אור ברסלב
בר לבב - אהבת ישראל קדושת האדם למקום תלויה בתקון המדות › ב. העקר שבמסירות נפש הוא למסר את הרצון לה' ולבטל כל החשבונות שעומדים מכנגד

בר לבב - אהבת ישראל

קדושת האדם למקום תלויה בתקון המדות · ב. העקר שבמסירות נפש הוא למסר את הרצון לה' ולבטל כל החשבונות שעומדים מכנגד

א. "פרושים תהיו" - מהחשבונות וההרגשים של ערכי עולם הזה לעומת ערכי רצון ה'

וְנִתְבּוֹנֵן עַד כַּמָּה הָעִקָּר אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' הוּא הָרָצוֹן וְהַחֵפֶץ לַה'.

מוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות כ' ע"א): אָמַר לוֹ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי: מַאי שְׁנָא רִאשׁוֹנִים דְּאִתְרַחִישׁ לְהוּ נִסָּא, וּמַאי שְׁנָא אֲנָן דְּלָא מִתְרְחִישׁ לָן נִסָּא, כְּלוֹמַר בַּמֶּה שׁוֹנֶה דּוֹר הָאָמוֹרָאִים הַמְאֻחָר מִדּוֹרוֹת הָאָמוֹרָאִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֵצֶל רִאשׁוֹנִי הָאָמוֹרָאִים הָיוּ מְצוּיִים הַנִּסִּים, וְאִלּוּ אֵצֶל הָאָמוֹרָאִים הַמְאֻחָרִים יוֹתֵר לֹא מְצוּיִים נִסִּים.

וּמַמְשִׁיךְ רַב פָּפָּא לִתְמֹהַּ, אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵצֶל הָאָמוֹרָאִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה יוֹתֵר תּוֹרָה מֵאֲשֶׁר הָאָמוֹרָאִים שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, זֶה אֵינוֹ, שֶׁכֵּן בִּזְמַן רִאשׁוֹנֵי הָאָמוֹרָאִים לֹא הָיָה מִקְצוֹעַ לִמּוּדָם אֶלָּא בְּסֵדֶר "נְזִיקִין" בִּלְבַד, וְאִלּוּ אָנוּ - דּוֹר אַחֲרוֹנֵי הָאָמוֹרָאִים שׁוֹנִים וְשׁוֹלְטִים בְּכָל הַשִּׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. וְהָעֻבְדָּא, שֶׁכְּשֶׁהָיָה רַב יְהוּדָה - מֵרִאשׁוֹנִי הָאָמוֹרָאִים מַגִּיעַ לְמַסֶּכֶת "עֻקְצִין" - מִסֵּדֶר טָהֳרוֹת, הָיָה אוֹמֵר שֶׁקָּשָׁה עָלָיו מַסֶּכֶת זוֹ מֵהַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא מוּבָנִים לוֹ בָּהּ, וְאִלּוּ אָנוּ - בִּתְקוּפָתֵנוּ שֶׁלָּנוּ - רַב פָּפָּא וְאַבַּיֵי, שׁוֹנִים וְלוֹמְדִים בְּי"ג אֳפָנִים אֶת מַסֶּכֶת עֻקְצִין זוֹ (עיי"ש ברש"י), אוֹ לְפִי תוס' שָׁם: י"ג יְשִׁיבוֹת יֵשׁ לָנוּ הַשּׁוֹנִין מַסֶּכֶת זוֹ. וְעִם כָּל זֶה שֶׁיֵּשׁ בִּתְקוּפָתֵנוּ יוֹתֵר תּוֹרָה יוֹתֵר תַּלְמִידִים, יוֹתֵר יְשִׁיבוֹת לֹא מַגִּיעִים אָנוּ לְדַרְגַּת רִאשׁוֹנֵי הָאָמוֹרָאִים, שֶׁכֵּן בִּזְמַן רַב יְהוּדָה כְּשֶׁהָיָה עֲצִירַת גְּשָׁמִים, הָיוּ מוֹדִיעִים לוֹ לְרַב יְהוּדָה: אֵין גֶּשֶׁם... הַשָּׁמַיִם לְלֹא עָבִים... וְהָיָה רַב יְהוּדָה נִגָּשׁ לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ כְּנִיעָה וּבָא לַחֲלֹץ מִנְעָלָיו, וּכְשֶׁהָיָה חוֹלֵץ רַק מִנְעָלוֹ הָאַחַת, כְּבָר הָיוּ הַשָּׁמַיִם מִתְקַדְּרִים בְּעָבִים וְגֶשֶׁם נִתַּךְ אַרְצָה, וְאִלּוּ אָנוּ בִּתְקוּפָתֵנוּ - אוֹמֵר לוֹ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי - כְּשֶׁיֵּשׁ עֲצִירַת גְּשָׁמִים צוֹוְחִים וְצוֹוְחִים אָנוּ וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁמַע לְקוֹלֵנוּ וְיַשְׁגִּיחַ עַל צַעֲרֵנוּ.

הֵשִׁיב לוֹ אַבַּיֵי, הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ לְבֵין הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הוּא, שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ ה', וְאִלּוּ דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לֹא מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ ה'.

וּמוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא דֻּגְמָא לְכָךְ, מַעֲשֶׂה בְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה שֶׁרָאָה כּוּתִית אַחַת בַּשּׁוּק לְבוּשָׁה בְּבֶגֶד עֶלְיוֹן אָדֹם (כְּכַרְבֹּלֶת הַתַּרְנְגוֹל - גמרא עפ"י פירוש "הערוך") וְאֵין נָכוֹן לְאִשָּׁה לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד אָדֹם מִשּׁוּם שֶׁהוּא פְּרִיצוּת וּמֵבִיא לִידֵי עֲבֵרָה, קָם רַב אַדָּא וּקְרָעָהּ מֵעָלֶיהָ בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק, וּלְבַסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁהִיא גּוֹיָה, וְשִׁלֵּם עַל טָעוּתוֹ ד' מֵאוֹת זוּז.

מְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל רַב אַדָּא הָיְתָה בְּכָךְ שֶׁבִּטֵּל כָּל חֶשְׁבּוֹן שֶׁל אִי נְעִימוּת אוֹ מַה יַּגִּידוּ עָלָיו, תַּלְמִיד-חָכָם חָשׁוּב הוֹלֵךְ וְקוֹרֵעַ מְעִיל שֶׁל אִשָּׁה בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם עִכּוּב שֶׁיְּעַכְּבֵהוּ מִלַּעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁל סִלּוּק הַפְּרִיצוּת בַּשּׁוּק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בְּנֵי אָדָם בַּעֲבֵרָה, וְלָכֵן הֵבִיאָה הַגְּמָרָא דֻּגְמָא זוֹ הַמּוֹכִיחָה עַל כָּךְ, שֶׁכֵּן הָעֻבְדָּא שֶׁלֹּא הִתְמַהְמַהּ וְחִשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת - הוּא מִכָּךְ שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לוֹ קֹדֶם אִם גּוֹיָה הִיא אוֹ יִשְׂרְאֵלִית הִיא, הֲרֵי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂהוּ לְלֹא שׁוּם עִכּוּב שֶׁל חֶשְׁבּוֹן אִישִׁי, שֶׁכֵּן אִם הָיָה מִתְעַכֵּב בְּחֶשְׁבּוֹנוֹתָיו הָאִישִׁיִּים וּבְרִגְשׁוֹתָיו - בֵּינְתַיִם הָיָה מִתְבָּרֵר לוֹ אִם גּוֹיָה הִיא אוֹ יִשְׂרְאֵלִית הִיא, וְזוֹ הִיא דֻּגְמָא לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁהָרָצוֹן מֻפְרָשׁ וּמֻבְדָּל לַה' בְּסִלּוּק כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהָרְגָשׁוֹת הָאִישִׁיִּים, וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנָּכוֹן - עוֹשִׂים מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ וּלְחַשֵּׁב הֵיאַךְ יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת הַמַּלְעִיגִים וְהַלֵּיצָנִים אוֹ כָּל חֶשְׁבּוֹן אַחֵר שֶׁל בּוּשָׁה שֶׁל כָּבוֹד שֶׁל מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא.

וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מְסִירוּת נֶפֶשׁ הַמְבֹאָר בַּגְּמָרָא, לִמְסֹר אֶת הָרָצוֹן, וְכַנֶּאֱמָר בַּפָּסוּק (בראשית כג, ח): אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם, וְהַיְנוּ אִם יֵשׁ אֶת רְצוֹנְכֶם, לָתֵת אֶת הַנֶּפֶשׁ הַיְנוּ לָתֵת אֶת הָרָצוֹן.

וְהוּא קָשֶׁה וְעָדִיף מִלִּמְסֹר נֶפֶשׁ לַה' בְּמִיתָה, שֶׁכֵּן בְּמִיתָה מוֹסֵר הָאָדָם נַפְשׁוֹ לַה' פַּעַם אַחַת וְתוּ לֹא, וּבִמְסִירַת הָרְצוֹנוֹת לַה', הוּא עֲבוֹדָה שֶׁחוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית יוֹם יוֹם וְכַמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וְהוּא בְּגֶדֶר הַנֶּאֱמָר (תהלים מד, כג): "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם" שֶׁכֵּן בִּמְסִירַת הָאָדָם אֶת רְצוֹנוֹתָיו וַחֲשָׁקָיו לַה' בְּכָךְ מוֹסֵר הוּא נַפְשׁוֹ - שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ עַל קִדּוּשׁ ה' בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ.

הָעוֹלֶה לָנוּ מֵהָאָמוּר שֶׁהָעִקָּר הוּא מְסִירַת הַנֶּפֶשׁ וְהָרָצוֹן לַה' בְּסִלּוּק כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְכִי הוּא הַנִּדְרָשׁ יוֹתֵר מִכֹּל מֵהָאָדָם, וְהָעֻבְדָּא שֶׁהוּא הַמּוֹדֵד לְגַדְלוּת הָאָדָם מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁבַּגְּמָרָא, רַב יְהוּדָה, שֶׁבִּזְמַנּוֹ הָיָה פָּחוֹת תּוֹרָה, פָּחוֹת לוֹמְדִים, פָּחוֹת בָּתֵּי מִדְרָשׁ, וְעִם כָּל זֶה הַנִּסִּים הָיוּ מִתְרַחֲשִׁים לָהֶם יוֹתֵר מֵהַמְאֻחָרִים שֶׁהָיָה בְּתוֹכָם יוֹתֵר תּוֹרָה יוֹתֵר יְשִׁיבוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא מְסִירַת הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ לַה'.

תוכן העניינים

בר לבב - אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה