חלק - א · לה. התבוננות שמצילה!
בְּוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמְרִים אָנוּ: "מָחִינוּ עַל כְּבוֹדֵנוּ וְלֹא מָחִינוּ עַל כְּבוֹדְךָ". לְדַעְתִּי, הַהִתְבּוֹנְנוּת בָּזֶה מַמָּשׁ מַבְעִיתָה וִיכוֹלָה לְשַׁמֵּשׁ מַחְסוֹם לְשִׂנְאָה בְּמַחֲשָׁבָה פְּשׁוּטָה לְלֹא מַאֲמָץ. כֵּיצַד וְאֵיךְ אֲנִי שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה יוֹם־יוֹם כְּבוֹד שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל, אֲנָשִׁים פּוֹצִים פִּיהֶם וּמְצַפְצְפִים בְּדִבְרֵי לַעַג וּבוּז עַל הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, דּוֹרְכִים וְדוֹרְסִים עַל כָּל הַיָּקָר וְהַקָּדוֹשׁ לָנוּ? - וְכִי עוֹלָה בְּלִבִּי קַנָּאוּת וְהַקְפָּדָה - לְכָל הַפָּחוֹת - עַל אֵלֶּה? אָדָם הוֹלֵךְ וְחוֹשֵׁב: מָה אִכְפַּת לִי מֵהֶם, הֵם יֵלְכוּ לַגֵּיהִנָּם וַאֲנִי לְגַן עֵדֶן, הֵם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלִּי. וְכַמָּה פְּעָמִים אַף יֵשׁ בְּיָדֵינוּ לִמְחוֹת בְּעוֹשֵׂי עֲבֵרָה וְאֵינֶנּוּ מוֹחִים בִּגְלַל קְצָת אִי נְעִימוּת אוֹ חֲנֻפָּה, וְאִלּוּ עַל כְּבוֹדֵנוּ אָנוּ קַנָּאִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר. עַל כָּל מִלָּה עַל פְּגִיעָה קְטַנָּה בִּכְבוֹדֵנוּ הָרָם וְהַנִּשָּׂא, יָשָׁר מְשִׁיבִים מִלְחָמָה וּמוֹחִים בְּכָל תֹּקֶף עַל הַזִּלְזוּל בִּכְבוֹדֵנוּ.
וַהֲלֹא "דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ", וְאִם כְּבוֹד אֲדוֹנֵנוּ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כָּל־כָּךְ מְזֻלְזָל וְאֵינֶנּוּ מוֹחִים - אֵיךְ נָעֵז פָּנֵינוּ לָקוּם וְלִמְחוֹת עַל כְּבוֹדֵנוּ?! מַה נַּעֲנֶה לְיוֹם פְּקֻדָּה בּוֹ יִשְׁאֲלוּנוּ: כְּשֶׁפְּלוֹנִי זִלְזֵל בְּאֵיזוֹ מִצְוָה, דִּבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, דִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, פָּגַע בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְכַדּוֹמֶה, הִתְבַּיַּשְׁתָּ לְהָעִיר לוֹ וְלִמְחוֹת בּוֹ, לֹא הָיָה נָעִים לְךָ, וּכְשֶׁרַק פָּגַע מִישֶׁהוּ בִּכְבוֹדְךָ - קַמְתָּ וּמָחִיתָ וְהִקְפַּדְתָּ וְאִחַלְתָּ לוֹ אֶת כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְשָׁפַטְתָּ אוֹתוֹ בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהֶם כְּלָל. וְכִמְדֻמַּנִי, שֶׁבְּמַחֲשָׁבָה כָּזוֹ תֵּכֶף תַּשְׁתִּיק אֶת לִבְּךָ וּתְצַמְצְמוֹ מִלְּהִתְרַחֵב וּמִלְּהִשְׂתָּרֵר עַל חֲבֵרְךָ.