חלק - א · לב. חלי החשדנות
מְעַנְיֵן, שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְאַחַר מִקְרִים רַבִּים, וְאֶפְשָׁר לוֹמַר: רֹב כְּכָל הַמִּקְרִים, הֲגַם שֶׁנּוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁחַשְׁדוֹתֵיהֶם בְּחַבְרֵיהֶם־ מַכִּירֵיהֶם הִתְבַּדּוּ, וּבְמוֹ עֵינֵיהֶם רָאוּ שֶׁחוּשׁ הַחֲשָׁד אֶצְלָם מְפֻתָּח מְאֹד וְעַל פִּי רֹב טוֹעִים הֵם, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן לֹא לוֹמְדִים לְקָחִים מִכָּךְ, וּבְכָל אֵרוּעַ קָטָן הַמְּעוֹרֵר סָפֵק רָחוֹק שֶׁל חֲשָׁד כְּבָר מִתְמַלֵּא הַלֵּב בְּשִׁפּוּט שְׁלִילִי עַל הַזּוּלַת, וְכַמּוּבָן שֶׁגּוֹרֵר אַחֲרָיו הַקְפָּדָה בַּלֵּב, וּמֵהַהַקְפָּדָה שִׂנְאָה וְכוּ'...
פְּעָמִים רַבּוֹת נוֹכַחְתָּ לָדַעַת שֶׁטָּעִיתָ וְחָשַׁדְתָּ בִּכְשֵׁרִים, וְיִתָּכֵן וְגַם לָקִיתָ עַל זֶה, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲזַ"ל: הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, וּבְכָל זֹאת מַעֲרֶכֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁל הַפְעָלַת הַחֲשָׁדוֹת עוֹבֶדֶת לְלֹא שִׁנּוּי.
בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, כְּשֶׁגִּלִּיתָ אֶת טָעוּת חַשְׁדָנוּתְךָ, לִפְנֵי שֶׁפָּעַלְתָּ לְמַעֲשֶׂה - כֵּיצַד הִיא הַרְגָּשָׁתְךָ?
- מֶה עָשִׂיתִי?! סְתָם חָשַׁדְתִּי?! הֲלֹא הוּא הַצַּדִּיק וַאֲנִי הָרָשָׁע!
בְּמִקְרֶה זֶה עוֹד הִצִּילוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם, הָיְתָה לְךָ סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא לְגַלּוֹת אֶת טָעוּת הַחֲשָׁד בְּעוֹד מוֹעֵד לִפְנֵי שֶׁתִּפְעַל לְמַעֲשֶׂה בְּשִׂנְאָה וּמַחֲלֹקֶת, אוּלָם כַּמָּה קָשֶׁה הַמַּצָּב כְּשֶׁלֹּא גִּלִּיתָ אֶת טָעוּת חַשְׁדָנוּתְךָ בְּעוֹד מוֹעֵד וּכְבָר פָּעַלְתָּ בְּהֶתְאֵם לְחַשְׁדָנוּתְךָ בְּשִׂנְאָה, רִיב וּמַחֲלֹקֶת, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן גִּלִּיתָ שֶׁחֲשָׁדְךָ הָיָה בְּטָעוּת. הֲלֹא הִנְּךָ מְצֻוֶּה וְנִדְרָשׁ תֵּכֶף לָקוּם וּלְהִתְרַפֵּס לִפְנֵי הַנִּפְגָּע וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ, וְלִבְדֹּק, לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר אִם אָכֵן נִתְקַבְּלָה מְחִילָתְךָ מֵאִתּוֹ וּמָחַל לְךָ מִכָּל לִבּוֹ.
וְהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה שְׁלֹשָׁה סִפּוּרִים מֻפְלָאִים הַמְלַמְּדִים עַד כַּמָּה חַיָּב לְהָסִיר חֳלִי הַחַשְׁדָנוּת מִלִּבּוֹ וּלְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לָדוּן לִזְכוּת.
וְאֶפְשָׁר, בְּעֶצֶם, לִכְלֹל אֶת נֶגַע שִׂנְאַת הַחִנָּם בָּחֳלִי הַחַשְׁדָנוּת, בַּאֲשֶׁר הוּא הַגּוֹרֵם לְהַגְדִּיל בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת דְּבָרִים פָּעוֹטִים, וְיוֹתֵר נָכוֹן - חֳלִי הַחַשְׁדָנוּת לֹא רַק מַגְדִּיל דְּבָרִים פָּעוֹטִים, אֶלָּא גּוֹרֵם לְהַמְצִיא וּלְחַדֵּשׁ מְצִיאֻיּוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ מֵעוֹלָם. וְזוֹ מַכָּה קָשָׁה, כֵּיוָן שֶׁהַנָּגוּעַ בָּזֶה, חוֹשֵׁד פְּעָמִים רַבּוֹת בְּאִשְׁתּוֹ, בְּבָנָיו וּבִבְנוֹתָיו, וְאֶפְשָׁר גַּם בְּהוֹרָיו, וּמַרְבֶּה רִיב וּמָדוֹן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמְקֻיָּם בּוֹ: "אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ". וּכְמוֹ כֵן בִּלְתִּי נִמְנָע לִהְיוֹתְךָ נִכְשָׁל גַּם בְּהִרְהוּר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְזֶהוּ עָוֹן גָּדוֹל לְהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּבְקַלּוּת תִּכָּשֵׁל בְּכָךְ - לִהְיוֹתְךָ נָגוּעַ בְּחַשְׁדָנוּת, וְדָבָר זֶה נִתָּן בְּהֶחְלֵט לְתַקְּנוֹ -
וְכֵיצַד?
הֶרְגֵּל!
פָּשׁוּט, תַּרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לַחֲשִׁיבָה אַחֶרֶת! לָמָּה לְךָ לַחְשֹׁב רַק מִכִּוּוּן אֶחָד וּלְהַפְלִיל אֶת זוּלָתְךָ, אוּלַי תַּחְשֹׁב אַחֶרֶת לְכִוּוּן הַזְּכוּת, וְתַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ בָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים וְתִרְאֶה פְּלָאוֹת, כֵּיוָן שֶׁזֶּה כְּבָר יִכָּנֵס בְּךָ הֵיטֵב, וּבִפְרָט לְאַחַר שֶׁתִּרְאֶה שֶׁטָּעִיתָ בְּהִסְתַּכְּלוּתְךָ וְתִוָּכַח שֶׁהִסְתַּכְּלוּתְךָ אֵינָהּ יְשָׁרָה, וּפָשׁוּט יֵשׁ לְךָ בְּעָיָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה עָקֹם. בְּדָבָר זֶה תּוּכַל בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמְךָ לְהֵישִׁיר אֶת רְאִיָּתְךָ, וְזֶה בָּדוּק וּמְנֻסֶּה.