אור ברסלב
בר לבב - אהבת ישראל חלק - א › ב. זחות הדעת

בר לבב - אהבת ישראל

חלק - א · ב. זחות הדעת

א. לא בדעותי!

אֶחָד מֵאֵלּוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנְאָן הוּא "עָנִי גֵּאֶה". עָנִי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת בְּכֶסֶף אוֹ בְּחָכְמָה.

כַּמָּה שֶׁנֵּחָשֵׁב לַחֲכָמִים, הֲרֵי לֹא הִגַּעְנוּ לְחָכְמָתוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁעִם כָּל חָכְמָתוֹ הָיָה מַקְדִּים שָׁלוֹם לְכָל אָדָם, וַאֲפִלּוּ לְגוֹי בַּשּׁוּק.

מְצוּיִים בֵּינֵינוּ לֹא מְעַטִּים הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, שֶׁלֹּא דַּי בְּכָךְ שֶׁאֵין נָאֶה לָהֶם לְהַקְדִּים שָׁלוֹם, אֶלָּא אַף לְהָשִׁיב שָׁלוֹם אֵינָם מְשִׁיבִים לַמַּקְדִּימִים לָהֶם, וְשֶׁיִּהְיוּ אֵלֶּה חַבְרֵיהֶם, אוֹ שְׁכֵנֵיהֶם. מְסֻגָּלִים הֵמָּה לִכָּנֵס יַחַד לַחֲדַר מַדְרֵגוֹת עִם שְׁכֵנָם מִבְּלִי לְהָשִׁיב שָׁלוֹם לַשָּׁכֵן הַמַּקְדִּים לָהֶם שָׁלוֹם. שֹׁמּוּ שָׁמַיִם!

כַּמָּה שִׂנְאָה וּקְפִידָה מְפַתְּחִים הֵמָּה עַל עַצְמָם מֵאוֹתָם אֵלֶּה שֶׁנִּפְגָּעִים מֵהֶם, הֲרֵי הֵם מַמָּשׁ שְׂנוּאִים הַמַּשְׂנִיאִים עַצְמָם, וּפוֹשְׁעִים בְּעַצְמָם עַל עֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם מֵאֵלֶּה שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתָם עַל הִתְנַכְּרוּתָם וְהִתְכַּחֲשׁוּתָם לִקְרוֹבֵיהֶם וּשְׁכֵנֵיהֶם.

מַה כֹּה קָשֶׁה לוֹמַר שָׁלוֹם וּלְהָאִיר פָּנִים?! הֲרֵי זֶה רֹעַ וּשְׁחִיתוּת נוֹרָאָה, וְעוֹד חוֹשְׁבִים הֵמָּה: מֶה עָשִׂיתִי? בְּסַךְ הַכֹּל לֹא אָמַרְתִּי שָׁלוֹם! וְנִטַּפֵּשׁ שִׂכְלָם מִלְּהָבִין שֶׁבְּנֹהַג זֶה נוֹתְנִים הַרְגָּשָׁה לַשֵּׁנִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם, וְאֵינוֹ רָאוּי הוּא אַף לַהֲזָזַת שְׂפָתַיִם שֶׁל אֲמִירַת שָׁלוֹם, וְאַף לֹא שָׁוֶה נִעֲנוּעַ רֹאשׁ.

"גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם" (ישעיה ג, יד) - דּוֹרֶשֶׁת הַגְּמָרָא פָּסוּק זֶה עַל מִי שֶׁמַּקְדִּימִים לוֹ שָׁלוֹם וְאֵינוֹ מֵשִׁיב, דְּנֶחְשָׁב הוּא לְגוֹזֵל עָנִי.

"בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה'" (משלי טו, כה) - בֵּית גֵּאִים עָתִיד לְהֵחָרֵב, וְאֶפְשָׁר לֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁהֵמָּה תּוֹעֲבַת ה' עַל הִתְנַהֲגוּתָם, אֶלָּא מִפְּנֵי הַגְּזֵלוֹת הָרַבּוֹת שֶׁגּוֹזְלִים הֵמָּה אֶת הַמַּקְדִּימִים לָהֶם שָׁלוֹם, וּמְצַעֲרִים וּפוֹגְעִים קָשֶׁה בִּבְנֵי אָדָם, וּבְגַסּוּת רוּחָם מַשְׁפִּילִים וּמְבַטְּלִים בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּבְרְאוּ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים.

הֲלֹא אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צִוָּה לָחוּס עַל בְּנֵי הָאָדָם, וְאַף כְּשֶׁהֵם רְשָׁעִים, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּתּוֹרָה שֶׁהַמֵּת בְּחֶטְאוֹ אָסוּר לְהָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי צֶלֶם אֱלֹקִים תָּלוּי, וְכֵן עַל הַשּׁוֹכֵב עִם הַבְּהֵמָה נֶאֱמַר "וְגַם אֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ" (ויקרא כ, טו) - לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַחוֹטֵא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: זוֹ בְּהֵמָה שֶׁנֶּהֱרַג פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ.

וְאַל נִשְׁכַּח! כָּל הַמִּדּוֹת בָּטְלוּ וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לֹא בָטְלָה. הֲרֵי הַבּוֹרֵא יָשִׁיב לָהֶם כְּפָעֳלָם כְּשֵׁם שֶׁהֵם מִתְעַלְּמִים מִבְּנֵי אָדָם וּמְסֻגָּלִים לְהַטּוֹת אָזְנֵיהֶם וְעֵינֵיהֶם מֵהֶם וּמִתְחַזְּקִים בְּמִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת לְהַקְשִׁיחַ עַצְמָם וְלַעֲנוֹת כַּאֲבֵלִים לְשׁוֹאֲלֵיהֶם בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת וּקְשׁוּחוֹת, וְאַף שֶׁמְּעֵיהֶם שְׁמֵנִים מִנַּחַת, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂים הֵפֶךְ הַחֲכָמִים, שֶׁהַחֲכָמִים דַּאֲגָתָם בְּלִבָּם וְצָהֳלָתָם בִּפְנֵיהֶם, וְהֵמָּה - צָהֳלָתָם בְּלִבָּם וּבִמְעֵיהֶם, וְדַאֲגָתָם בְּפַרְצוּפָם לְהַזְעִיף פָּנִים וּלְהַקְשִׁיחָם בְּגַסּוּת לַסּוֹבְבִים אוֹתָם, הֲלֹא בְּאוֹתָהּ מִדָּה יִנְהַג בָּהֶם הָאֱלֹקִים לִפָּרַע מֵהֶם וּלְהַחְשִׁיךְ לָהֶם פָּנִים וְלֹא יַטֶּה אֹזֶן לְשַׁוְעָתָם, וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, דִּבְאוֹתָם פָּנִים שֶׁאָדָם מְקַבֵּל אֶת פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֵּן מְקַבְּלִים אֶת פָּנָיו לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם כֵּן, אַף אִם יִהְיוּ צַדִּיקִים וַחֲסִידִים, אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה תְּהֵא לָהֶם כְּשֶׁלְּאַחַר מוֹתָם יְקַבְּלוּם בַּשָּׁמַיִם מַלְאֲכֵי מָרוֹם, שֶׁיִּהְיוּ אָכֵן מַלְאָכִים לְבָנִים וּמְאִירִים מִמַּעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, אוּלָם פְּנֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם מַלְאָכִים יִהְיוּ פְּנֵי זַעַף וְחֵמָה וְאַכְזָרִיּוּת וּקְשִׁיחוּת מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה!

אִם יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מֵהַשָּׁמַיִם, יְבִיאוּם לְאֵלֶּה לְמַצָּב שֶׁל כְּנִיעָה בְּכָךְ שֶׁיָּבוֹאוּ לְמַצָּב מְדֻכָּא וּמְדֻכְדָּךְ, שֶׁיַּמְתִּינוּ לְחִיּוּךְ שֶׁל מִישֶׁהוּ זָר שֶׁיְּחַיֵּךְ לָהֶם, וְגַם אֶת זֶה לֹא יִמְצְאוּ, וְרַק אָז יַעֲרִיכוּ אֶת עֶרְכּוֹ שֶׁל חִיּוּךְ, וְאָז אוּלַי יִזְכְּרוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל נֹהַג שָׂנְאוּי זֶה שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ, הַשָּׂנְאוּי לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת, וְזֶה בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, אִם יַחְפֹּץ בָּהֶם ה' לַהֲשִׁיבָם עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּתְשׁוּבָה עַל חֶטְאָם הַנּוֹרָא.

סִפֵּר תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד לְכוֹתֵב הַשּׁוּרוֹת, שֶׁגָּר הוּא בִּשְׁכֵנוּת עִם יְהוּדִי שׁוֹמֵר מִצְווֹת מֵעֵדָה אַחֶרֶת, שֶׁזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת לֹא רוֹאֶה לְנָכוֹן לוֹמַר לוֹ אַף שָׁלוֹם, וּכְשֶׁפַּעַם שְׁאָלוֹ לְסִבַּת הַדָּבָר, עָנָהוּ: אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לוֹמַר שָׁלוֹם לְאֶחָד מִבְּנֵי עֲדָתְךָ! אָכֵן, זֶהוּ מִקְרֶה מֵבִישׁ וְקִיצוֹנִי, אֲבָל חָשׁוּב לִרְאוֹת עַד הֵיכָן יָכוֹל לְהַקְצִין הָאָדָם בְּמִדּוֹתָיו הָרָעוֹת כְּשֶׁאֵינָם בְּטִפּוּל אֶצְלוֹ.

תוכן העניינים

בר לבב - אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה