אור ברסלב
בר לבב - אהבת ישראל חלק - א › מד. הפרוד נובע מתאוה - לתאוה יבקש נפרד

בר לבב - אהבת ישראל

חלק - א · מד. הפרוד נובע מתאוה - לתאוה יבקש נפרד

מג. הקללות שמביא אדם על עצמו בעון השנאה

תָּמַהּ הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, מֵאַיִן נוֹבֵע הֶעְדֵּר הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הֲרֵי כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וּמְקוֹרָם נוֹבֵעַ מֵאוֹתוֹ אֶחָד, אִם כֵּן, הָיוּ צְרִיכִים כֻּלָּם לְהִשְׁתַּוּוֹת וּלְהִתְחַבֵּר יַחַד, וּמַדּוּעַ אֵינֶנּוּ מַרְגִּישִׁים בַּהִתְקַשְּׁרוּת לַשֹּׁרֶשׁ הָאֶחָד? וּכְשֵׁם שֶׁשְּׁנֵי אַחִים הַנּוֹלָדִים מֵאָב אֶחָד חָשִׁים וּמַרְגִּישִׁים מְשִׁיכָה אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, כֵּן כָּל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם נֶפֶשׁ אַחַת חַיָּבִים לָחוּשׁ בַּהִתְקַשְּׁרוּת בֵּינֵיהֶם.

וּבֶאֱמֶת יִפָּלֵא יוֹתֵר, מַדּוּעַ אֵינֶנּוּ מַרְגִּישִׁים בַּהִתְקַשְּׁרוּת לַה' יִתְבָּרַךְ, וַהֲלֹא כֻּלָּנוּ חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, נַפְשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אִם כֵּן, צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻרְגָּשׁ אֶצְלֵנוּ מְשִׁיכָה לַה' יִתְבָּרַךְ, וּכְשֵׁם שֶׁכָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ מְשִׁיכָה לָשׁוּב לְבֵית אָבִיו, כֵּן עָלֵינוּ לְהַרְגִּישׁ הִתְקָרְבוּת לַה' יִתְבָּרַךְ. וּמַדּוּעַ אַף בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת אָנוּ מַרְגִּישִׁים הַרְגָּשַׁת רִחוּק וּקְרִירוּת וְאֵינֶנּוּ מַרְגִּישִׁים קִרְבָה וּמְשִׁיכָה, וּכְשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר (תהלים סג, ב): "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם". דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִרְגִּישׁ תְּשׁוּקָה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּאָדָם הַמְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים לְלֹא מַיִם וְנַפְשׁוֹ כָּלָה לִמְעַט מַיִם, כֵּן חָשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, צִמָּאוֹן וּתְשׁוּקָה עַד בְּלִי דַי לְהַשָּׂגַת רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, וְכָל רֶגַע וָרֶגַע הוֹסִיף תְּשׁוּקָה בְּנַפְשׁוֹ עַד אֲשֶׁר הִשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ.

הַתְּשׁוּבָה לְכָל זֶה - שֶׁאָכֵן אָדָם קָשׁוּר בְּנַפְשׁוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ, אַךְ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כָּל זְמַן שֶׁלֹּא חִבֵּר עַצְמוֹ לְמָקוֹם אַחֵר, לָעוֹלָם הַזֶּה וְכַדּוֹמֶה, בְּקֶשֶׁר חָזָק יוֹתֵר, אֲזַי פּוֹעֵל הַשֹּׁרֶשׁ הָאַחֵר אֶת פְּעֻלָּתוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן מָקוֹם לְכֹחַ הַחִבּוּר הַדַּק שֶׁיִּפְעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ.

וְהָכָא נָמֵי הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵין מַרְגִּישִׁים בַּהִתְקַשְּׁרוּת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ - שֶׁכֵּיוָן שֶׁמְּחַבֵּר עַצְמוֹ בְּתַאֲוָתוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה, מִמֵּילָא אֵין הַהִתְקַשְּׁרוּת הַנַּפְשִׁית בֵּינֵיהֶם פּוֹעֶלֶת וְאֵין מַרְגִּישִׁים בָּהּ. וְאַף שֶׁכֻּלָּם עוֹבְדִים לְבוֹרֵא אֶחָד, מִכָּל מָקוֹם זֶה רַק חוּט דַּק, וְכֵיוָן שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ, אֶלָּא מְחֻבָּרִים לְתַאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, אֵין בְּכֹחַ הַחִבּוּר הַנִּזְכַּר לִפְעֹל פְּעֻלָּתוֹ. וּלְכָךְ בֶּאֱמֶת חֲזִינָן, שֶׁבִּשְׁעַת צָרָה כֻּלָּם מִתְקַשְּׁרִים וּמִשְׁתַּוִּים אֶחָד עִם זוּלָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּעֵת צָרָה מִתְבַּטְּלוֹת הַתַּאֲווֹת הָרְצוֹנִיּוֹת הַמַּפְרִידוֹת אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת, וְנוֹתָר הַחוּט הַמְקַשֵּׁר בֵּין כָּל הַכְּלָל וּמְאַחֵד אֶת הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" (איוב ה, ז), שֶׁעַל יְדֵי עָמָל וִיגִיעָה יוּכַל לְחַזֵּק כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶת נַפְשׁוֹ בְּהִתְקַשְּׁרוּת לַבּוֹרֵא, שֶעַל יְדֵי כָּךְ נְנַתֵּק אֶת כָּל הַקְּשָׁרִים הַחֲדָשִׁים הַמּוֹנְעִים וּמַפְרִידִים הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם. (אור יחזקאל, מדות, עמ' קכד)

וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּרַבֵּנוּ יוֹנָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְנֶאֱמַר (משלי יח, א): 'לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע', פֵּרוּשׁ: מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אַחַר תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ - נִפְרָד מִכָּל חָבֵר וְעָמִית, כִּי יִרְחֲקוּ מִמֶּנּוּ אוֹהֵב וָרֵעַ, כִּי תַּאֲוַת בְּנֵי אָדָם וּמִדּוֹתָם חֲלוּקוֹת, אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל זֶה כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל זֶה. אָכֵן אִם יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׂכֶל, אָז יִתְחַבְּרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים וְיִהְיוּ אוֹהֲבָיו רַבִּים. וְאָמְרוּ בְּמוּסָר: מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה אֶת מִדּוֹתָיו - רַבּוּ הַקּוֹפְצִים עָלָיו. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עַל הָעִנְיָן הַזֶּה בְּעַצְמוֹ: 'לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד' - אִישׁ נִפְרָד מִכָּל אָח וְחָבֵר - לְתַאֲוָה הוּא מְבַקֵּשׁ. וּבַעֲבוּר שֶׁמְּבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אַחַר רְצוֹנוֹ, לְמַעַן זֹאת מְרֵעָיו רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ, כְּעִנְיָן (שם יט, ד): 'וְדָל מֵרֵעֵהוּ יִפָּרֵד'. 'בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגְַּלָּע' - הַהוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ, לֹא בְּדָבָר אֶחָד יֶחֱטָא בִּלְבַד, אַךְ בְּכָל אוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יִתְגַּלָּע, כִּי יַעֲבֹר עַל כֻּלָּנָה, מִלְּשׁוֹן (שם כ, ג): 'וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע'". (רבינו יונה)

תוכן העניינים

בר לבב - אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה