חלק - א · מו. לב טוב עולה על כלם
הָרוֹאֶה יִרְאֶה בְּמִשְׁנָה אָבוֹת (פ"ב י־טז) הֵיאַךְ שִׁבַּח רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אֶת דִּבְרֵי תַלְמִידוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּהַבְחָנָתוֹ שֶׁ"לֵּב טוֹב" עוֹלֶה עַל גַּבֵּי כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת.
הֲרֵי לָנוּ מִדִּבְרֵי הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵין מַעֲלָה כְּמַעֲלַת "לֵב טוֹב", וְאֵין גְּרִיעוּת וּפְחִיתוּת כְּמִדַּת "לֵב רַע".
עַל כָּךְ נֶאֱמַר (תהלים כד, ג־ד): "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב" - שֶׁלִּבּוֹ בַּר וְנָקִי עַל הַבְּרִיּוֹת, הַלֵּב בַּר וְנָקִי מִשִּׂנְאָה, מִנְּקָמָה, מֵהַקְפָּדָה, וּמָלֵא בְּאַהֲבָה וְחֶמְלָה וּזְכוּת עַל הַבְּרִיּוֹת - זֶהוּ הַלֵּב שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת מֵהָעוֹלִים וְהַזּוֹכִים לַעֲלוֹת בְּהַר ה' וּבִמְקוֹם קָדְשׁוֹ, הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת נִפְלָאוֹת בְּאַהֲבַת וְיִרְאַת ה', וְהֵן בָּעוֹלָם הַבָּא יִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּהַר ה' וּבִמְקוֹם קָדְשׁוֹ בַּמַּעֲלוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת שֶׁזָּכוּ לָהֶן הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הַשּׁוֹכְנִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, כִּי שְׁמִירָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא תְּלַוֶּה אוֹתוֹ לִהְיוֹתוֹ נִשְׁמָר מִכָּל מְקַטְרְגֵי נַפְשׁוֹ וְאוֹיְבֶיהָ אֲשֶׁר יַקִּיפוּהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יִתֵּן ה' לָהֶם לְהָרַע לוֹ עַל לִבּוֹ הַטּוֹב וְהָרַחוּם, הֱיוֹת וְכֵן מִדָּתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ - מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּכְמִדָּתוֹ לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וְרַק לְהֵטִיב לָהֶם - כֵּן יְסַפֵּק ה' לִתֵּן לוֹ כְּמִדָּתוֹ - רַק אַהֲבָה וְחֶמְלָה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת.
וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל: הֲיֵשׁ עִסְקָה יוֹתֵר טוֹבָה מִזּוֹ עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא - שֶׁאַתָּה תֵּיטִיב עִם בְּרִיּוֹתָיו, תֹּאהַב אוֹתָם, תַּחְמֹל עֲלֵיהֶם, וּמֻבְטָח אַתָּה שֶׁהוּא יִשְׁמָרְךָ וְיַחְמֹל עָלֶיךָ?!