חלק - א · לא. לא קבלו את בנותי לבית הספר שרציתי
כְּמוֹ כֵן נִתְקָלִים אָנוּ בְּקִפּוּחַ בְּנוֹשְׂאִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁבָּאָה מִתְרַעֶמֶת וְקוֹבֶלֶת: לֹא קִבְּלוּ אֶת בְּנוֹתַי לְבֵית סֵפֶר מְסֻיָּם. כַּמּוּבָן שֶׁדָּבָר כָּזֶה מְקוֹמֵם וּמַרְתִּיחַ - אֲבָל צָרִיךְ לְהָבִין: בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לְאוֹתָהּ מְנַהֶלֶת סִבָּה שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶת בְּנוֹתַיִךְ. יִתָּכֵן וְהַסִּבָּה צוֹדֶקֶת אוֹ לֹא צוֹדֶקֶת, אֲבָל יֵשׁ לָהּ טַעַם מְסֻיָּם שֶׁאֵין הִיא יְכוֹלָה לוֹמַר לָךְ בְּגָלוּי, וְטָמוּן הוּא בְּלִבָּהּ. וְכָאָמוּר, יִתָּכֵן וְכָל חֲשָׁדָהּ חֲשַׁד שָׁוְא וּמְקוֹרוֹ בְּטָעוּת, אוּלָם הִיא אֵינָהּ שׂוֹנֵאת אוֹתָךְ. אוּלָם אַתְּ, כְּתוֹצָאָה מִמִּקְרֶה שֶׁכָּזֶה, נִכְשַׁלְתְּ בְּשִׂנְאָה, וְשׂוֹנֵאת אַתְּ אֶת מִי שֶׁלֹּא שׂוֹנֵא אוֹתָךְ. הִיא יֵשׁ לָהּ סִבָּה, וְכָאָמוּר - יִתָּכֵן וְלֹא מֻצְדֶּקֶת, וְיִתָּכֵן וְהִיא מְנוּעָה בְּעַל כָּרְחָהּ - מַה שֶּׁלֹּא תָּלוּי בָּהּ כְּלָל - מִלְּקַבֵּל אֶת בְּנוֹתַיִךְ, וְאֵין לָהּ שׁוּם שִׂנְאָה עָלַיִךְ, וְאַתְּ הִיא זוֹ שֶׁנִּכְשַׁלְתְּ בְּשִׂנְאָה.
לָכֵן, קַבְּלִי זֹאת בְּאַהֲבָה, זוֹ אַחַת מִקִּלְלוֹת הַגָּלוּת - שֶׁיִּרְבּוּ הַפִּלּוּגִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל וְהָאֱמֶת תִּהְיֶה עֲדָרִים עֲדָרִים, שֶׁכָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה עֵדֶר לְעַצְמוֹ. וְלָכֵן, חַפְּשִׂי אֶת הָעֵדֶר שֶׁלָּךְ הַמַּתְאִים לָךְ וְהִדָּבְקִי בּוֹ, וְשָׁם תִּתְקַבְּלִי בְּגַאֲוָה וּבְכָבוֹד עַצְמִי, וְזֶה עָדִיף מִלְּהִתְקַבֵּל כְּעָנִי בַּפֶּתַח, לָבֹא כְּנָחוּת וְלָצֵאת כְּנָחוּת, וּבִפְרָט שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת לֹא יִגָּמְרוּ בָּזֶה. גַּם אִם תַּצְלִיחִי וְתִתְעַקְּשִׁי לַעֲמֹד עַל שֶׁלָּךְ בְּמִקְרֶה זֶה - מָחָר יָבֹא נִסָּיוֹן אַחֵר עִם אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁאַתְּ לֹא מִשְׁתַּוֵּית אִתָּם, וְשׁוּב יִגָּרֵם מִכָּךְ מַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאָה. וְלָכֵן תַּפְקִידֵנוּ, מַה שֶּׁפָּחוֹת לְחַנֵּךְ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. דַּי לָנוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת בְּנֵי בֵיתֵנוּ, וּמַה שֶּׁפָּחוֹת לְהִתָּקֵל בְּנִסְיוֹנוֹת שֶׁתּוֹצְאוֹתֵיהֶן אִי נְעִימוּת וְשִׂנְאַת חִנָּם.
וְעוֹד עָלֵינוּ לָדַעַת פְּרָט חָשׁוּב: הַצְלָחַת חִנּוּךְ הַיְלָדִים כָּאן בְּעִקָּרָהּ מִדּוּגְמָה אִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים, וְאִם הַיְלָדִים רוֹאִים אֵצֶל הַהוֹרִים שִׂנְאַת חִנָּם וְלָשׁוֹן הָרָע - זֶה הַקִּלְקוּל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְלָכֵן, אִם הַיְלָדִים רוֹאִים אֶת הָאִמָּא שֶׁמְּדַבֶּרֶת וְשׁוֹלַחַת לְשׁוֹנָהּ עַל עֵדָה כָּזוֹ אוֹ עַל עֵדָה אַחֶרֶת בְּדִבְרֵי חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים - מַה שָּׁוֶה וּמַה יּוֹעִיל חִנּוּךְ הַיְלָדִים בְּאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר שֶׁאַתְּ מִתְדַּפֶּקֶת עַל דַּלְתוֹתָיו?!
וּלְהֵפֶךְ - אִם הַיְלָדִים רוֹאִים אֶת הַהוֹרִים שֶׁנִּזְהָרִים בִּלְשׁוֹנָם וּמְלֵאִים אַהֲבָה לְכֻלָּם, אֵין אֶצְלָם הֶבְדֵּלִים בַּעֲדוֹת יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם שָׁוִים בְּעֵינָם לְאַהֲבָה וּלְאַחֲוָה - אֵין חִנּוּךְ גָּדוֹל יוֹתֵר מִזֶּה. וְאָז, הֵיכָן שֶׁתִּלְמַדְנָה אוֹתָן בָּנוֹת - כַּמּוּבָן בְּבֵית סֵפֶר חֲרֵדִי - תִּגְדַּלְנָה לְמִדּוֹת טוֹבוֹת וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם.