אור ברסלב
בר לבב - אהבת ישראל חלק - א › מח. גדולים וקטנים זקוקים להארת פנים זה לזה

בר לבב - אהבת ישראל

חלק - א · מח. גדולים וקטנים זקוקים להארת פנים זה לזה

מז. הארת פנים לזולת

כָּל בְּנֵי הָאָדָם מְחַכִּים זֶה לָזֶה. כָּל אֶחָד רוֹצֶה שֶׁחֲבֵרוֹ יָאִיר לוֹ פָּנִים. הַתַּלְמִיד מְצַפֶּה לְהֶאָרַת פְּנֵי רַבּוֹ, אַךְ גַּם הָרַב מְצַפֶּה לְהֶאָרַת פָּנִים מִצַּד תַּלְמִידוֹ. בָּנִים סוֹמְכִים עַל חֶמְלַת הוֹרֵיהֶם, אַךְ גַּם הַהוֹרִים רְעֵבִים וּתְאֵבִים לְ"הַזְרָחַת הַשֶּׁמֶשׁ" מֵאֵת בְּנֵיהֶם. הַבָּנִים אַף הֵם הִנָּם "בַּעֲלֵי בָּתִּים" עַל הוֹרֵיהֶם, שֶׁאִם אֵינָם מַרְאִים לָהֶם הֶאָרַת פָּנִים, הֵם מַשְׁכִּינִים בְּלֵב אֲבִיהֶם וְאִמָּם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וּמְכַבִּים אֶת הָאוֹר הַזָּרוּעַ עַל לְחָיֵיהֶם.

הַלָּקוֹחַ מְצַפֶּה הֲבָנַת הַמּוֹכֵר בְּמַצָּבוֹ, צָרְכּוֹ וִיכָלְתּוֹ, אַךְ גַּם הַמּוֹכֵר מְצַפֶּה לַהֲבָנַת הַלָּקוֹחַ, שֶׁלֹּא יְזַלְזֵל בּוֹ וּבִסְחוֹרָתוֹ.

"לֹא תַכִּירוּ פָּנִים בַּמִּשְׁפָּט" - אַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, לְפִי שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהַדַּיָּן מְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ, מִסְתַּתְּמִין טַעֲנוֹתָיו (פרשת משפטים). אֵיךְ זֶה שֶׁ"מִּסְתַּתְּמִין טַעֲנוֹתָיו" הָעֲרוּכוֹת הֵיטֵב בְּפִיו כְּשֶׁנִּכְנָס לַדִּין? זֶהוּ הָרֹשֶׁם שֶׁל הַסְתָּרַת פְּנֵי הַדַּיָּן הַסּוֹתֶמֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַחֲלִישָׁה אֶת דַּעְתּוֹ. כֹּחַ נוֹרָא זֶה טָמוּן בְּהַסְתָּרַת פָּנָיו שֶׁל אָדָם!

שְׁנֵי כֹּחוֹת אֵלֶּה הֵם הַיְסוֹד לְחַיֵּי הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית: הָאֶחָד - רַעֲבוֹן הָאָדָם לְהֶאָרַת פְּנֵי הַזּוּלַת, וְהַשֵּׁנִי - כֹּחַ הַנְּתִינָה שֶׁל הֶאָרַת פָּנִים הַשָּׁתוּל בְּלֵב כָּל בַּעַל נְשָׁמָה [וְכֵן הוּא בַּיְחָסִים הַהֲדָדִיִּים בֵּין מַעֲמָדוֹת, כִּתּוֹת, מְדִינוֹת וְגוּשִׁים]. וְנִתְבּוֹנְנָה קְצָת בְּיַחֲסֵי בְּנֵי אָדָם, אֵיךְ פְּעָמִים חַיִּים אִישׁ בְּצַד חֲבֵרוֹ מִבְּלִי לִמְצֹא דֶּרֶךְ וְשָׂפָה זֶה עִם זֶה, וְכֵיצַד חַיִּים בִּמְרִירוּת וְרֹגֶז בִּגְלַל אִי הֲבָנָתָם הַהֲדָדִית. אִם נְנַסֶּה לִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹר לְכָךְ, נִרְאֶה כִּי תָּמִיד מְחַכֶּה אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁהַלָּה "יַתְחִיל" לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְכָכָה מְחַכִּים עַד בּוֹשׁ...

הָרַב מְחַכֶּה לְתַלְמִידוֹ שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו וְיַצִּיעַ לוֹ סְפֵקוֹתָיו וּבְעָיוֹתָיו, וְאִלּוּ הַתַּלְמִיד מְחַכֶּה לְרַבּוֹ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ פֶּתַח וִיקָרֵב אוֹתוֹ. אוֹ: רַב בְּעִירוֹ רוֹצֶה שֶׁעֲדָתוֹ תְּשַׁתֵּף אוֹתוֹ בְּכָל פְּעֻלּוֹתֶיהָ, תִּשְׁאַל לַעֲצָתוֹ וְתָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ, וְאִלּוּ הָעֵדָה מַמְתִּינָה לְיָזְמַת הָרַב שֶׁיֵּרֵד לְתוֹךְ בְּעָיוֹתֶיהָ וִיהֵא מְעֹרָב בְּחַיֶּיהָ. וְכָכָה יְכוֹלִים לִחְיוֹת שָׁנִים עַל שָׁנִים מִבְּלִי לְהִתְקָרֵב זֶה לָזֶה, וּבֵינְתַיִם הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב בֵּינֵיהֶם הַתְּהוֹם. כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב עַל הַצַּד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ טְעָמִים וְנִמּוּקִים כְּמוּסִים לְהִשָּׁאֵר רָחוֹק - וְאֵין כָּאן לֹא טַעַם וְלֹא נִמּוּק. רַק דַּעַת חֲסֵרָה כָּאן. וְהַיְדִיעָה הָרִאשׁוֹנָה - שֶׁעָלַי לְהַזְרִיחַ שִׁמְשִׁי וּלְהָאִיר פָּנִים, לְהִתְבּוֹנֵן וְלֹא לְהַעְלִים עַיִן!

כַּמָּה גְדוֹלִים וְנִפְלָאִים דִּבְרֵי חֲזַ"ל, וּמַה נִּפְלָאָה דַּרְכָּם לְקַפֵּל בְּתוֹךְ הַנְהָגָה פְּשׁוּטָה וּמַעֲשֶׂה קָטָן סוֹדוֹת כֹּה גְדוֹלִים, וַהֲרֵי קִפְּלוּ כָּל תּוֹרַת הַדַּעַת וְהֶאָרַת הַפָּנִים בְּצִוּוּי קָצָר זֶה: זֶה מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם!

וְאַל תִּהְיֶה עֲבוֹדָה זוֹ קַלָּה בְּעֵינֶיךָ! בְּסֵפֶר תּוֹרַת אַבְרָהָם מְסֻפָּר עַל הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבְרָהָם גְּרוּדְזִנְסְקִי זַצַ"ל: "בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם עָמַל עַל 'סֵבֶר פָּנִים יָפוֹת'. כָּל רוֹאָיו בְּכָל הַתְּקוּפוֹת יוֹדְעִים לְסַפֵּר עַד כַּמָּה נִהְיְתָה מִדָּה זוֹ קִנְיָן בְּנַפְשׁוֹ. בַּיָּמִים הַקּוֹדְרִים בְּיוֹתֵר בִּשְׁנוֹת הַגֶּטוֹ, לֹא מָשָׁה צָהֳלָתוֹ מֵעַל פָּנָיו, כְּשֶׁאֶבְלוֹ מֻסְתָּר הֵיטֵב בְּלִבּוֹ" (קוים לתולדות חייו, עמ' יא). כָּזֹאת הָיְתָה עֲבוֹדָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַמּוּסָר גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, לַעֲמֹל בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם עַל קִנְיַן מַעֲלַת "הֶאָרַת פָּנִים" - וְאַתָּה דַּע לְךָ! (הרב וולבה שליט"א)

תוכן העניינים

בר לבב - אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה