חלק - א · ד. טבעיו לא כטבעי!
לִפְנֵי שֶׁנּוֹלָד אָדָם נִגְזַר עָלָיו מִלְמַעְלָה בְּאֵיזֶה פַּרְצוּף יִוָּלֵד וְאֵיזֶה טְבָעִים יִהְיוּ לוֹ. פְּעָמִים שֶׁנּוֹלָד אָדָם עִם פַּרְצוּף הַדּוֹחֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹ כְּמוֹ כֵן בִּטְבָעִים הַדּוֹחִים אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְיֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה שֶׁסִּגְנוֹן דִּבּוּרָם וּתְנוּעַת אֶבְרֵיהֶם כְּבָר מַקְפִּיץ אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתָם, וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּם, כִּי פָּשׁוּט כָּךְ טִבְעָם.
כָּאן צָרִיךְ זְהִירוּת גְּדוֹלָה כַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרֶרֶת אֶצְלְךָ שִׂנְאָה וְגֹעַל מִיהוּדִי שֶׁכָּזֶה.
הִגְדַּרְנוּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁגֶּדֶר שִׂנְאַת חִנָּם הִיא אַף אִם הֵרַע לְךָ חֲבֵרְךָ, וּבְכָל זֹאת הַשִּׂנְאָה נִקְרֵאת "חִנָּם", כִּי אֵין הַסִּבָּה מַצְדִּיקָה אֶת הַשִּׂנְאָה. כָּאן הִנְּךָ נִכְשָׁל בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם נֶטוֹ עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ שֶׁל הַ"נֶּאֱשָׁם".
תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַ"נֶּאֱשָׁם" לְךָ, אֵפוֹא: לֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי!
וְכַסִּפּוּר הַמּוּבָא בַּגְּמָרָא בְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁחָזַר פַּעַם מִטִּיּוּלוֹ וְרָאָה אָדָם הַמְכֹעָר בְּפָנָיו מְאֹד, וְאָמַר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר אַתָּה. עָנָה לוֹ אוֹתוֹ אָדָם: לֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי. נִצְטַעֵר וְהִתְחָרֵט רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַל דִּבּוּרוֹ, וְעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ: מַה בֶּאֱמֶת אָשֵׁם אָדָם זֶה שֶׁנּוֹלַד בְּפַרְצוּף כָּזֶה אוֹ בִּטְבָעִים כָּאֵלֶּה, וְעוֹד שֶׁהִנְנִי מְלַגְלֵג עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? כִּי "בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם", וַאֲנִי מוֹאֵס מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא?! וַהֲלֹא אָסוּר אֲפִלּוּ לְלַגְלֵג עַל דְּבַר מַאֲכָל, וַאֲפִלּוּ לֹא עַל דּוֹמֵם, בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ יְצִירָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ.
אִם כֵּן, אֶחָד שֶׁכָּזֶה הוּא אוֹצֵר בְּתוֹכוֹ נְפִיחָה שֶׁנָּפַח בּוֹ הַבּוֹרֵא - אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי - וְהַבּוֹרֵא אוֹהֲבוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבָּר, שֶׁאָז ה' קָרוֹב אֵלָיו. וְאִם אַתָּה אוֹהֵב ה' בֶּאֱמֶת, הֵיאַךְ תּוּכַל לִשְׂנֹאת אֶת בְּנוֹ.
הָעֵצָה הַיְעוּצָה וְהַמּוֹעִילָה לִבְעָיָה שֶׁכָּזוֹ הִיא, לְדַבֵּר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עִם אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאַתָּה שׂוֹנֵא אֶת טְבָעָיו, כִּי הַהַרְחָקָה רַק מַגְדִּילָה אֶת הַשִּׂנְאָה, וְזוֹ עֵצָה בְּדוּקָה וּפְשׁוּטָה, וְעוֹד נַאֲרִיךְ בָּזֶה בַּהֶמְשֵׁךְ, בְּעֶזְרַת ה', כִּי זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל לְהַרְחָקַת הַשִּׂנְאָה - לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ לְדַבֵּר בַּחֲבִיבוּת - לְפָחוֹת בַּחִיצוֹנִיּוּת - עִם זֶה שֶׁדּוֹחֶה אוֹתְךָ - לְעִתִּים תְּכוּפוֹת, אוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב בְּעֶזְרָה אוֹ בַּהֲטָבָה כָּלְשֶׁהִי לְאוֹתוֹ אֶחָד, וַאֲפִלּוּ קְטַנָּה, וּמוֹעִיל מְאֹד לְסַלֵּק הַשִּׂנְאָה. לִזְכֹּר! הַדִּבּוּר מַרְבֶּה אֶת הָאַהֲבָה וּמַרְחִיק אֶת הַשִּׂנְאָה.