אור ברסלב
בר לבב - אהבת ישראל חלק - א › יח. קנאה מהצלחת זוגות

בר לבב - אהבת ישראל

חלק - א · יח. קנאה מהצלחת זוגות

יז. אדם שגדול בניו לא עולה יפה

זוּג שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ בִּשְׁלוֹם בֵּיתוֹ, טִבְעִי הַדָּבָר שֶׁעוֹלָה קִנְאָתוֹ בְּזוּג הַמַּצְלִיחַ. הַקִּנְאָה כָּאן לֹא תוֹסִיף - רַק תִּגְרַע וְתִגְרֹר מֶתַח וְעַצְבָּנוּת. צָרִיךְ לְהָבִין, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דּוֹרֵשׁ מִכָּל אָדָם עֲבוֹדָה אַחֶרֶת וּמַעֲרִים עָלָיו נִסְיוֹנוֹת אֲחֵרִים. אַתָּה מִתְנַסֶּה בִּבְעָיוֹת שְׁלוֹם בַּיִת - חֲבֵרְךָ מִתְנַסֶּה בְּנִסְיוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ עֲלֵיהֶם בִּכְלָל. אָסוּר לָנוּ לְהַרְהֵר עַל סוּגֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְדִּיף שֶׁדַּוְקָא יִהְיוּ לָנוּ וְאִתָּם נַעֲבֹד אוֹתוֹ, וּבִפְרָט שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בַּגִּלְגּוּלִים הַקּוֹדְמִים שֶׁל הָאָדָם, וְעַל כָּל אָדָם גָּזוּר אֹפֶן תִּקּוּנוֹ בִּמְדֻיָּק וּבְיֹשֶׁר, כַּכָּתוּב: "אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". וְאִם כֵּן, זֶהוּ טוֹבָתְךָ וְתִקּוּנְךָ דַּוְקָא, וּבְאֹפֶן אַחֵר לֹא פָעַלְתָּ וְלֹא תִקַּנְתָּ כְּלוּם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. כָּל הַנַּחַת שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלֶיךָ בִּתְנָאִים אֵלּוּ דַּוְקָא, וְאִם תַּחְמֹד וּתְצַפֶּה לִנְתוּנִים אֲחֵרִים - לֹא מִלֵּאתָ תַּפְקִידְךָ, וַחֲבֵרְךָ לְהֵפֶךְ, לָכֵן שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ. וּ"מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי, גֶּבֶר עַל חֲטָאָו" - דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם עַל יִסּוּרָיו? דַּי לוֹ שֶׁהוּא חַי. וּפֵרוּשׁ, דַּי לוֹ שֶׁהוּא חַי וְהוּא מְתַקֵּן בְּמַצָּבוֹ הַנּוֹכְחִי בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע, וְהוּא לֹא סְתָם סוֹבֵל יִסּוּרִים לְלֹא תַּכְלִית, אֶלָּא עֶצֶם חַיָּיו שֶׁמַּעֲבִיר הוּא בְּמַצָּבוֹ דַּוְקָא וְעוֹשֶׂה הַמֻּטָּל עָלָיו לְפִי הַתְּנָאִים שֶׁבְּיָדוֹ, פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע, כִּי לֹא יַתְאִים לוֹ מַצָּב אַחֵר.

וְאָמְרוּ: "אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה". וְהִסְבִּיר הָרַבִּי מִקּוֹצְק: שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה - שֶׁמָּא אֵין רְצוֹן ה' שֶׁתִּפָּנֶה, אֶלָּא תַּעַבְדֵהוּ בְּאָפְנֵי הַהַטְרָדָה שֶׁאַתָּה נָתוּן בָּהֶם. וְאַף שֶׁלְּךָ נִדְמֶה, שֶׁלּוּ הָיְתָה הַמְּצִיאוּת אַחֶרֶת, הָיָה טוֹב יוֹתֵר וְיָכֹלְתִּי לַעֲבֹד אֶת ה' בְּיוֹתֵר. וְאָמְרוּ, הֵיכִי דָמֵי בַּעַל תְּשׁוּבָה? בְּאוֹתָה אִשָּׁה, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה. דְּהַיְנוּ, עוֹבֵד ה' בֶּאֱמֶת זֶה שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' עִם אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּוְקָא, וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא גָר בּוֹ, וּבְאוֹתָהּ עֵת שֶׁהוּא נָתוּן בָּהּ, וְאֵינוֹ דוֹחֶה עֲבוֹדָתוֹ לְאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁמִּי יוֹדֵעַ אִם יַגִּיעוּ אֵלָיו...

תוכן העניינים

בר לבב - אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה