חלק - א · א. לא בדעותי!
פְּעָמִים שֶׁאֵצֶל יְדִידִים מִתְעוֹרֵר וִכּוּחַ, וְכָרָגִיל - כָּל אָדָם אוֹהֵב לְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁיְּקַבְּלוּ דַּעְתּוֹ. מִדָּה זוֹ נוֹבַעַת מִגַּאֲוָה: מַה פִּתְאוֹם שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה מְנֻצָּח וַחֲבֵרֵי מְנַצֵּחַ?! וְלָכֵן לֹא מְנַסֶּה אֲפִלּוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּדִבְרֵי חֲבֵרוֹ וּבְדֵעוֹתָיו, וְלִפְעָמִים נִסְחָפִים לִסְעָרָה וּפְלִיטַת מִלִּים שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְאֶפְשָׁר שֶׁמִּדָּבָר קָטָן, וִכּוּחַ שֶׁל מַה בְּכָךְ, לְקַלְקֵל יַחֲסִים טוֹבִים.
עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן!
חֲזַ"ל אָמְרוּ, כְּשֵׁם שֶׁפַּרְצוּפֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֵינָם דּוֹמִים, כֵּן דֵּעוֹתֵיהֶם אֵינָם שָׁווֹת. כָּל אֶחָד נוֹלַד בְּהַשְׁקָפָה אַחֶרֶת, בְּדֵעָה אַחֶרֶת. וְעוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּאָבוֹת: וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַּעְתִּי, שֶׁהֵן רַשָּׁאִין וְלֹא אַתָּה. וְזֶה אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן בִּדְבָרִים בְּטֵלִים. וְאִם כֵּן, מַה לְּךָ לִקְצֹף וּלְהַקְפִּיד עַד כְּדֵי שִׂנְאָה? תָּבִין שֶׁזֶּה נוֹבֵעַ מִגַּאֲוָתְךָ, שֶׁהִנְּךָ דּוֹרֵשׁ שֶׁיִּשְׁתַּוּוּ אִתְּךָ אֲחֵרִים וְיִכָּנְעוּ לְדַעְתְּךָ. וְאִם כֵּן, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּךָ וְלֹא בַּחֲבֵרְךָ! וּבִפְרָט שֶׁאָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ, וּמֵחֲמַת הַנְּגִיעָה שֶׁקָּרוֹב הוּא לְעַצְמוֹ מְשֻׁחָד הוּא לְהַצְדִּיק אֶת דְּבָרָיו, וּמִתְעַצֵּל מִלָּרֶדֶת לְעֹמֶק מַחֲשֶׁבֶת חֲבֵרוֹ שֶׁאוּלַי צוֹדֵק הוּא יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.
וְיוּכַל כָּל אָדָם לְנַסּוֹת זֹאת, לָשֶׁבֶת פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם בְּנַחַת, לְהִתְפַּשֵּׁט מִסְּבָרַת עַצְמוֹ, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לֵירֵד לְעֹמֶק סְבָרַת חֲבֵרוֹ, וְיִרְאֶה פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁאָכֵן יִתָּכֵן וְטוֹעֶה הוּא לְפָחוֹת בְּחֵלֶק מִמַּה שֶּׁחָשַׁב, וְהוּא בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, וְהָעִקָּר הוּא שֶׁיִּרְצֶה הָאָדָם לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בָּזֶה, וְיִרְאֶה הַאֵיךְ טָעָה בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים שֶׁאַף יֶלֶד קָטָן מֵבִין אוֹתָם.