אור ברסלב
בר לבב - אהבת ישראל חלק - א › לו. שנאת הרשע ולא הרשע

בר לבב - אהבת ישראל

חלק - א · לו. שנאת הרשע ולא הרשע

לה. התבוננות שמצילה!

דַּעַת הַ"חֲזוֹן אִישׁ" בְּיוֹרֵה דֵעָה (סימן ב ס"ק כח), שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ כָּרָאוּי, גַּם אָדָם שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרוֹת בְּפַרְהֶסְיָה, לֹא יָצָא מִגֶּדֶר עֲמִיתֶךָ, וּמִצְוָה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ.

כִּשְׁלוֹן דּוֹר בַּיִת שֵׁנִי הָיָה, לְפִי דַּעַת הַנָּצִי"ב, מַה שֶּׁדָּנוּ אֶת הָאֲחֵרִים לְאֶפִּיקוֹרְסִים בְּשִׁקּוּל דַּעַת בִּלְתִּי נָכוֹן. וְכָךְ כָּתַב בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "הַעֲמֵק דָּבָר":

נִתְבָּאֵר בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ עַל הַפָּסוּק "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּבָרָיו מִשְׁפָּט צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא", דְּשֶׁבַח "יָשָׁר" נֶאֱמַר לְהַצְדִּיק דִּין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי, שֶׁהָיָה דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתּוֹל, וּפֵרַשְׁנוּ שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים וַחֲסִידִים וַעֲמֵלֵי תוֹרָה, אַךְ לֹא הָיוּ יְשָׁרִים בַּהֲלִיכוֹת עוֹלָמִים. עַל כֵּן, מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁבְּלִבָּם זֶה אֶת זֶה, חָשְׁדוּ אֶת מִי שֶׁרָאוּ שֶׁנּוֹהֵג שֶׁלֹּא כְּדַעְתָּם בְּיִרְאַת ה' שֶׁהוּא צְדוֹקִי וְאֶפִּיקוֹרוֹס, וּבָאוּ עַל יְדֵי זֶה לִשְׁפִיכוּת דָּמִים בְּדֶרֶךְ הַפְלָגָה וּלְכָל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁחָרַב הַבַּיִת, וְעַל זֶה הָיָה צִדּוּק הַדִּין. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יָשָׁר הוּא וְאֵינוֹ סוֹבֵל צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, אֶלָּא בְּאֹפֶן שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר גַּם בַּהֲלִיכוֹת עוֹלָם לֹא בְּעַקְמִימוּת, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא גּוֹרֵם חֻרְבַּן הַבְּרִיאָה וַהֲרִיסוֹת יִשּׁוּב הָאָרֶץ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

עוֹד רָאוּי לָדַעַת, שֶׁלְּגַבֵּי מַחֲלֹקֶת רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי מֵאִיר בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (לו.), אִם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים קְרוּיִים בָּנִים, אֲשֶׁר לְדַעַת רַבִּי מֵאִיר קְרוּיִים בָּנִים אַף אִם חָטְאוּ - כָּתַב הָרַשְׁבָּ"א בִּשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת (חלק א סימן קצד וסימן רמב), שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד בִּכְלַל בָּנִים הוּא, כְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וּרְאֵה עוֹד בֵּאוּר הַגְּרָ"א לַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן קנט, סקג) הַמְצַיֵּן כְּסִבָּה לְאִסּוּר הַלְוָאָה בְּרִבִּית מִמּוּמָר אֶת הַגְּמָרָא (סנהדרין מד.) "יִשְׂרָאֵל - אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא - יִשְׂרָאֵל הוּא", וְאֶת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר הָאֲמוּרִים. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְקָרֵב עַד כַּמָּה שֶׁנִּתָּן אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.

רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל מֵרִימְנוֹב אָמַר, כִּי גַּם הַבֵּן הַשֵּׁנִי שֶׁבַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרְבוֹ [לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר עַל יִשְׂרָאֵל רָשָׁע, לָכֵן אָמַר הַבֵּן הַשֵּׁנִי שֶׁבַּהַגָּדָה] (מובא בספר "אם הבנים שמחה"). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ו:): "אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תַּעֲנִית. שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רַע, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב עִם סַמְמְנֵי הַקְּטֹרֶת".

וְאַף אִם רוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ שׁוּם דָּבָר רָע - יִשְׂנָא הָרָע שֶׁבּוֹ, אַךְ הַחֵלֶק הַקָּדוֹשׁ יֹאהֲבֶנּוּ מְאֹד כְּנַפְשׁוֹ, כִּי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב אָמַר, שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּמוּר שֶׁאֵין רָע בְּקִרְבּוֹ אֵין רוֹאֶה שׁוּם רָע עַל שׁוּם אָדָם, אַךְ מִי שֶׁרוֹאֶה שׁוּם רָע בַּחֲבֵרוֹ, הָעִנְיָן הוּא כְּמוֹ שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה; אִם פָּנָיו מְטֻנָּפִין - רוֹאֶה גַּם כֵּן בַּמַּרְאָה כָּךְ, וְאִם פָּנָיו נְקִיִּים - אֵינוֹ רוֹאֶה בַּמַּרְאָה שׁוּם דֹּפִי כְּמוֹ שֶׁהוּא נִרְאֶה [וְזֶה הַטַּעַם שֶׁיִּצְחָק אָבִינוּ ע"ה אָהַב אֶת עֵשָׂו עַל אַף הֱיוֹתוֹ רָשָׁע, כִּי לֹא רָאָה בִּבְנוֹ שׁוּם רָע, אַחַר שֶׁבּוֹ עַצְמוֹ לֹא הָיָה שׁוּם רָע (הרב דסלר)].

וְזֶהוּ "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", פֵּרֵשׁ "כָּמוֹךָ" - כְּמוֹ שֶׁאִם יוֹדֵעַ הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שׁוּם רָע בְּקִרְבּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ שׂוֹנֵא אֶת עַצְמוֹ, אַף שֶׁשּׂוֹנֵא הָרָע שֶׁבְּקִרְבּוֹ - כָּךְ גַּם כֵּן עַל חֲבֵרוֹ. (מאור עינים)

רָגִיל הָיָה רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד לוֹמַר: אִם רָאִיתָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁחָטָא וּפָשַׁע - אַל תִּשְׂנָא וּתְבַזֶּה אוֹתוֹ, אֶלָּא רַחֵם עָלָיו כְּשֵׁם שֶׁמְּרַחֲמִים עַל בַּעַל מוּם אוֹ עַל מֻכֶּה בְּגוּפוֹ. חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ברכות י) "יִתַּמּוּ חַטָּאִים" - וְלֹא חוֹטְאִים, מִכֵּיוָן שֶׁרֹב פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ הֵם, וְאִלּוּלֵא הַגָּלוּת וְהַצָּרוֹת הָרַבּוֹת, בְּוַדַּאי הָיוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה.

הַנָּחָה זוֹ הִנְחֲתָה אוֹתוֹ כָּל יָמָיו. טוּב לֵב וְרַחֲמִים דִּבְּרוּ מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ. וְגַם כַּאֲשֶׁר הִטִּיף לָהֶם מוּסָר לְמִתְנַגְּדָיו וְעוֹרְרָם עַל הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם הַקְּלוֹקְלוֹת - אֶת שִׁיטָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁל מְחַלְּלֵי הַתּוֹרָה שָׂנָא בְּכָל לִבּוֹ, אַךְ כָּל שִׂנְאָה בְּאֹפֶן אִישִׁי לֹא נִרְאֲתָה בּוֹ לְאַחִים טוֹעִים.

וְכָךְ סִפֵּר נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, רַבִּי משֶׁה בְּלוֹי: יָצָאתִי פַּעַם בְּלִוְיַת רַבֵּנוּ מִבֵּית הַחוֹלִים "שַׁעֲרֵי צֶדֶק" בְּט"וּ בִּשְׁבָט. רָאִיתִי מֵרָחוֹק תַּהֲלוּכַת תַּלְמִידֵי בֵּית סֵפֶר הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת אֵלֵינוּ, בָּנִים וּבָנוֹת, נְעָרִים וּנְעָרוֹת, עִם דֶּגֶל הַצִּיּוֹנִים בְּרֹאשׁ כָּל קְבוּצָה וְשִׁירִים עִבְרִיִּים בְּפִיהֶם. הֵם צָעֲדוּ בְּשׁוּרוֹת שֶׁל אַרְבָּעָה, כְּשֶׁהֵם מְמַלְּאִים אֶת רֹחַב הָרְחוֹב, וְהַקָּהָל נִדְחָק אֶל הַמִּדְרָכוֹת.

חָשַׁבְתִּי, שֶׁמַּחֲזֶה זֶה יְצַעֵר אֶת רַבֵּנוּ [שֶׁכַּיָּדוּעַ, הַשְׁקָפוֹתָיו הָיוּ נוֹגְדוֹת מְאֹד אֶת הַצִּיּוֹנוּת], וְעַל כֵּן אָמַרְתִּי לוֹ: "תַּהֲלוּכַת יַלְדֵי בָּתֵּי הַסֵּפֶר בָּאָה, אוּלַי רוֹצֶה הָרַב לַחֲזֹר אֶל בִּנְיַן בֵּית הַחוֹלִים?"

"לֹא," הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ, "וְכִי לֹא יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה?"

רַבֵּנוּ נִשְׁעַן עַל כְּתֵפַי, וְגַם אָנוּ - כְּכָל הַקָּהָל - נִדְחַקְנוּ לְצִדֵּי הָרְחוֹב. הַתַּהֲלוּכָה עוֹבֶרֶת קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת, כָּל בֵּית סֵפֶר לְעַצְמוֹ, וְקוֹל הַשִּׁירָה פּוֹלֵחַ אֶת הָאֲוִיר. אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּרַבֵּנוּ וְרוֹאֵהוּ מְמַלְמֵל בִּשְׂפָתָיו. אֲנִי מַטֶּה אֶת אָזְנַי, וְשׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: "יֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם, בְּרוּכִים אַתֶּם לַה'... יֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם..." תּוֹךְ שֶׁהוּא מַזִּיל דִּמְעָה וּמִתְפַּלֵּל, שֶׁיִּזְכּוּ כָּל אֵלֶּה גַּם לַפָּסוּק הַקּוֹדֵם: "יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה' הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים...." עַד שֶׁכָּל הַתַּהֲלוּכָה עָבְרָה עַל פָּנָיו...

לז. השונא - למה הוא דומה? משל נחרץ!

לְטוֹלֵדָנוֹ הַמִּלְיוֹנֵר!

מִפְעָל לְיִצּוּר נַעֲלַיִם בְּיַפָּן, מִפְעָל לְיִצּוּר שְׁעוֹנִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, מִפְעָל לְתַכְשִׁיטִים בְּאוֹסְטְרַלְיָה, וְעוֹד כַּמָּה מִפְעָלִים בְּדוֹמֶה לְאֵלּוּ בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם.

וְטוֹלֵדָנוֹ עַצְמוֹ - יוֹשֵׁב לוֹ בְּאַרְמוֹנוֹ הַמְפֹאָר בִּשְׁוַיְץ, אֶרֶץ הַחֹפֶשׁ וְהַשַּׁלְוָה, סְבִיבוֹ רָהִיטִים נְדִירִים, יִקְרֵי עֵרֶךְ, פָּטֶנְטִים הַמְחֻדָּשִׁים בְּיוֹתֵר עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל בְּבֵיתוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב לוֹ כְּמֶלֶךְ סְבִיב מְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

טֶלֶפוֹן.

"הַלּוֹ? כָּאן מְדַבֵּר מְנַהֵל הַמִּפְעָל שֶׁלְּךָ לְיִצּוּר נַעֲלַיִם בְּיַפָּן. הַיּוֹם נִכְנָס פִּדְיוֹן בְּסַךְ $15,000."

"יֹפִי, יֹפִי. בָּרוּךְ ה'. סְכוּם נִכְבָּד בְּיוֹם אֶחָד. נִפְלָא מְאֹד. תַּמְשִׁיכוּ כָּכָה," אוֹמֵר טוֹלֵדָנוֹ לִמְנַהֵל הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ בְּיַפָּן.

שׁוּב טֶלֶפוֹן.

"הַלּוֹ? מְדַבֵּר הַמְנַהֵל שֶׁלְּךָ מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית. הַיּוֹם הָיָה הַפִּדְיוֹן מֵעֵסֶק הַשְּׁעוֹנִים בְּסַךְ $12,000."

"יֹפִי, יֹפִי. מְצֻיָּן. תַּמְשִׁיכוּ כָּךְ," עוֹנֶה טוֹלֵדָנוֹ לַמְנַהֵל.

וְשׁוּב טֶלֶפוֹן.

"מְדַבֵּר מְנַהֵל מִפְעַל הַתַּכְשִׁיטִים מֵאוֹסְטְרַלְיָה. הַיּוֹם הָיָה פִּדְיוֹן בְּסַךְ $18,000."

"יָפֶה מְאֹד!" עוֹנֶה טוֹלֵדָנוֹ, "אַתֶּם עוֹבְדִים יָפֶה בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. הַלְוַאי שֶׁתָּמִיד תַּמְשִׁיכוּ כָּךְ."

וְכֵן הָלְאָה עוֹד טֶלֶפוֹנִים כָּאֵלּוּ מְקַבֵּל מַר טוֹלֵדָנוֹ מִשְּׁאָר מְנַהֲלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ.

וּבְסוֹף הַיּוֹם -

לְאַחַר כָּל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת הַלָּלוּ - קִבֵּל טוֹלֵדָנוֹ טֶלֶפוֹן אַחֲרוֹן מִמְנַהֵל הַמִּפְעָל לְיִצּוּר תִּיקִים בְּטַיְלַנְד.

"אֲנִי מִצְטַעֵר לְהַגִּיד לְךָ, מַר טוֹלֵדָנוֹ. הַיּוֹם לֹא הָיָה פִּדְיוֹן, וְגַם הָיָה הֶפְסֵד בְּסַךְ $500."

מַר טוֹלֵדָנוֹ יוֹצֵא מִכֵּלָיו. קָם מִכִּסְאוֹ בְּקֶצֶף גָּדוֹל, מְיֹאָשׁ, מְמֻרְמָר. תֵּכֶף מַחְלִיט לִפְשֹׁט רֶגֶל וְלִסְגֹּר אֶת כָּל מִפְעָלָיו מֵרֹב כַּעֲסוֹ עַל הֶפְסֵד הַ־$500 מִמִּפְעַל הַתִּיקִים בְּטַיְלַנְד, וְתֵכֶף שׁוֹלֵחַ מִכְתְּבֵי פִּטּוּרִין לְכָל מְנַהֲלֵי מִפְעָלָיו הַיָּפִים, עוֹרֵךְ וּמְפַרְסֵם מְכִירַת חִסּוּל עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ.

נוּ, מַה נֹּאמַר עַל מַר טוֹלֵדָנוֹ הֶעָשִׁיר?

אָמְנָם עָשִׁיר הוּא בְּכֶסֶף, אֲבָל אֵין עָנִי כָּמוֹהוּ בְּדַעַת.

הֲיֵשׁ טִפְּשׁוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁבִּשְׁבִיל הֶפְסֵד מוּעָט מַחְלִיטִים לָקוּם וְלִבְעֹט בְּכָל הַמִּפְעָלִים הַמַּכְנִיסִים רְוָחִים גְּדוֹלִים מִדֵּי יוֹם?!

אָנוּ, הַלְּקוּיִים בְּמִדַּת הַשִּׂנְאָה, לֹא רְחוֹקִים כְּלָל וּכְלָל מִמַּר טוֹלֵדָנוֹ, וְעוֹד גְּרוּעִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה!!! בָּרוּךְ ה', הַבְּרִיאוּת אֶצְלֵנוּ תְּקִינָה, הָאַבָּא בָּרִיא, הָאִמָּא בְּרִיאָה, הַיְלָדִים בְּרִיאִים, פּוֹרְחִים וּמְאִירִים, הַכֹּל בְּסֵדֶר, וְעוֹד מַכְנִיסִים מִלְיוֹנִים יוֹם יוֹם: תְּפִלָּה, תְּפִלִּין, צִיצִית, בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לוֹמְדִים תּוֹרָה יוֹם יוֹם, עוֹשִׂים מִצְווֹת, מַכְנִיסִים מִלְיוֹנִים לַקֻּפָּה, וּבִשְׁבִיל שֶׁבְּסוֹף אֵיזֶה יוֹם עָמוּס בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲטִים טוֹבִים קִבַּלְנוּ מֵאֵיזֶה מַכָּר אֵיזוֹשֶׁהִי מִלָּה עֲסִיסִית פּוֹגַעַת, אוֹ שֶׁאֵרַע לָנוּ הֶזֵּק מִמִּישֶׁהוּ שֶׁהִזִּיק לָנוּ בְּמָמוֹנֵנוּ, רִיב שְׁכֵנִים וְכַדּוֹמֶה -

הִנֵּה תֵּכֶף אָנוּ מְמֻרְמָרִים, מְיֹאָשִׁים, עַצְבָּנִים, כְּבָר לֹא שָׁוֶה לָנוּ כְּלוּם, הַשִּׂנְאָה וְהַנְּקָמָה מְמַלֵּאת אֶת חֲלַל הַלֵּב, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ כְּאִלּוּ כְּבָר אֵין, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאָר הוּא רַק הַהֶפְסֵד שֶׁל אוֹתָהּ מִלָּה כּוֹאֶבֶת שֶׁזָּרַק לִי חֲבֵרִי, חֲמוֹתִי, הַבּוֹס שֶׁלִּי, הַשְּׁכֵנָה שֶׁלִּי...

וְלָמָּה אָנוּ גְּרוּעִים מִמַּר טוֹלֵדָנוֹ?

מַר טוֹלֵדָנוֹ בָּעַט בְּכָל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ בִּשְׁבִיל הֶפְסֵד כַּסְפִּי פָּעוֹט - אָנוּ בּוֹעֲטִים בְּכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁלָּנוּ בִּשְׁבִיל הֶפְסֵד חָמְרִי שֶׁל כֶּסֶף אוֹ רִיב, כְּבָר כָּל הָעֹשֶׁר הָרוּחָנִי שֶׁלָּנוּ, שֶׁאֵין לוֹ עֵרֶךְ וְשֹׁוִי בָּעוֹלָם, כְּאִלּוּ נֶעְלָם, אֵין לָנוּ מִמֶּנּוּ שׁוּם סִפּוּק, שׁוּם זֵכֶר שֶׁל שִׂמְחָה לֹא נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ, וְתָפַס אֶת מְקוֹמוֹ רַק אוֹתוֹ הֶפְסֵד מוּעָט אוֹ פְּגִיעָה קְטַנָּה בִּכְבוֹדֵנוּ.

מַמָּשׁ מַזְכִּיר לָנוּ אֶת הָמָן הָרָשָׁע...

"וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל מָרְדֳּכַי חֵמָה: וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ: וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ עַל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ: וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי וְגַם לְמָחָר אֲנִי קָרוּא לָהּ עִם הַמֶּלֶךְ: וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ:" (אסתר ה, ט־יג)

יֵשׁ לְהָמָן הַכֹּל - עשֶׁר, בָּנִים, כָּבוֹד. כֻּלָּם כּוֹרְעִים לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לִפְנֵי כֵן (אסתר ג, ב): "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ".

טִפֵּשׁ! תְּוַתֵּר עַל יְהוּדִי אֶחָד שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ לֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְךָ, וְתַרְוִיחַ עשֶׁר, כָּבוֹד - הַכֹּל!

אַךְ לֹא - "וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ".

תוכן העניינים

בר לבב - אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה