹנִים הִתְחַתְּנוּ... אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁכֻּלָּם כָּךְ. רַק יֵלֵךְ לְיוֹעֵץ, אִם יֵשׁ לוֹ נִסָּיוֹן אֲפִלּוּ רַק שֶׁל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה זוּגוֹת, הוּא כְּבָר מַכִּיר אֶת הַמְּצִיאוּת.
זוֹ הַמְּצִיאוּת - כֻּלָּם שׁוֹנִים, הַבְּרִיאָה בְּנוּיָה בְּצוּרָה שֶׁל שֹׁנִי, וְזֶה לֹא בִּכְדִי, זֶה לֹא סְתָם. אָדָם שֶׁלֹּא בּוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּמַהֲלָךְ שֶׁל הִתְחַבְּרוּת עִם טְבָעִים שׁוֹנִים מִמֶּנּוּ - מַזִּיק לֹא רַק לְזוּלָתוֹ, אֶלָּא לְעֶצֶם תְּפִיסַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל עַצְמוֹ, הוּא מַגְבִּיל אֶת עַצְמוֹ. דּוֹמֶה הוּא לְיֶלֶד קָטָן שֶׁגָּבְהוֹ שִׁבְעִים ס"מ, שֶׁלּוֹקֵחַ גְּלוּלָה שֶׁתִּגְרֹם לוֹ שֶׁיּוֹתֵר לֹא יִגְבַּהּ.
הָאָדָם מַבִּיט עַל טִבְעֵי נֶפֶשׁ וְתוֹפֵשׂ אוֹתָם כְּחִיּוּבִיִּים, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים הוּא צוֹדֵק, וְלָכֵן הוּא לֹא מוּכָן לְהִתְמַזֵּג עִם תְּכוּנוֹת הָפְכִּיּוֹת. אִי הַהַסְכָּמָה לְהִתְמַזֵּג עִם תְּכוּנוֹת הָפְכִּיּוֹת הִיא בְּעֶצֶם צִמְצוּם בִּנְיַן קוֹמַת הָאָדָם.
בנין הדרגתי של עולם האהבה הפנימי
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מֵבִין אֶת הַדְּבָרִים עָמֹק בְּתוֹכוֹ, וְהוּא מֵבִין שֶׁבִּנְיַן נַפְשׁוֹ בָּא עַל גַּבֵּי הִתְמַזְּגוּת שֶׁמַּכְרִיחָה שְׂדֵה פְּעֻלָּה עִם טְבָעִים הָפְכִּיִּים - הוּא לְאַט לְאַט מַתְחִיל לְקַבֵּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה כַּאֲשֶׁר הוּא נִפְגָּשׁ בִּדְבָרִים הָפְכִּיִּים לוֹ.
בַּתְּחִלָּה כַּאֲשֶׁר אָדָם נִפְגָּשׁ עִם דְּבָרִים הָפְכִּיִּים לוֹ, נוֹצֶרֶת אֶצְלוֹ הִתְנַגְּדוּת טִבְעִית. אֲבָל לְאַחַר שֶׁפִּתַּח מִבְנֶה שֶׁל אִישִׁיּוּת הַשּׁוֹאֶפֶת לְהִתְרַחֲבוּת - כַּאֲשֶׁר הוּא נִפְגָּשׁ עִם נְקֻדָּה מִתְהַפֶּכֶת, עִם טֶבַע מִתְהַפֵּך, הוּא רוֹאֶה כָּאן אֶתְגָּר, הוּא רוֹאֶה כָּאן נְקֻדַּת הִתְמוֹדְדוּת לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּה.
בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו הוּא נִפְגָּשׁ עוֹד וָעוֹד עִם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי טְבָעִים הָפְכִּיִּים מִמֶּנּוּ, וְכָל מִפְגָּשׁ מֵהַסּוּג הַזֶּה בּוֹנֶה אוֹתוֹ, וְהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁשְּׁבוּעַיִם שְׁלֹשָׁה לְאַחַר שִׁתּוּף פְּעֻלָּה עִם אָדָם מֵהַסּוּג הַזֶּה - לְאַט לְאַט הוּא מַתְחִיל לְחַבֵּב אוֹתוֹ, לֶאֱהֹב אוֹתוֹ. עַל אַף שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיָה נִרְאֶה לוֹ: רַק אִתּוֹ לֹא. אֲבָל כָּעֵת הוּא מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַהֲפָכִים הַחִיצוֹנִיִּים מְקַבְּלִים הִתְגַּמְּדוּת מְסֻיֶּמֶת, וּתְכוּנַת הָאַהֲבָה הַפְּנִימִית הוֹלֶכֶת וְכוֹבֶשֶׁת עוֹד וָעוֹד.
בְּוַדַּאי שֶׁזּוֹהִי עֲבוֹדָה מְמֻשֶּׁכֶת מְאֹד, עֲבוֹדָה הַמַּצְרִיכָה הִתְבּוֹנְנוּת, שִׂימַת לֵב וְהַדְרָגָה זְהִירָה, כִּי אִם אָדָם פּוֹעֵל בִּמְהִירוּת, הֲרֵי שֶׁבְּשָׁלָב מְסֻיָּם הוּא יְקַבֵּל סְלִידָה מֵהַהִתְנַגְּדוּת שֶׁהוּא מְקַבֵּל, וְיַחֲזֹר בַּחֲזָרָה לְתוֹךְ הַקּוֹנְכִיָּה שֶׁבְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְשׁוּב לֹא יֵצֵא מִמֶּנָּה.
כַּאֲשֶׁר אָדָם בּוֹנֶה אֶת הַדְּבָרִים בְּצוּרָה הַדְרָגָתִית נְכוֹנָה, הוּא בּוֹנֶה עוֹלָם שֶׁל אַהֲבָה פְּנִימִית לְכָל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּם. הוּא בּוֹנֶה עוֹלָם שֶׁל הִתְאַחֲדוּת וְהִתְמַזְּגוּת עִם כָּל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם.
תַּכְלִית הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הִיא עוֹלָם שֶׁל הִתְמַזְּגוּת, עוֹלָם שֶׁ"גָּר זְאֵב עִם כֶּבֶשׁ", שֶׁאֵין הִתְגָּרוּת זֶה בָּזֶה אֶלָּא הִתְאַחֲדוּת טִבְעִית. לֹא כְּמוֹ מַה שֶּׁנִּקְרָא הַיּוֹם "שָׁלוֹם קַר"... אֶלָּא הִתְאַחֲדוּת טִבְעִית פְּנִימִית בַּנֶּפֶשׁ עִם כָּל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן.