חלק - א · יא. השכן בונה ומוסיף חדר - אוי! אסון!
לְדַאֲבוֹנֵנוּ, אָנוּ שׁוֹמְעִים רַבּוֹת עַל הַלְשָׁנוֹת וּמְסִירָה לַשִּׁלְטוֹנוֹת גַּם מֵאֲנָשִׁים שׁוֹמְרֵי תוֹרָה וּמִצְוֹת עַל שָׁכֵן שֶׁבּוֹנֶה וּמוֹסִיף חֶדֶר אוֹ מַרְחִיב אֶת בֵּיתוֹ.
כְּשֶׁנִּשְׁאָלִים אוֹתָם אֲנָשִׁים לָמָּה וּמַדּוּעַ, עוֹנִים הֵם: שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם נִגְזֶלֶת לִי הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְלָלוֹ, אוֹ: הַיּוֹם הוּא מַרְחִיב כָּאן - מָחָר יַרְחִיב מִשָּׁם וְיִסְגֹּר אוֹתִי. אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֵת לוֹ פֶּתַח לְכָךְ...
הֲלֹא תָבִין!
יֵשׁ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. יֵשׁ חֲכָמִים בְּיִשְׂרָאֵל. הֲלֹא אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּדַרְכֵי נֹעַם עַל פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. לָמָּה הַשִּׂנְאָה מוֹצִיאָה אוֹתְךָ מֵהַשּׁוּרָה, וְלָמָּה הִנְּךָ סוֹעֵר וְרוֹגֵשׁ וְשׁוֹכֵחַ אֶת דָּתְךָ וְאֶת אֱלֹקֶיךָ, רָץ לְעֶרְכָּאוֹת, מַלְשִׁין, מוֹסֵר, שׂוֹנֵא, וּמַבְעִיר מַחֲלוֹקוֹת לְחִנָּם?
הַטּוֹב בְּיוֹתֵר - אִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁאָכֵן שְׁכֵנְךָ מַזִּיק לְךָ בִּבְנִיָּתוֹ, לֵךְ לְרַב אוֹ דַּיָּן, הַסְבֵּר לוֹ אֶת הָעִנְיָן וְתִרְאֶה אִם בִּכְלָל אַתָּה צוֹדֵק עַל פִּי הַהֲלָכָה אוֹ שֶׁלֹּא. וְלָמָּה כָּאן הַקִּנְאָה וְהַתַּחֲרוּת הִיא הַמַּכְרִיעָה לְךָ אֶת הַשִּׁפּוּט וּמוֹרָה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ הַסּוֹרֶרֶת הַזּוֹ לִמְסֹר יְהוּדִי לְהַלְשָׁנָה וּלְהַפְסִידוֹ מָמוֹן, לְמָנְעוֹ מִלְּהַרְחִיב אֶת בֵּיתוֹ וְלִחְיוֹת בְּהַרְחָבָה כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו, וּלְהַרְבּוֹת אֶת בֵּיתוֹ בְּבָנִים וּבָנוֹת בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר?
וְכִי אָדָם חַי לְעוֹלָם?! הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא קִנְיָן נִצְחִי?! סַךְ הַכֹּל הוּא מְסַדֵּר לְעַצְמוֹ קְצָת אֶת הַפְּרוֹזְדוֹר שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הַנִּפְסָד, וְעַל זֶה צָרִיךְ לְקַנֵּא, לְהַלְשִׁין וְלִשְׂנֹאת?
כַּמָּה יְדִידִים שֶׁהָיוּ טוֹבִים וְנוֹחִים וּבֶאֱמֶת אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, כְּתוֹצָאָה מִשִּׁפּוּץ וּבְנִיָּה שֶׁל אֶחָד מֵהַצְּדָדִים נֶהֶפְכוּ לְשׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים, וְכִבְיָכוֹל מַצְדִּיקִים אֶת עַצְמָם בְּטַעֲנָה שֶׁל "זֶה מַפְרִיעַ לִי", "זֶה מַזִּיק לִי", וְהַכֹּל שֶׁקֶר! הַכֹּל נוֹבֵעַ מִקִּנְאָה שֶׁתּוֹצְאוֹתֶיהָ שִׂנְאָה וּמַחֲלֹקֶת.
וְכַמָּה צוֹדְקִים דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "אָדָם אָזִיל בְּהַאי עָלְמָא וְחָשִׁיב דְּדִילֵהּ הוּא וְיִשְׁתְּאַר בְּגָוֵהּ לְדָרֵי דָרִין".
תַּרְגּוּם: אָדָם הוֹלֵךְ בְּזֶה הָעוֹלָם וְחוֹשֵׁב שֶׁשֶּׁלּוֹ הוּא, וְיִשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.
בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי כֵּיצַד אֲנָשִׁים בָּנוּ וְהִתְרַחֲבוּ, וּכְתוֹצָאָה מֵהַלְשָׁנָה, בָּאָה הָעִירִיָּה, וּבְאַכְזָרִיּוּת נוֹרָאָה הָרְסָה חַדְרָם הַנּוֹסָף. כַּמָּה עָגְמַת נֶפֶשׁ נִגְרַם לְאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה - אֵין לְשַׁעֵר וְאֵין לְתָאֵר. כַּמָּה מֶתַח נִגְרַם לָהֶם עַד שֶׁבָּאָה הָעִירִיָּה, כַּמָּה דְּמָעוֹת וְכַמָּה כֶּסֶף נִשְׁפַּךְ לְנַסּוֹת לְהַצִּיל - וְלֹא עָזַר כְּלוּם. כָּל הַשְּׁכֵנִים מְצִיצִים מֵהַחַלּוֹנוֹת. וְהַשְּׁכֵנִים הַטּוֹבִים, דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינֵיהֶם עַל אוֹתוֹ צַעַר שֶׁנִּגְרַם לַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁחָרַב עֲלֵיהֶם בֵּיתָם, וְעוֹד מֻטָּל עֲלֵיהֶם אַחַר כָּךְ לָקוּם וּלְפַנּוֹת אֶת חֻרְבַּן הַבַּיִת.
אֵיזֶה לֵב אַכְזָרִי צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁבִיל לִגְרֹם עָגְמַת נֶפֶשׁ כָּזוֹ לְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל! הַיְכֻפַּר עָוֹן שֶׁכָּזֶה? לַכֹּל יֵשׁ תְּשׁוּבָה - אֲבָל עַד שֶׁיְּרַצֶּה וִיפַיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ, וּבַמֶּה וְאֵיךְ יָכוֹל חוֹטֵא כָּזֶה לְפַיֵּס וּלְרַצּוֹת אֶת אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה שֶׁגָּרַם לָהּ צַעַר וְנֵזֶק כָּזֶה? כֵּיצַד יַעֲמֹד בְּיוֹם כִּפּוּר לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ וְנֶפֶשׁ אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ רַחֲמִים וּסְלִיחָה? מַה יַּעֲנֶה לְיוֹם פְּקֻדָּה?
אֵלּוּ הֵן תּוֹצְאוֹת הַקִּנְאָה, וְאֵלּוּ הֵן פֵּרוֹתֶיהָ הַבְּאוּשִׁים, הַמַּנְחִילִים לָאָדָם אָבְדָן מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת.