אור ברסלב
בר לבב - אהבת ישראל חלק - א › יז. אדם שגדול בניו לא עולה יפה

בר לבב - אהבת ישראל

חלק - א · יז. אדם שגדול בניו לא עולה יפה

טז. אדם הסובל ממום או מכעור פנים

מִי לֹא מֵבִין, שֶׁהַדָּבָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר לָאָדָם הוּא הַצְלָחַת הַבָּנִים. וְאִם כֵּן, מִכָּאן יְכוֹלָה לָבוֹא קִנְאָה וְצָרוּת עַיִן לְמִי שֶׁלֹּא עָלָה יָפֶה בְּיָדוֹ לְגַדֵּל בָּנָיו בְּהַצְלָחָה וְרוֹאֶה בְּכָךְ אָזְלַת יָד מִצִּדּוֹ וְחָרִיצוּת בַּחֲבֵרוֹ, וְאִם כֵּן, אֵיךְ לֹא יֵצֵא לִבּוֹ מִקִּנְאָה?!

עָלֶיךָ לְהִתְבּוֹנֵן:

לֹא תָּמִיד בָּנִים מְקֻלְקָלִים זֶה תּוֹצָאָה שֶׁל אָזְלַת יָד. אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה לוֹ בֵּן - יִשְׁמָעֵאל, לְיִצְחָק אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה בֵּן - עֵשָׂו, חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ לֹא רָצָה לְהִנָּשֵׂא כִּי רָאָה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים רְשָׁעִים.

וְעוֹד הַרְבֵּה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים רָאִינוּ שֶׁהַצְלָחָתָם בִּבְנֵיהֶם לֹא עָלְתָה יָפֶה, וּלְעֻמָּתָם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, וּפְעָמִים גַּם כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא טָרְחוּ כְּלָל בְּחִנּוּךְ בְּנֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר - יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה שֶׁשָּׁלְחוּ בְּנֵיהֶם לְחִנּוּךְ חִלּוֹנִי וְלֹא חָרְדוּ עַל הַצְלָחַת בְּנֵיהֶם כְּלָל, וְאוּלַי גַּם לְהֵפֶךְ, וְהִנֵּה פֶּלֶא - בְּנֵיהֶם גָּדְלוּ וּפָרְחוּ וְנִהְיוּ לִמְאוֹרֵי הַדּוֹר.

הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ:

הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ!

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה לְחִזְקִיָּה שֶׁלֹּא רָצָה לְהִנָּשֵׂא, עַל אַף שֶׁטַּעֲנָה צוֹדֶקֶת הָיְתָה לוֹ לְאִי רְצוֹנוֹ לְהִנָּשֵׂא - שֶׁלֹּא יָבִיא רְשָׁעִים לָעוֹלָם, וְעָנָהוּ יְשַׁעְיָה: בַּהֲדֵי כַּבְשֵׁי דְרַחֲמָנָא לָמָּה לָךְ! [בְּסוֹדוֹתָיו וּסְתָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַל תִּתְעָרֵב!]

יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּכִבְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְכֻסִּים מִכָּל בְּרִיָּה, וְלָכֵן, בְּהַרְבֵּה מִקְרִים, הַדְּבָרִים נֶעְלָמִים וְנִסְתָּרִים מֵאִתָּנוּ וִידוּעִים רַק לְבוֹרֵא עוֹלָם לָמָּה זֶה זָכָה לְבָנִים טוֹבִים וְזֶה לֹא, לָכֵן עֲשֵׂה אַתָּה אֶת שֶׁלְּךָ.

וּבִפְרָט שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים נִרְאֶה לָאָדָם הַמָּנָה וְהַחֵלֶק שֶׁל הַשֵּׁנִי מָתוֹק וְעָרֵב, וְאִלּוּ שֶׁלּוֹ טָפֵל וְסַר טַעַם, כֵּיוָן שֶׁהוּא רָגִיל בְּשֶׁלּוֹ.

וְלָכֵן, תִּסְתַּכֵּל גַּם בַּחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לְךָ וּשְׂמַח בְּחֶלְקְךָ, וְתִרְאֶה שֶׁגַּם בְּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ יֶשְׁנָן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּרְאוּיוֹת הֶן לְשֶׁבַח. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל: הָאָדָם תָּמִיד רוֹאֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהֶעָשִׁיר מְחַמֵּד אַף אֶת פְּרוּטוֹתָיו שֶׁל הֶעָנִי, וְכָל כָּךְ מְאִירִים הֵמָּה לוֹ וְחוֹמְדָן - כְּאִלּוּ לֹא רָאָה כְּמוֹתָן בָּעוֹלָם, וְזֶה טֶבַע רַע הַנּוֹבֵעַ מֵחֶמְדָּה וְרָצוֹן לִכְבֹּשׁ הַכֹּל.

הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחַלֵּק מַתְּנוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. יֵשׁ אָדָם שֶׁזָּכָה לְזֶה וְלֹא לְזֶה, וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ. וְאִלּוּ הָאָדָם - לְמַה שֶּׁכְּבָר זָכָה, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה בִּכְלָל, וּמִסְתַּכֵּל רַק עַל מַה שֶּׁלֹּא זָכָה, וְאִלּוּ עַל הַנִּמְצָא אֵצֶל הַזּוּלַת מִסְתַּכֵּל וְחוֹמֵד, וְאֵינוֹ מִתְנַחֵם כְּלָל שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁהוּא זָכָה וַחֲבֵרוֹ לֹא זָכָה.

וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ בְּדוֹר שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁגִּדּוּל הַיְלָדִים יִהְיֶה קָשֶׁה, וְכַנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא: דּוֹר עִקְבְתָּא דִמְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּי, בֵּן קָם בְּאָבִיו, בַּת קָמָה בְּאִמָּהּ. וְאִם כֵּן, מִי יוּכַל לְהִמָּלֵט מִזֶּה אִם לֹא בִּזְכֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת?

יֵשׁ לוֹ לַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נְשָׁמוֹת שֶׁיָּרְדוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית, וּמְפַזְּרָם הוּא בְּמִשְׁפָּחוֹת בְּיִשְׂרָאֵל כְּפִי הֲבָנַת חָכְמָתוֹ, וְלִפְעָמִים יִפֹּל בֵּן שֶׁכָּזֶה לְמִשְׁפָּחָה מְפֹאֶרֶת, כִּי כָּךְ הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל אוֹתוֹ בֵּן לִפֹּל דַּוְקָא בְּאוֹתוֹ אָב, וְעַל הָאָב לָקַחַת זֹאת בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמוּנָה שֶׁכָּךְ הוּא רְצוֹן ה'.

אֶפְשָׁר לִסְפֹּר עַל הָאֶצְבָּעוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁזָּכוּ שֶׁכָּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה' וְאֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת בִּרְחוֹבוֹתָם. אִם כֵּן, זוֹ מַכַּת הַדּוֹר וְצָרַת רַבִּים. לָכֵן שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ, וְתַקֵּן מִכָּאן וּלְהַבָּא מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, וַחֲדַל לְךָ מִקִּנְאָה וְשִׂנְאָה מֵהַצְלָחַת הַשֵּׁנִי, וְאַדְּרַבָּה - מִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים.

וְכִי מַה נַּחַת וְנִחוּמִים יִהְיוּ לְךָ שֶׁבָּנָיו שֶׁל חֲבֵרְךָ יִהְיוּ פְּחוּתִים מִשֶּׁלְּךָ? סַךְ הַכֹּל בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ פִּקְדוֹנוֹת הֵמָּה בְּיָדֵינוּ מֵאֵת הַשֵּׁם, וְכָל אֶחָד שׁוֹמֵר עַל פִּקְדוֹנוֹ שֶׁהָפְקַד אֶצְלוֹ.

תוכן העניינים

בר לבב - אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה