חלק - א · מז. הארת פנים לזולת
תְּנָן בְּאָבוֹת ד, טו: רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֱוֵי מַקְדִים שָׁלוֹם לְכָל אָדָם. הַמֵּשִׁיב שָׁלוֹם, מְקַיֵּם מִצְוַת דֶּךְ אֶרֶץ. הַמַּקְדִּים שָׁלוֹם, מַזְרִיחַ שֶׁמֶשׁ לַחֲבֵרוֹ. זוֹהִי דַּעַת הַתּוֹרָה! וּרְצוֹנָהּ שֶׁנֵּדַע: כָּל אָדָם מְצַפֶּה לְ"הַזְרָחַת שֶׁמֶשׁ" מֵאֵת זוּלָתוֹ, וַאֲנִי עַצְמִי הִנְנִי שֶׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת לְכָל מִי שֶׁבָּא בְּמַגָּע אִתִּי!
תִּינוֹק פָּעוֹט מַבְחִין כְּבָר בֵּין פָּנִים זוֹעֲפוֹת וּבֵין פָּנִים מְאִירוֹת. מִסְתַּכְּלִים עָלָיו בְּחִבָּה - הוּא מְפַזֵּז וְצוֹהֵל, מַבִּיטִים עָלָיו בְּזַעַף - מִיָּד הוּא בּוֹכֶה. מִי יוֹדֵעַ מַה מַּבְרִיא וּמְפַתֵּחַ יוֹתֵר אֶת הַיֶּלֶד - הַמָּזוֹן הַמֻּגָּשׁ לוֹ, אוֹ הֶאָרַת הַפָּנִים שֶׁמַּרְאִים לוֹ? וּבָרוּר וְיָדוּעַ הוּא, כִּי יֶלֶד הַגָּדֵל בְּלִי הֶאָרַת פָּנִים כְּלָל, דּוֹמֶה בְּדִיּוּק לְצֶמַח הַגָּדֵל בְּלִי שֶׁמֶשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא.
וּמֵאִידָךְ - בְּתִינוֹק פָּעוֹט כְּבָר נִכָּר כֹּחַ זֶה הֶאָרַת פָּנִים. כְּשֶׁמּוֹפִיעַ עַל פָּנָיו הַחִיּוּךְ הָרִאשׁוֹן, כְּבָר הִנּוֹ נַעֲלֶה עַל כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַגְּדוֹלִים. בְּחִיּוּךְ זֶה בּוֹקַעַת הֶאָרַת פְּנֵי הַנְּשָׁמָה מִמַּחֲבוֹאֶיהָ בְּעִמְקֵי הַגּוּף הַקָּטָן וְהַחַלָּשׁ הַזֶּה. כְּכָל שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל וּמַבְרִיא, מֵאִיר הוּא פָּנִים יוֹתֵר לְכָל סְבִיבָתוֹ וּמַשְׁרֶה בָּהּ רוּחַ חֵן וְשִׂמְחַת חַיִּים. זוֹהִי מְצִיאוּת הַנְּשָׁמָה הַמִּתְגַּלָּה בְּזָהֳרֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר כָּל מַהוּתָהּ - כֹּחַ אַדִּיר שֶׁל הֶאָרַת פָּנִים!